בארץ יען כי

בארץ יען כי הוא ספר ילדים מאת הסופר אפרים סידון. הספר אויר ועוצב על ידי המאייר דני קרמן והמעצבת ורד הקרט, הוא יצא לאור בשנת 2018 בהוצאת "עם עובד", בבית הדפוס ע.ר. תל אביב.

בארץ יען כי

מידע כללי
מאת	אפרים סידון
איורים	דני קרמן וורד הקרט
שפת המקור	עברית
סוגה	ספרות ילדים
הוצאה
הוצאה	עם עובד
תאריך הוצאה	2018

תקציר

כמו בכל מדינה, גם בארץ יען כי, ארץ שכולה מיועדת רק ליענים, יש מלך ויש שרים, יש כפרים וערים, צבא ודגלים, זקנים וגוזלים. ובכל זאת זו מדינה לא רגילה, אולי אפילו קצת מוזרה, היענים מאמינים שאין סיבה להתנהגות משונה בשעת הסכנה או להתגונן מפני איומים, וכשבכל זאת באה עליהם צרה, הם טומנים את ראשיהם בחול. לפי תפיסתם, כל דבר שלא רואים הוא לא קיים, או מתרחש. מלך היענים, הגדול מהגדולים, מעודד את נתיניו להתנהל לפי תפיסה זו. הוא רק מקווה שכך הם ימשיכו לטמון את ראשיהם בחול מבלי לשאול ומבלי לבדוק.

דמויות

כמו בכל ספר, גם פה יש דמויות, ולדמויות תפקידים. המלך מצווה והנתינים מקשיבים בלי לשאול שאלות מיותרות. הם "טומנים את ראשיהם בחול", ביטוי המתאר את היענים אשר לא שומעים ולא רואים, מתעלמים מהאמת ומהמציאות, ובעצם בורחים ממנה. שרים ושרות שלכל בעיותיו של המלך הם מחפשים פתרון, הם מייעצים למלך פתרונות יצירתיים, אשר יכולים לסייע לפתרון בעיות משונות שצצות בממלכה, במהלך הסיפור.

ביקורות

הביקורות ברובן חיוביות. הן מראות עד כמה הספר נפלא ומלבב, הן מושכות את תשומת הלב וגורמות להתעניינות רבה יותר בעלילת הספר. מאויר בצורה נפלאה וחביבה אשר מושכת את העין. ובנוסף, ישנה הסכמה עם הביקורת הסמויה שהעלה סידון בספרו על מה שקרה עם הממשלה בישראל לאחרונה; האיורים משקפים את המציאות שלנו, המילים צועקות את המשמעות האמיתית המסתתרת מתחת למילים ולביטויים הספרותיים.

מסרים סמויים

מסרים סמויים הבאים לידי ביטוי בסיפור, הכוללים הבעה דעתנית ופוליטית חריפה היוצאת נגד הממשל, אשר המטרה העיקרית שלה היא לדבר אל המבוגרים המקריאים לילדיהם את הספר. באחת מהתוכניות שבהן התארח אפרים סידון, המארחים הקריאו עמוד אחד מספרו בו מדובר על אופיו של המלך "יעני" בסיפור, אשר אהב את נתיניו הטומנים את ראשם בחול ולא מטילים ספקות בשלטונו. לאחר מכן, התחילו לשאול שאלות על המסרים הפוליטיים הסמויים העלולים להופיע בספר, כי האם המלך "יעני" הוא בעצם ראש הממשלה, נתניהו?

לשאלות אלו, אפרים סידון ענה כי בספרו מדובר על תופעה ולא על מישהו מסוים, כלומר, הטענה יכולה להיות נגד טרמפ או נגד ממשל של מקום אחר בעולם, מתוך דבריו של אפרים, הוא לא מתעסק בפרטים הקטנים. אחד המארחים טען כי העם לא בדיוק טומן את ראשו בחול כיוון שהאנשים אכן בודקים ושואלים שאלות- דואגים. כנגד, אפרים ענה כי העם לא שואל ולא מתעניין, בדיוק כמו היענים שבספרו, אולי רק למעטים מהם אכפת. בנוסף, הוא אמר כי כשרק לבן אדם אחד לא אכפת, זה כלום, אבל ברגע שזו מדינה שלמה שלא מתעניינת ולא מתחשבת, זוהי בעיה רצינית.

משהו נוסף העולה בראיון עם סידון, הוא שלקראת סוף הסיפור החול נעלם והיענים צריכים להסתכל למציאות בעיניים, ונגרמת לקטסטרופה, כלומר, לטענת המארח התופעה שעליה מדבר סידון בספרו, מתבטאת גם בעולמנו.