בבילון 5 - מלחמות

ביקום הבדיוני של בבילון 5 קיימים מספר עימותים צבאיים בין-גלקטיים. סיפור סדרת המדע בדיוני מתחיל כאשר נבנית תחנת חלל כסמל לשלום עדין שקם מההריסות של מלחמה שכמעט הביאה להשמדתו של גזע האדם על בסיס טעות אנוש – מלחמת בני האדם במינברים שלהם יתרון טכנולוגי. כמו כן, מוצגת מלחמתם של הסנטאורים בנארנים, כאשר מאה שנות איבה של סכסוכים טריטוריאליים מגיעות בסופו של דבר לכיבוש ועבדות, דרך השימוש בנשק להשמדה המונית.

מתחילת הסדרה מתגלים מחדש הצללים, גזע עתיק ומתקדם אשר משתמש בשאר הגזעים הנחותים כדי לעורר סכסוכים ומלחמות. הדבר מביא להתאגדותם של כלל הגזעים למה שנודע מאוחר יותר כברית הבין-כוכבית. משטר האימים אותו מטיל נשיא כדור הארץ על עולם הבית של בני האדם ועל מושבות החלל מצית את הצורך העז בעצמאות ובסופו של דבר למלחמת אזרחים. כתות המינברים אף הן נתונות כמרקחה, וזאת בעקבות חילוקי דעות בין הכת הדתית לכת הלוחמים, מה שמוביל בסופו של דבר למלחמת אזרחים משלהם. בין היתר, מתוארים מספר עימותים לאורך הסדרה אשר הביאו לעלייתם לכוח של הכוחות הפועלים.

מלחמת ארץ-מינברים

עריכה

מלחמת ארץ-מינברים היוותה את סיפור הרקע העיקרי לסדרה בבילון 5 ותוצאותיה הניבו את הקמתן של תחנות החלל בבילון 1 - 5.

היריה הראשונה

עריכה

ההתגרות הראשונה שגרמה למלחמה הייתה משלחת לגבול חלל המינברים שנשלחה על ידי ברית הארץ, ובראשה ספינת הפרומתאוס וקפטן מייקל ג'נקווסקי. המינברים, גזע חייזרי מתבודד, נודעו עד כה לברית הארץ מסיפורים של גזעים אחרים, כדוגמת הסנטאורים. לרוע המזל, עם ניצחונם המזהיר על הדילגארים, פיקוד הארץ היהיר והשאנן בחר להתעלם מאזהרתו של שגריר הסנטאורים לונדו מולארי, אשר ייעץ לקחת את הגישה הזהירה ולשלוח ספינה אחת בלבד לגבול חלל המינברים כדי לא להיראות כעוינים. במקום זאת, פיקוד הארץ ארגן משלחת של ספינות מלחמה, בהן הפרומתאוס. יתר על כן, קפטן ג'נקווסקי קיבל פיקוד על הצי למרות הסתייגויותיהם של קצינים מהימנים כקומנדר ג'ון שרידן, שסירב ללוות את ג'נקווסקי במשימה בטענה שהוא בלתי מהימן וידו קלה על ההדק.

במהלך המסע, ספינות ברית הארץ נתקלו בשלוש ספינות המינברים, כאשר על אחת מהן נמצאת "המועצה האפורה", המנהיגות של פדרציית המינברים. המינברים היו בדרכם לחקור דיווחים על גילויים של אויביהם העתיקים – הצללים. אף על פי שג'נקווסקי קיבל הוראות מפורשות לא לעשות דבר שיכול להתפרש כעוין, הוא בחר להתעלם מהפקודות וסירב לקפוץ חזרה לעל-חלל ברגע שהתגלו ספינותיו בידי המינברים. הוא חשב שקפיצה ברגע האחרון תאפשר לו לקלוט כמה שיותר מידע על המינברים, ובכך יזכה אותו בקידום ובעיטורי גבורה מפיקוד הארץ האסיר תודה. כאשר הוא בחר לסגת, היה זה מאוחר מדי.

