ארתור קורנברג

ארתור קורנברגאנגלית: Arthur Kornberg; ‏3 במרץ 191826 באוקטובר 2007) היה ביוכימאי יהודי-אמריקאי. עבודתו התמקדה בסינתזת DNA ובייחוד באנזימים המבצעים פעולה זו. ב-1959 זכה קורנברג בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, יחד עם סברו אוצ'ואה, על גילוי מנגנון סינתזת החומר הגנטי העיקרי בתא, ה-DNA. בנוסף, הוא היה הראשון לבודד את אחד מאנזימי השכפול - DNA פולימראז I.

ארתור קורנברג
Arthur Kornberg
ארתור קורנברג
ארתור קורנברג
לידה 3 במרץ 1918
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 באוקטובר 2007 (בגיל 89)
סטנפורד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט סברו אוצ'ואה, קארל פרדיננד קורי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט רנדי שקמן, Tania A. Baker, James Spudich, Douglas Lee Brutlag עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג Sylvy Kornberg עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רוג'ר דויד קורנברג, Thomas B. Kornberg עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי. אבא של רוג'ר קורנברג.
תרומות עיקריות
סינתזת DNA ובייחוד באנזימים המבצעים פעולה זו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

נולד בעיר ניו יורק ליוסף ולנה קורנברג שהיגרו לארצות הברית מגליציה בשנת 1900, טרם נישואיהם. סבו שינה את שמו שהיה במקור קוולר כדי להימנע מגיוס לצבא תוך שהוא מאמץ את זהותו של אדם שכבר סיים את שרותו הצבאי. הוריו נישאו ב-1904. אביו התפרנס במשך 30 שנה כמפעיל של מכונת תפירה. כשבריאותו הידרדרה, פתח חנות לכלי עבודה בברוקלין. ארתור שהיה אז רק בן 9 סייע לאביו בחנות בעיקר בעזרה ללקוחות.

ארתור למד בתיכון ע"ש אברהם לינקולן ולאחר מכן בסיטי קולג' של ניו יורק. את התואר הראשון קיבל ב-1937 ולאחריו תואר דוקטור לרפואה ב-1941 מאוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק. הוא סבל מתסמונת גילברט שהיא סוג של צהבת קלה הנובעת מרמות גבוהות של בילירובין בדם. כשהיה סטודנט בבית הספר לרפואה ערך סקר בין חבריו הסטודנטים כדי לבדוק את תפוצת המחלה. התוצאות פורסמו במאמרו הראשון ב-1942.

לאחר שסיים את התמחותו בבית החולים "Strong Memorial" שברוצ'סטר הצטרף למשמר החופים, שם שימש כרופא ספינה. ראש המכונים הלאומיים לבריאות (NIH), שהבחין במאמר שפרסם, הזמין אותו להצטרף למחלקת התזונה במכון, שם עבד בין 19421945. תפקידו היה להאכיל עכברים בסוגים שונים של מזון כדי לגלות ויטמינים חדשים.

מחקר עריכה

העבודה עם העכברים שעממה אותו וקורנברג שהתעניין מאוד באנזימים עבר לאוניברסיטת ניו יורק ב-1946 שם החל לחקור את הנושא. לאחר מכן שימש בין השנים 19471953 כראש המדור לחקר אנזימים ומטבוליזם בהמכונים הלאומיים לבריאות, שם חקר את ייצור ATP מ-NADH ו-NAD. תרכובות אלה הן נוקלאוטידים. מחקר זה סייע לו במחקריו בהמשך משום שה-DNA מורכב אף הוא מנוקלאוטידים.

ב-1953 התמנה לפרופסור ולראש המחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ושהה שם עד 1959. שם המשיך בחקר האנזימים היוצרים את ה-DNA. ב-1956 הצליח לבודד את האנזים האחראי ליצירת DNA הנקרא כיום DNA פולימראז I[1]. על מחקר זה זכה בשנת 1959 בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. ב-1959 עבר למחלקה לביוכימיה באוניברסיטת סטנפורד ונשאר שם עד פטירתו ב-2007.

משפחתו עריכה

ב-1943 קורנברג נשא לאשה את סילבי רות לוי, שהייתה ביוכימאית אף היא. לזוג נולדו שלושה ילדים: בנם הבכור, רוג'ר קורנברג, פרופסור לביולוגיה מבנית בסטנפורד, זכה ב-2006 בפרס נובל לכימיה על פענוח תהליך השעתוק ברמה המולקולרית. בנם השני, תומאס ביל קורנברג, גילה את ה - DNA פולימראז II ו-III בשנת 1970 ומשמש היום כביוכימאי באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. בנם השלישי, קנת' אנדרו קרונברג, הוא ארכיטקט המתמחה בתכנון מעבדות.

קורנברג התאלמן פעמיים: לאחר פטירת סילבי ב-1986 נשא קורנברג לאשה את שרלין לברינג ב-1988, ולאחר פטירתה ב-1996 נשא לאשה את קרולין דיקסון.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארתור קורנברג בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Nicole Kresge, Robert D. Simoni, Robert L. Hill (2005). Arthur Kornberg's Discovery of DNA Polymerase I. J. Biol. Chem. 280, 46. הטקסט המלא