אשר מסטולין (הראשון)
רבי אשר פרלוב מסטולין (כונה דער גרויסער רבי אשר[1] או רבי אשר הזקן; ה'תק"ך, 1759 – כ"ו בתשרי ה'תקפ"ז, 1826) היה בנו של רבי אהרן הגדול מקרלין והאדמו"ר השלישי בשושלת קרלין.
| לידה | תק"כ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ו בתשרי תקפ"ז (בגיל 66 בערך) | ||||
| רבותיו | רבי שלמה מקרלין, רבי ברוך ממז'יבוז' | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהרבי אשר נולד בקרלין בשנת ה'תק"ך ללאה ורבי אהרן הגדול מקרלין, בגיל 12 התייתם מאביו ונתגדל אצל רבו וממלא מקום אביו רבי שלמה מקרלין. לאחר פטירת רבו בכ"ב בתמוז ה'תקנ"ב פנו רוב החסידים אליו. כיהן באדמו"רות בתחילה בקרלין עיר מגורי אביו, ומאוחר יותר, עקב כך שהפריעו שם לחסידים לגדל פאותיהם, ייסד את חצירו בסטולין[2].
אחרי פטירת רבו רבי שלמה מקרלין נסע הרבה עם רעו רבי מרדכי מלעכוויטש לרבי ברוך ממז'יבוז', כן נסע לרבי פנחס מקוריץ, לאוהב ישראל מאפטא ולמגיד מקוז'ניץ אשר שדכו עם פייגה. לאחר נישואיו אלה התגורר זמן מה בקוז'ניץ וז'לחוב.
בשנת תקנ"ט נאסר על ידי הממשלה הרוסית עקב הלשנה של המתנגדים יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי ה"בעל התניא" ורבי מרדכי מלעכוויטש ושוחרר בחודש כסלו באותה שנה. כמו כן עודד עליית חסידיו לארץ ישראל ופעל לגיוס כספים עבורם, ועמד בקשר עם רבי אברהם מקאליסק, מראשי עליית החסידים לארץ ישראל.
בלט במיוחד בתפילותיו הנלהבות, ובהיותו בעל קול ערב, שימש רבות כשליח ציבור[3]. וכך התבטא עליו המגיד מסטפין שמעיד הוא, שבביאת המשיח ושבעת הרועים עמו, יכבדו את רבי אשר מסטולין להתפלל לפני התיבה[4].
ניהל את עדתו במשך שלושים וחמש שנה עד לפטירתו בקרלין בכ"ו בתשרי ה'תקפ"ז ושם נטמן. בנו רבי אהרן מילא את מקומו כאדמו"ר הרביעי בשושלת.
משפחתו
עריכהלרב אשר לא היו ילדים מזיווגו הראשון, ומזיווגו השני נולדה לו בתו פרל. לפני פטירתו, לאחר פטירת אשתו השנייה, נסע על פי עצת נכדו לפולין, שם נישא לפיגה, על פי הוראת המגיד מקוז'ניץ. מזיווג זה נולד לו בנו אהרן.
צאצאיו:
- פרל, אשת רבי אהרן יפה מלעכוויטש (נפטר ג' בשבט ה'תקס"ו), בנו של רבי מרדכי מלעכוויטש. בנם הוא רבי שלמה חיים פרלוב, מייסד חסידות קוידנוב
- רבי אהרן פרלוב מקרלין, ממלא מקום אביו ובעל מחבר "בית אהרן".
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ רבי אשר הגדול – כונה כך כדי להבדילו מנכדו רבי אשר מסטולין (השני)
- ^ עם זאת מדי פעם היה חוזר לזמן מה לקרלין, שם גם נפטר.
- ^ אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' קסט
- ^ אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' קע ועמ' קעב
| הקודם: רבי שלמה מקרלין |
אדמו"רי קרלין | הבא: רבי אהרן מקרלין (השני) |