כשהמינברים הבחינו בספינות ברית הארץ, הם פתחו את כני הנשק שלהם, כסימן לכבוד ולחוזק – מנהג עתיק של כת הלוחמים המינברית שבני האדם לא היו מודעים לו. דוקאט, מנהיג המועצה האפורה, הבין את הטעות והורה לסגור את כני הנשק, אולם היה זה מאוחר מדי. קפטן ג'נקווסקי פירש לא נכונה את המחווה כסימן לעוינות, רושם שהתעצם לנוכח העובדה שהחיישנים העוצמתיים של המינברים שיתקו בטעות את יכולתה של הפרומתאוס לקפוץ לעל-חלל. בהאמינו כי נשקפת סכנה לחייהם, הורה ג'נקווסקי לפתוח באש על הספינה הנושאת את המועצה האפורה. דוקאט נהרג ודלן, חניכתו, הייתה הקול המכריע במועצה שהורתה בהתקף זעם על פתיחת מלחמת נקם על כדור הארץ. אולם, עד מהרה הפכה המלחמה למסע צלב להכחדת המין האנושי. ברית הארץ ניסתה לשלוח לפדרציית המינברים הודעות התנצלות על התקרית המצערת, ואף ניסתה לקרוא לעזרתם של הגזעים האחרים, אולם אלה חששו מעוצמתם ומזעמם של המינברים, ובני האדם נותרו לבדם במערכה. למרות זאת, הנארנים הלוחמניים סיפקו לבני האדם אמצעים ונשק, היות שהם מוכנים לסחור בכל דבר תמורת כסף.

המלחמה

עריכה

תוכניתם של המינברים להשמדת גזע בני האדם הייתה שיטתית: קפיצה למערכת כוכבים אחת אחרי השנייה תוך התקדמות לכדור הארץ והשמדת כל כוחות הצבא הארציים באזור, תוך השארת הכוח האזרחי שלם. לאחר השמדת כדור הארץ הם ישובו למושבות החלל ויחסלו את הגזע האנושי שנותר בחיים.

ניצחונות ברית הארץ היו מועטים מאוד, ולנוכח אסטרטגיית ההשמדה של המינברים אולצה ברית הארץ לנקוט בשיטת בלימה – לנוכח התקדמותם של המינברים, ספינות הארץ התארגנו כדי להשמיד ספינות אספקה קטנות של המינברים, וחיילים השתמשו בטקטיקת גרילה כדי לכתר גדודי מינברים. אולם, עקב עליונותם הטכנולוגית של המינברים, שיכולת התמרון של ספינותיהם הייתה גדולה יותר, על כל ספינה מינברית אחת הושמדו חמש ארציות. נוסף על כך, הטקטיקה של בני האדם, שנקטו בגישה כמעט-התאבדותית, גרמה לאבדות רבות בקרב המינברים. חוסנם הנפשי ונכונותם להמשיך להילחם עד טיפת דמם האחרונה למרות סיכוייהם הקלושים הייתה סיבה להערצה מסוימת בקרב כת הלוחמים המינברית.

רק קרב אחד היה לניצחון אמיתי של כדור הארץ, ובו הושמדה ספינת הדגל של המינברים, "הכוכב השחור". צי ספינות של ברית הארץ נקלע למארב של "הכוכב השחור" בחגורת אסטרואידים, משמיד את רובן ומותיר את שאר הספינות משותקות. כאשר נהרג הקפטן של ספינת הארץ לקסינגטון, הקצין הראשון שעל סיפונה, ג'ון שרידן, נטל את הפיקוד. שרידן, מודע לכך שספינות המינברים משמידות את כל הכוחות הצבאיים אפילו אם הם משותקים, חימש מספר מוקשים על אסטרואידים ושלח קריאת מצוקה כוזבת, מה שהשיג את תשומת לבה של ספינת "הכוכב השחור". בהתקרבה לשדה המוקשים, הפעיל שרידן את המוקשים והצליח להשמיד אותה. ניצחון מזהיר זה העלה את מורל ברית הארץ. המינברים החשיבו תקרית זו כמעשה של פחדנות, ומכנים בתיעוב את שרידן "הורג הכוכב".

