פתיחת התפריט הראשי

רבי מרדכי יפה מלעכוויטש (תק"בי"ג בשבט תק"ע) מתלמידי רבי שלמה מקרלין ומייסד חסידות לעכוויטש ממנה הסתעפו חצרות קוברין, סלונים, קוידנוב ונובומינסק. היה נשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין.

אדמו"ר מלעכוויטש
רבי מרדכי מלעכוויטש
לידה תק"ב
נעשוויז
פטירה י"ג בשבט ה'תק"ע (בגיל 68 בערך)
סטולין
חסידות לעכוויטש
מספר בשושלת ראשון
הבא רבי נח מלעכוויטש
תחילת כהונה כ"ב בתמוז ה'תקנ"ב
סיום כהונה י"ג בשבט ה'תק"ע
רבותיו רבי שלמה מקרלין, רבי ברוך ממז'יבוז'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בנעשוויז בשנת תק"ב לרבי נח הפרנס מנעשוויז[1] ממנו נתייתם בילדותו. בתחילת דרכו היה נוסע לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שהתבטא פעם כי עליו עומד שליש העולם[2] אך לאחר מכן דבק ברבו המובהק רבי שלמה מקרלין[3]. כמו כן נסע יחד עם רעו רבי אשר מסטולין (הראשון) לרבי ברוך ממז'יבוז'.

לאחר נישואיו המשיך להתגורר בנשוויז עד לאחר פטירת רבו רבי שלמה (בכ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) אז התחיל להנהיג עדה בלכוביץ' שבליטא (אז הייתה תחת השלטון הרוסי, כיום בבלארוס). חסידיו נאמדו באלפים. בשנת תקנ"ט נאסר על ידי הממשלה הרוסית עקב הלשנה של המתנגדים יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי ה"בעל התניא" ורבי אשר מסטולין ושוחרר בחודש כסלו באותה שנה.

אגרת מרבי מרדכי מלעכוויטש

"עתה באתי לדבר על לבם להחזיר עטרה ליושנה בנזר הזהב זהב הארץ ההיא טוב ליושבי לפני ד' בארץ החיים ומה אבקש מאתם ואחת שאלתי ואותה אבקש לעורר נקודת לבם בוער כאש ברשפי אש ושלהבת י' לארץ החיים אשר זה חלקנו ונועם גורלנו גורל אחד לה' ויעקב חבל נחלתו ונחלה לישראל עמו. ואל יהיה בעיניהם כדיוטגימה ישנה רק חדשה מארץ יצמח. והתעוררו נא להיות נדיב על נדיבתו יעמוד, לסלק המגיע מאתם זה שנתיים ימים אשר דורש לא היה לה, וכעת יחזיקו במעוזם בעוז לעמו יתן ויחזור ויתן מיד רחבה ולב שלם ואהבה חדשה בחיבת הקודש יחדש בקרבם... ואנכי לד' אתפלל דרך ארצנו, ומילד' אלי ישמע, והחי יתן אל לבו להיות מעשה הצדקה שלם ברחבה מצותך מאוד בשמחה ובטוב לבב..."

תורת אבות, ירושלים תשס"ט, עמ' רסג

היה מיודד מאוד עם רבי אברהם מקאליסק על אף שלא התראו מעולם[4], וכן מונה על ידו לשמש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין (-רוסיה הלבנה), בתפקיד זה פעל רבות לתמיכה ביישוב החסידי בארץ ישראל, והיה נוסע לאסוף כספים בעבורם.

נפטר בסטולין בי"ג בשבט ה'תק"ע כששהה שם לרגל חתונת נכדו רבי שלמה חיים פרלוב. בנו רבי נח המשיכו בהנהגת החסידות ובנשיאות קופת ארץ ישראל.

משנתועריכה

כרבו, המשיך את דרכה של חסידות קרלין המדגישה את חשיבות התפילה בהתלהבות. כן הדגיש בקרב חסידיו את הצורך באמונה פשוטה, וזאת על ידי שינון ענייני אמונה וי"ג עיקרי אמונה.

וכך היה מפרש את הפסוק (ירמיה ז, כח) "אבדה האמונה נכרתה מפיהם" – מדוע אבדה האמונה מלבם מפני שנכרתה מפיהם, שאינם חוזרים בפה. וכן כתוב (תהילים קטז, י) "האמנתי כי אדבר" – על ידי הדיבור נחקקה האמונה בלב[5].

דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי שלום" לנכדו הגה"ק רבי שלום מברייהין - קוידינוב, "משמרת שלום" ושאר חיבורים להנ"ל, "אור ישרים"[6], "תורת אבות"[7] ו"מירא דכיא"[8].

צאצאיועריכה

מתלמידיועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מיוחס בן אחר בן לרבי מרדכי יפה בעל ה"לבוש"
  2. ^ ישיבת בית אברהם סלונים, תורת אבות, קונטרס מעשי אבות, ירושלים תשכ"א, עמ' רעג אות א'
  3. ^ מקובל כי רבי ישראל מרוז'ין העיד עליו שהוא גדול תלמידי רבי שלמה מקרלין.
  4. ^ משה חיים קליינמן, אור ישרים מכון ברכת יוסף, אשדוד תשס"ב, עמ' נג.
  5. ^ ישיבת בית אברהם סלונים, תורת אבות, ירושלים תשכ"א - תשס"ט, עמ' קמט.
  6. ^ על ידי ר' משה חיים קליינמן, בריסק תרפ"ד, ונדפס מחדש על ידי מכון ברכת יוסף, אשדוד תשס"ב, עמודים טו - עג.
  7. ^ על ידי רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, ירושלים תשכ"א ותשס"ט.
  8. ^ על ידי ר' פנחס אייכנשטיין ומכון תפארת ישראל, ישראל תשע"ו.
  9. ^ ראו אודותיו ב"שם הגדולים החדש", מערכת הגדולים, אות מ', סימן מה.
  10. ^ בנו רבי ברוך היה חותנו של הבית הלוי מבריסק.