כסלו
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"א אין ל' בכסלו | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כסלו הוא חודש בלוח העברי, החודש התשיעי לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסוף הסתיו ונחשב לחודש החשוך ביותר.
בלוח הקבועעריכה
אורכו של חודש כסלו משתנה, בשנה "שלמה" ובשנה "כסדרה" אורכו 30 יום[1], ואילו בשנה "חסרה" הוא בן 29 יום[2].
על פי הלוח העברי הקבוע א' בכסלו לעולם לא יחול בשבת (כי אין שנה שלמה המתחילה ביום שלישי), אך הוא יכול לחול בשאר ימי השבוע.[3]
שם החודשעריכה
חודש כסלו נזכר במקרא פעמיים בשמו, פעם אחת בזכריה (ז,א) ובפעם השנייה בנחמיה (א,א).
שמו של החודש הובא מבבל, ומקורו בשם החודש התשיעי בלוח השנה הבבלית "כיסלימו" (kissilimu) שמשמעותו אינה ברורה.[4] יש הדורשים את השם כסלו מלשון כֵּסֶל או כִּסְלָה, מילים שפירושן "תקווה", וכוונתו תוחלת לגשמי החורף[דרוש מקור]. ייתכן קשר ל"כסיל", שמה העברי של קבוצת הכוכבים אוריון הנראית היטב בשמיים בחודש זה. בביתא ישראל החודש נקרא כיסלו.
מאפייני החודשעריכה
מזל החודש הוא מזל קשת. בלוח השנה במגילות קומראן מזלו הוא מזל גדי.
בזמן שקדשו את החודש על פי הראייה, שלוחים היו יוצאים מבית הדין להודיע בקהילות ישראל באיזה יום היה ראש חודש, כדי שידעו מתי יחול כ"ה בכסלו להדליק נרות לחנוכה.
מועדים עיקרייםעריכה
- י"ז בכסלו: יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל
- י"ט בכסלו: חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, לזכר שחרור מייסד החסידות רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט.
- כ"ה בכסלו: חנוכה (נחוג במשך שמונה ימים)
בהיסטוריה של עם ישראלעריכה
- ג' בכסלו: עשו החשמונאים יום טוב לכבוד ניצחונם על גזירות אנטיוכוס
- ז' בכסלו: שרף יהויקים את מגילת ירמיהו
- י"ז בכסלו: בשנת ה'תש"ח אישר האו"ם את תוכנית החלוקה
- כ"ד בכסלו: נוסד היכל ה' בימי חגי
קישורים חיצונייםעריכה
- תכנים לחודש כסליו במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה
- ש"ז כהנא, כסלו
הערות שולייםעריכה
- ^ כ-74.5% מכלל השנים
- ^ כ-25.5% מכלל השנים
- ^ שולחן ערוך או"ח סימן תכ"ח סעיף ב
- ^ חודשי השנה העברית - באתר האקדמיה ללשון העברית