הקרב על הקו

עריכה

כאשר המינברים הגיעו לבסוף לעולם הבית של בני האדם, מנהיגים צבאיים ואזרחיים של ברית הארץ ארגנו קו הגנה אחרון נגדם מתוך כוונה לאפשר לכמה שיותר ספינות אזרחיות להימלט מסכנת כליון. יותר מעשרים אלף ספינות מלחמה הוצבו סביב מסלול הארץ וחיכו להגעת המינברים.

למרות המחווה האצילית, כוח ברית הארץ היה כאין וכאפס לעומת צי הספינות העצום בגודלו שקפץ מעל-חלל והשמיד את הספינות בזה אחר זה ללא רחם. טייסי חלליות הסטארפיורי ראו את מצבם העגום ונאלצו לבצע מהלכי קמיקזה נואשים לבלימת התקדמותם. ואולם, כאשר היו על סף ניצחון סוחף, הגיעה התפנית הגדולה ביותר של המלחמה – המינברים הפסיקו להילחם ונכנעו ללא תנאי לכדור הארץ. הגלקסיה כולה הייתה כמרקחה לנוכח הסיבות שהובילו לכניעתם המפתיעה של המינברים, סיבות אותן רק המועצה האפורה ידעה ושמרה לעצמה.

השלכות

עריכה

מלחמת ארץ-מינברים הובילה להקמתן של מספר תנועות מחתרת שהיו דומיננטיות בשנים שלאחר המלחמה, תנועות שבסיסן היה פחד, שנאה וחשדנות כלפי כל הגזעים החוצניים באשר הם. ממשל הארץ נקט בגישה נוקשה של בידוד והרחקת כל הגורמים החוצניים מהחלטות ברית הארץ, גישה שנוגדת את החלטתה מימי מלחמת הדילגארים, בה השיגו שיתוף פעולה עם ליגת העולמות הבלתי מאוחדים. שנית, המלחמה שכנעה את פיקוד הארץ לשדרג את הנשק והטכנולוגיה של עולם ביתם. במשך העשור שלאחר המלחמה, בני האדם פיתחו ספינות מלחמה גדולות ועמידות יותר. מערכת הגנה רבת עוצמה הוקמה מסביב למסלול כדור הארץ. כמו כן, בבקשת ברית הארץ ובהסכמת המינברים, החלו התוכניות להקמתה של תחנת חלל דיפלומטית בטריטוריה נייטרלית שנועדה למנוע את הישנותן של אי הבנות בעתיד. שלוש התחנות הראשונות שהוקמו חובלו בעת הקמתן והושמדו, הרביעית נעלמה באופן מפתיע מיד לאחר הפעלתה, ואילו החמישית הוקמה בשנת 2257.

האמת מאחורי כניעת המינברים נבעה מהיותה של המועצה האפורה נוכחת בעת הקרב על הקו. לראשונה, היא בחרה לשבות אסירי אדם לצורכי מחקר. המחקר כלל את סריקתם באמצעות "שילוש האור", ממצא רוחני קדוש למינברים, אשר גילה כי בבני האדם שוכנות נשמות מינברים, ואשר בגופו של אסיר אחד בשם ג'פרי סינקלייר שכנה נשמתו של ויילן, המנהיג הרוחני הדגול של המינברים. המומים מהגילוי המרעיש, המועצה הורתה על לכידתם של בני אנוש נוספים וסריקתם לצורך אישור. לאחר שהתגלה כי במרבית בני האדם שוכנות נשמות מינברים, המנהיגים המינברים הבינו כי הם למעשה פוגעים בנשמותיהם שלהם במלחמה זו, ולא הייתה להם כל ברירה אלא להפסיק את המלחמה.

מלחמת ארץ-מינברים תוארה לפרטים בסרט "בבילון 5: בהתחלה" והוזכרה בפרק הפיילוט, בפרקים 2, 8 ו-17 בעונה ראשונה, בפרק הראשון בעונה השנייה ובפרק 13 בעונה השלישית.

