אשרף פהלווי

הנסיכה אַשְׁרַף פהלוויפרסית: اشرف‌ پهلوی,‏ 26 באוקטובר 1919 - 7 בינואר 2016) הייתה אחותו התאומה של מוחמד רזא פהלווי, השאה האחרון של איראן. הייתה לבתו המועדפת על אביה, רזא ח'אן, שטען שחבל שמוחמד רזא שאה פהלווי יצא הזכר ולא היא.[1]

אשרף פהלווי
اشرف پهلوی
לידה 26 באוקטובר 1919
טהראן, המדינה הנשגבת של פרס פרס (1910-1925)פרס (1910-1925)
פטירה 7 בינואר 2016 (בגיל 96)
מונטה קרלו, מונקו מונקומונקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן
מקום קבורה מונקו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ali Qavam (19371942)
Ahmad Shafiq (19441960)
Mehdi Bushehri (1960–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת פהלווי
אב רזא ח'אן
אם תאג' אלמלוכ
צאצאים שהריאר שפיק
אזאדה שפיק
Shahram Pahlavi עריכת הנתון בוויקינתונים
princessashrafpahlavi.org
נסיכת איראן
פרסים והוקרה
  • מדליית פלורנס נייטינגייל (1947)
  • מסדר הכוכב של אפריקה
  • מדליה לציון 2500 שנה להקמת האימפריה האיראנית
  • מסדר הכוכב של גאנה
  • מסדר מלכת שבא
  • עיטור הדגל האדום של העמל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פעולותיה בימי שלטונו של אחיה

עריכה
 
התאומים המלכותיים, אשרף ואחיה מוחמד רזא

בשנת 1967, פעלה אשרף כנציגה האיראנית בועדת האו"ם לזכויות אדם ובמועצה הכלכלית והחברתית.[2] אשרף הייתה תומכת נלהבת בזכויות הנשים באיראן ובעולם. בשנת 1934, הנסיכה אשרף ואחותה הנסיכה שמס, היו לשתי הנשים האיראנית הראשונות שהסירו את הרעלה, שהנשים באיראן נהגו לעטות. אשרף הייתה גם פעילה נלהבת בתוכניתו של אחיה לקידום האוריינות וחיסול האנאלפביתיות, וכיהנה כחברה בוועדה הבינלאומית המייעצת לקידום אוריינות.[3] בזמן ששהתה בבית הקיץ שלה בריביירה הצרפתית בקיץ 1976, אשרף יצאה ללא פגע מניסיון התנקשות מסתורי בחייה, כשארבעה עשר כדורים נורו לצידי מכוניתה.[4]

ההפיכה באיראן ב-1953

עריכה
  ערך מורחב – ההפיכה באיראן (1953)

ישנם הטוענים כי לאשרף היה תפקיד מכריע בהפיכה באיראן ב-1953, וכי היא הייתה זו ששכנעה את אחיה, מוחמד רזא שאה פהלווי, לקבל את הצעתם של ה-CIA וה-MI6 ולהוציא לפועל את תוכניתם. עם זאת ישנם אחרים המערערים על תפיסה זו וטוענים כי לא אשרף ולא השאה היו מודעים למבצע או מטרותיו.[5][6]

פרשיית הסמים

עריכה

ישנם רבים הטוענים כי אשרף עסקה בייבוא סמים לאיראן באין מפריע בתקופת שלטונו של אחיה, ושמשם הרוויחה את הונה העצום.[7]

לאחר המהפכה האסלאמית

עריכה

לאחר מהפכת 1979, אשרף ביקשה מדייוויד רוקפלר לסייע לאחיה, מוחמד רזא שאה פהלווי, למצוא מקלט.[8] היא עזבה את איראן לאחר המהפכה ב-1979 ומאז חיה בין בתיה בפריז, ניו יורק ומונטה קרלו. היא נפטרה ב-7 בינואר 2016 בגיל 96.