מלחמת נארן-סנטאורי

עריכה

הרקע

עריכה

בשנת 2259, מספר סיעות באימפריה הסנטאורית ארגנו את השמדתו של בסיס נארני, שבו נהרגו עשרת אלפים לוחמים. מהלך זה נעשה בעזרתם של הצללים וללא ידיעתו של הקיסר הסנטאורי, ומספר חודשים לאחר מכן התבצעה התקפה נוספת, הפעם על מושבה נארנית, ובכך מושמדות הגנותיהם. ספינות הסנטאורים הגיעו למקום לאחר ההתקפה להשתלט על המקום, והן התגלו בידי ספינות נארניות. כאשר ממשל נארן גילה את הדבר, הוא הכריז רשמית על מלחמה נגד הסנטאורים, ללא ידיעתו כי בכירים בממשל הסנטאורי כרתו ברית עם הצללים (בפרק 9 בעונה השנייה).

המלחמה

עריכה

במשך החודשים הבאים, הנארנים איבדו את יכולתם ההגנתית אל מול הסנטאורים החזקים. אף על פי שצי ספינות הנארנים היה מרשים בגודלו, ועזר בהדיפת כוחות סנטאורים מעל מטרות נארניות, צי הסנטאורים היה גדול בהרבה וחזק טכנולוגית מהם. ספינות הסנטאורים היו מצוידות בכבידה מלאכותית, דבר שהקנה להם יכולת תמרון ומהירות גדולה יותר, אם כי ניסיונם המלחמתי של הנארנים הביא ליתרון משמעותי עליהם. התבוסה של הנארנים במלחמה נבעה בעיקרה מהעזרה אותה קיבלו הסנטאורים מבני בריתם הצללים.

לאחר ש-30 שנות הישגים טריטוריאליים של נארן ירדו לטמיון בחצי שנה בלבד, ממשלת נארן הנואשת החליטה על מתקפה כוללת נגד בסיס האספקה הראשי של הסנטאורים. הנארנים קיוו שבעזרת גיוס כל צי ספינותיהם למשימה הם יוכלו להשמיד את בסיס האספקה ובכך לעצור את התקדמות הסנטאורים. הסכנה בתוכניתם הייתה, שכדי ליצור צי ספינות גדול דיו, אלה השומרות על עולם הבית של הנארנים ייקראו למערכה ועולם ביתם יהיה חשוף למתקפות אם הסנטאורים יגלו את תוכניתם. תשדיר נארני התגלה לסנטאורים, שדאגו לשלוח ספינות צללים לתקיפת בסיס האספקה, בעוד ספינות הסנטאורים עומדות בראש התקיפה על עולם הבית של נארן. דאגתו של לונדו מולארי כי צבא סנטאורי יספוג אבדות אם ינחת בטריטוריה נארנית הביאה את לורד ריפא – שותפו לתוכנית – להעלות את הרעיון להפצצה מאסיבית של נארן בנשק להשמדה המונית מהחלל.

כיבוש נארן והכניעה

עריכה

הפצצות אשר נחתו על נארן החריבו אזורים שלמים והרגו מספר גדול של אזרחים, כמו גם ריסקו כליל את התשתית ואת יכולות ההגנה של הנארנים. צעד ההישרדות היחיד שנותר לנארנים היה להיכנע ללא תנאים. כוח סנטאורי השתלט על נארן ושיעבד את העם הנארני בצורה קשה ואכזרית. 500 נארנים הוצאו להורג על כל חייל סנטאורי שנהרג. הקא'רי – ממשל נארן – פורק, ומנהיגיו נעצרו ואף היו מהם שהוצאו להורג. ג'קאר, אחרון חברי הקא'רי, ביקש מקלט מדיני ממפקד בבילון 5 ג'ון שרידן, למורת רוחו של לונדו. סמכויותיו כשגריר בוטלו, אם כי הוא המשיך לפעול בסתר לשחרור נארן מעול הסנטאורים. תנועת מחתרת נארנית קמה וסיפקה נשק ואספקה לכוחות הכבושים.

כוחות נארנים עזרו גם לכוחותיו של שרידן במלחמה נגד הצללים, במידה מסוימת משיגים נקמה על אלה אשר נהרגו בכיבוש נארן. כמו כן, הם איישו תפקידי אבטחה בבבילון 5 והדפו את הכוחות הנאמנים לקלארק שהגיעו לעצור את הסגל הפיקודי. לקראת סוף 2260, ג'קאר נלכד ונכלא בחצר המלכות הסנטאורית.

שחרור נארן והשיקום

עריכה

במהלך 2261, ג'קאר עזר ללונדו להתנקש בחייו של הקיסר קתרג'יה המטורף, ובתמורה שוחררה נארן מעול הסנטאורים. תחושת המרירות שחשו הנארנים כלפי הסנטאורים לא שככה, אך בעקבות אבדותיהם הרבות לא היה ביכולתם להשיב מלחמה. ג'קאר סירב לעמוד בראש הממשל הנארני החדש, אלא אם הקא'רי יורכב מחדש.

הכוחות הנארנים המעטים שנותרו העניקו סיוע לכוחותיו של שרידן במהלך מלחמת האזרחים של ברית הארץ, ונארן ריכזה את כל מרצה בבנייתה המחודשת של נארן.

בשנת 2262, הכוחות הנארנים חזרו לפעילותם התקנית, ובשיתוף פעולה עם הדראזים השיבו לכוחות הסנטאורים כגמולם כאשר התגלה כי הסנטאורים עומדים מאחורי ההתקפות על הברית הבין-כוכבית, תוצאה ישירה של שליטת הדראק על לונדו מולארי. כמו כן, המינברים רצו לכפר על אי-מעורבותם במלחמה, ולכן שיתפו את הטכנולוגיה שלהם בעזרה לשיקום הנזק שנעשה לאקלים בנארן כתוצאה מההפצצות.

מלחמת הצללים

עריכה

מלחמת הצללים הראשונה

עריכה

בשנת 1260, הוורלונים והמינברים, שהיו מפולגים באותה עת, נלחמו נגד אויב עתיק שקם לכלותם. הם עמדו בפני מפלה, והיו זקוקים נואשות לבסיס מבצעים, כאשר לפתע הופיעה מצודה בחלל משום מקום, ובתוכה הופיע מינברי מסתורי בשם ויילן. ויילן ארגן מחדש את כתות המינברים, יצר את המועצה האפורה וייסד את כוח הסיירים האגדי. המצודה שבה הגיע ויילן שימשה כבסיס המבצעים הן למינברים והן לוורלונים, וויילן הוביל אותם לניצחון על הצללים.

כפי שהתברר מאוחר יותר, ג'פרי סינקלייר, מפקד תחנת בבילון 5 בעונתה הראשונה, לקח את תחנת החלל בבילון 4 במסע בזמן כאלף שנים אחורה בעזרת המכונה הגדולה בכוכב אפסילון 3. בעזרת פיסת טכנולוגיה מאותו כוכב, "שילוש האור", הוא הפך בתהליך שינוי צורה לוויילן, "מינברי שלא נולד מהמינברים".

מלחמת הצללים השנייה

עריכה

בשנת 2259 נודע כי הצללים חזרו וכי הם מתחילים לנוע שוב, ואף עוזרים בחשאיות לסנטאורים להביס את הנארנים. לאחר נפילת נארן, דלן מגלה לשרידן אודות קיומם של הסיירים ומציעה לו פיקוד משותף על בבילון 5 ועליהם.

בשנת 2260, הצללים ערכו מגעים חשאיים עם ממשלו המושחת של קלארק, נשיא ברית הארץ, לבנייתן של ספינות מלחמה בעלות טכנולוגיה של הצללים. שרידן מתחיל באיחודם של שאר הגזעים למלחמה נגד הצללים, אך כאשר הם אינם משיגים ניצחון עליהם, שרידן מגייס את הוורלונים למלחמה, במחיר מותו של קוש.

בתחילת 2261, חוזר שרידן לאחר שנחשב למת מעולם הבית של הצללים, זא'הדום. שאר הגזעים מפולגים וחושבים להיכנע לצללים כאשר הוא מאחד אותם בשנית, בברית הכוללת את בני האדם, המינברים, הנארנים וליגת העולמות הבלתי מאוחדים. בקרב שהתחולל בצביר הכוכבים קוריאנה 6, מצליח שרידן לגרום לעזיבתם של הן הצללים והן הוורלונים, בתואנה כי זמנם בגלקסיה הסתיים וכעת זהו זמנם של הגזעים הצעירים.