אילן יוחסין של שושלת פהלווי

עריכה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פאשא ח'אן אמין אל-מלכ (פר')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מוראד עלי ח'אן (פר')
 
מהדי קולי ח'אן מג'ד א-דולה (אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ע'ולאם עלי דולתשאהי (פר')
 
 
 
טיימור ח'אן איירומלו (אנ')
 
עבאס עלי ח'אן (פר')
 
נוש-אפרין (פר')
 
 
 
 
 
 
 
 
עיסא ח'אן מג'ד א-סלטנה (פר')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סואדכוהי[9]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
[4]
עסמת דולתשאהי (אנ')
 
 
 
 
[2] תאג' אלמלוכ (המלכה)
 
 
 
רזא שאה
פהלווי

(השאה)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
[3]
תוראן אמיר סולימאני (אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
[1]
מרים סואדכוהי (פר')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פואד הראשון
(מלך מצרים)
 
ע'ולאם רזא פהלווי
 
חליל אספנדיארי (אנ')
 
 
[5]
ספיה המדאני (פר')
 
 
אחמד רזא פהלווי (אנ')
 
מחמוד רזא פהלווי (אנ')
 
פאטמה פהלווי (אנ')
 
חמיד רזא פהלווי (אנ')
 
עבדול א-רזא פהלווי (אנ')
 
המדם א-סולטנה פהלווי (אנ')
 
האדי אתאבאי (פר')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
[1] פאוזיה פואד
 
[2] סוראיה אספנדיארי
 
מוחמד רזא שאה פהלווי (השאה)
 
[3] [א] פארה דיבה (המלכה שהבאנו)
 
שמס
פהלווי
 
[אב: מחמוד ג'ם (אנ') רה"מ איראן] פריידון ג'ם (אנ')
 
עלי רזא פהלווי
 
אשרף
פהלווי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שהנאז פהלווי (אנ')
 
 
פרחנאז פהלווי (אנ')
 
רזא כורש עלי פהלווי
(השאה הגולה)
 
יסמין פהלווי (רעיה גולה)
 
עלי רזא
פהלווי השני
 
ליילה פהלווי
 
פטריק עלי פהלווי (אנ')
 
שהריאר שפיק (אנ')
 
אזאדה שפיק (אנ')
 
 
סיירוס עטאבאי (אנ')
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארדשיר זאהדי (אנ') [בעלה ה-1]
 
 
חוסרו ג'האנבאני (אנ') [בעלה ה-2]
 
 
 
נור פהלווי (פר')
 
 
 
 
 
כאמיאר פהלווי[10] (הבא בסדר הירושה)
 
 

מקרא:         – השאה לבית שושלת פהלווי         – המלכה של השאה (שהבאנו)   [1] – חמש נשי השאה הראשון   [1] – שלוש נשי השאה השני

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אשרף פהלווי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Haykal, Muḥammad Ḥasanayn. Iran, the Untold Story: An Insider's Account of America's Iranian Adventure and Its Consequences for the Future. Pantheon, 1982.
  2. ^ By Kathleen Teltsch Special to the New York Times. "She May Be a Princess, but Shah's Twin is More Interested in Equal Rights". New York Times (1857-Current file 22 March 1970
  3. ^ Pahlavi, Princess Ashraf. Faces in a Mirror: Memoirs from Exile. Prentice-Hall, 1980. P. 211.
  4. ^ Pahlavi, Princess Ashraf. Faces in a Mirror: Memoirs from Exile. Prentice-Hall, 1980. P. 78.
  5. ^ Kinzer, Stephen, and Michael J. Prichard. All the Shah's men. Tantor Media, Incorporated, 2003. P. 7.
  6. ^ Gasironowski, Mark. "The 1953 Coup D'etat in Iran." International Journal of Middle Eastern Studies. August 1987. 261-286
  7. ^ Hussein Fardust (Author), Ali Akbar Dareini (Translator), The Rise and Fall of the Pahlavi Dynasty: Memoirs of Former General Hussein Fardust, Motilal Banarsidass, December 1998 ,ISBN 8120816420, p. 121.
  8. ^ Boyd, Lyn (2000). "A King's exile". USC. Retrieved 14 February 2013.
  9. ^ ‏סואדכוהי‏ (Q108933097)
  10. ^ הבא בירושה אחרי רזא כורש עלי פהלווי, מקור: סדר הירושה בוויקיפדיה הצרפתית | הפריט שלו בוויקינתונים: ‏כאמיאר פהלווי‏ (Q109170741)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא איראן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.