מלחמת האזרחים של ברית הארץ

עריכה

חשיפת הקנוניה והטלת משטר צבאי

עריכה

גנרל ויליאם הייג, יו"ר המטה הכללי של פיקוד הארץ, חשד מזה זמן מה במעורבותו של הנשיא קלארק בהתנקשות בנשיא הארץ לשעבר לואיס סנטיאגו, שהתרחשה בסוף שנת 2258. כדי לחשוף את הקנוניה הוא החל בתוכנית חשאית לחשיפתה, הכוללת את קפטן ג'ון שרידן, עקב עברו הצבאי בזמן מלחמת ארץ-מינברים ואופיו הבלתי מתפשר בחיפוש אחר האמת. כאשר שרידן קיבל את הפיקוד על בבילון 5, הוא החל לשתף את הצוות הפיקודי של התחנה במאמצים לחשוף את הקנוניה.

שנה לאחר עלייתו של קלארק לנשיאות, כאשר הייג ושרידן החלו לחשוף עדויות לקיומה של הקנוניה, ונערך שימוע בסנאט אודות מעורבותו בהתנקשות, הנשיא קלארק פעל במהירות. הוא הטיל משטר צבאי על ברית הארץ. חיילים מטעם פיקוד הארץ הסתערו על הסנאט והפסיקו את מהלכו של השימוע וכן השתלטו גם על משרדיו של יו"ר המטה הכללי שלא היה נאמן לקלארק. כוחות סיור צבאיים הוצבו בכל עיר, וכוח קומנדו הסתער על שידורי החדשות ועצר או הרג את אלה המנסים לחשוף את הפרשה. עד מהרה חזרה מתכונת החדשות למסלולה הרגיל, אם כי תחת צנזורה נוקשה של משטרו של קלארק.

הפיכתו של הייג והתנתקות המושבות

עריכה

לפני שנלכד, ניסה הייג לארגן התקוממות, ובעזרת חמש ספינות מלחמה ניסה להימלט אך נתקל בכוחות משטרו של קלארק. בקרב שהתחולל רק ספינתו של הייג, האלכסנדר, הצליחה להימלט.

מושל מאדים הודיע כי הוא מתכוון להפר את פקודותיו של קלארק בנוגע למשטר צבאי, וכתוצאה מכך קלארק הורה על הפצצה שיטתית על מרכזים אזרחיים. כמחאה, מושבות חלל אחרות הודיעו על התנתקותן מברית הארץ והפיכתן לעצמאיות, תחת ריבונות מלאה. ספינות הנאמנות לקלארק השיגו עליונות על מרחב החלל של המושבות בניסיון לנתקן ממקורות אספקה ולהרעיבן על מנת להכניען. בעקבות ההפצצות על מאדים, נכנע ממשל מאדים והותיר לממשל קלארק להשתלט על האזור, אם כי תנועת מחתרת על מאדים ניסתה ללא הרף לסכל את שליטתו. תוך מספר שבועות בלבד, בבילון 5 הייתה היחידה שלא הייתה נתונה לשליטתו של קלארק. כתגובה, הורה קלארק על הקמתו של ארגון "משמר הלילה" על סיפון התחנה שנועד לסכל כל ניסיון מרד, אולם ארגון זה נעצר במאמץ משולב של שרידן, גריבלדי וזאק אלן.

לאחר קרב עיקש עם ספינות המלחמה של קלארק, מחליט שרידן להעניק לספינת המלחמה אלכסנדר סיוע הומניטרי על אף הוראותיו של קלארק ללכוד או להשמיד את הספינה. נודע כי כוח צבאי מטעם קלארק שם פעמיו לבבילון 5 במטרה לעצור את הסגל הפיקודי ולהטיל על התחנה משטר צבאי. שרידן מכריז על עצמאותה של בבילון 5 ומצטרף למרד האזרחים של המושבות עד אשר הנשיא קלארק יוחלף בתפקידו. בקרב כולל בין ספינות המלחמה הנאמנות לקלארק לבין בבילון 5 ואלכסנדר, הקרב נראה אבוד כאשר שלוש ספינות מלחמה מינבריות מתערבות ומסיימות את הקונפליקט.

במהלך 2260, גם שרידן וגם קלארק נקטו בשביתת נשק מאולצת. שרידן נאלץ להדוף את התקדמות הצללים, ואילו קלארק עסק בבנייתן של ספינות מלחמה בעלות טכנולוגיה של הצללים, לאחר שכרת עמם ברית. לקראת סוף 2260, מושבות החלל עמדו בפני כניעה, לאחר שהמצור שהוטל עליהן הותיר אותן ללא כל אספקת מזון. ספינת המלחמה אלכסנדר תרה אחר ספינות מלחמה נוספות המתנגדות לקלארק, ובכך הרחיבה את תנועת המרד. קלארק הורה על הטלת עוצר על בבילון 5, בתקווה להטיל מום בכלכלתה. בנוסף, משתמש קלארק בשידורי החדשות המוטים להשפעתו כדי להכפיש את שמו של שרידן. כתגובה, בבילון 5 מתחילה לשדר תעמולה משלה, בשם מושבות החלל.

מהלך המלחמה

עריכה

באוגוסט 2261, החריף קלארק את המאבק כאשר הורה על טבח של יותר מעשרת אלפים אזרחים המבקשים לברוח ממושבות החלל עקב הטלת המצור והרעב הקשה שנוצר בעקבות כך. במועצת חירום מיוחדת שכינס שרידן עם יתר ממשלות הגזעים הוא החליט על התערבותו ושחרור המושבות הנצורות. בעזרת ציי הספינות של הגזעים האחרים, הכניע שרידן את ספינות המלחמה המצרות על המושבות והגדיל את כוח המתנגדים לקלארק.

במהלך השבועות הבאים העמיק שרידן את גודל המערכה כנגד קלארק, כאשר יותר ויותר ספינות מלחמה נוטות לצדו וקלארק אט אט מאבד את כוחו. אף על פי שזעם על רציחתם של אזרחים חפים מפשע, הורה שרידן לא להשמיד ספינות מלחמה הנאמנות לקלארק אלא להציע להן חלופות בדרכי שלום. ידיעות על לכידתו של אביו הובילו את שרידן למאדים, שם נשבה ועונה בעינויים קשים בניסיון לשבור את רוחו. הוא ניצל בידי גריבלדי.

בקרב המערכה על שליטה בכוכב מאדים, ניסה קלארק לעצור את כוחותיו של שרידן באמצעות ספינות המלחמה המשודרגות שלו, בעלות טכנולוגיית הצללים, אך בעזרתה של ליטה אלכסנדר הטלפתית הצליח שרידן לשתק את התקדמותן, לאחר שנודע שספינות הצללים פגיעות לתקיפות טלפתיות.

תנועת המחתרת בכדור הארץ השיגה את תמיכת הסנאט, וכוח נשלח לשים את הנשיא קלארק תחת מעצר, אך זה האחרון התאבד ביריית אקדח, לא לפני שתכנן את מערכת ההגנה שמסביב לכדור הארץ בנוהל "אדמה חרוכה", המפנה את הגנות הכוכב כלפי עצמו. לצורך הקרב האחרון, נטל שרידן פיקוד זמני על ספינתו הקודמת, האגממנון. לאחר שספגה נזק כבד בקרב, שהותיר אותה ללא אפשרות לירות, הורה שרידן לנגח את מערכת ההגנה כאמצעי אחרון למנוע את השמדת הארץ. ברגע האחרון התערב מפקדו של שרידן בעת מלחמת ארץ-מינברי, אשר בתחילה התייצב כנגדו, וקרב המערכה הסתיים.

השלכות

עריכה

לאחר התאבדותו של קלארק נבחרה סוזנה לוצ'נקו מהאיגוד הרוסי לנשיאות, וכהוראה ראשונה קראה לתבוע את אלה אשר פעלו תחת משטר האימים של קלארק. אולם, עקב תנועת המרד הרחבה שהנהיג שרידן, היא קראה לו להתפטר מתפקידו, תוך מתן חנינה מלאה לצוותו ולאלה שפעלו בהוראתו. חברי התקשורת אשר הושמו במעצר שוחררו. מיד לאחר שהתפטר, נבחר שרידן לנשיא הברית הבין-כוכבית החדשה.

מלחמת האזרחים של המינברים

עריכה

הרקע

עריכה

עוד מימי מלחמת ארץ-מינברים, החלו חיכוכים בין כת הלוחמים לבין הכת הדתית, אשר דלן היא מנהיגתם. בעקבות הגילוי כי בבני האדם שכנו נשמות מינברים, מה שהוביל לכניעתם המפתיעה של המינברים והפסקת הלחימה, נוצר קרע בין הכת הדתית שהובילה את המהלך לבין כת הלוחמים הגאוותנית והמיליטנטית, שחשבה כי יש להעניש את בני האדם על העוולות שנוצרו. זאת ועוד, קולה של דלן היה המכריע ביציאה למלחמה על בני האדם, וזוהי דלן אשר הפסיקה את הלחימה.

לאחר המלחמה, דלן הכירה בכך שדוקאט, מנהיג המינברים, פעל בחשאי עם הוורלונים ליצירת מפגש עם בני האדם מתוך הכרה כי שיתוף פעולה ביניהם הוא הכרחי במלחמת הצללים המתקרבת. עצם העובדה שבהתקף זעם היא גזרה את דין גזע בני האדם לכיליון גרם לה לנסות ולכפר על מעשיה בפיתוח יחסים דיפלומטיים עם בני האדם. היא בחרה לשמש כשגרירת המינברים בתחנת בבילון 5, חרף מעמדה במועצה האפורה. יתר על כן, בסוף 2259 היא השתמשה ב"שילוש האור" כדי לשנות את צורתה לחצי מינברית-חצי אנושית במאמץ לגשר טוב יותר בין בני האדם למינברים. בנוסף, היא החלה לפתח קשר רומנטי עם ג'ון שרידן, "הורג הכוכב", ששמו נזכר בשנאה ותיעוב בקרב כת הלוחמים בעקבותיו פעולותיו במלחמת ארץ-מינברים. סיבות אלו הם שהעמיקו את הקרע בין שני הפלגים.

התפלגות הכוחות

עריכה

אלף שנים של שיתוף פעולה בין שתי הכתות מופסקים בחטף. נרון, אחד מבכירי החברים בכת הלוחמים, מגיע לטקס הכתרתה של דלן לאנתיל-זא (מנהיג הסיירים), מתוך כוונה להחליפה בתואנה כי חבר מכת הלוחמים צריך להנהיג את הסיירים במלחמה הקרבה. זאת ועוד, הוא מודיע על כוונתו להרוג את דלן, מה שמניע את מרקוס, סייר בן אנוש, לשמש כשומר ראשה בצטטו את אמונת הסיירים "אנו מוכנים למות בשביל האחד". כאשר הוא עד לכך שהסיירים מוכנים למות בשבילה, נרון חוזר בו מהחלטתו וכבוד הדדי נרקם בין השניים.

בימי מלחמת הצללים הראשונה, ויילן הקים את המועצה האפורה בחלוקה שווה בין שלוש הכתות כדי להפסיק את מלחמת האזרחים שפרצה ביניהם וכדי לאחד אותם במלחמה נגד הצללים. כעת, כת הלוחמים משתלטת על אופן קבלת ההחלטות בחברה המינברית. מספר החברים של כת הלוחמים במועצה האפורה מונה ארבעה, בכך מעניקים למועצה את הקול המכריע. לאחר שהתערבה במלחמת הצללים, ובעקבות אי רצונה של המועצה האפורה להתערב במלחמה, לדלן לא נותרת ברירה והיא מפרקת את המועצה האפורה. הכת הדתית וכת העובדים ניצבים לצד בבילון 5, בעוד כת הלוחמים ניצבת לבדה. ללא גוף מרכזי שישליט סדר, ועם החרפת הפלגים בחברה המינברית, פורצת מלחמת האזרחים המינברית בשנית.

לאחר מלחמת הצללים, דלן חוזרת למינבר, עולם הבית של המינברים, ועדה להרס ולחורבן אשר מלחמת האזרחים עוררה. אמונתם של המינברים היא כי אינם הורגים מינברים, אך בעקבות הרס הערים נאבדו חיים. דלן והכת הדתית נכנעים לכת הלוחמים. במעמד "מעגל האש", מאבק כוחות בינה לבין מנהיג כת הלוחמים החדש, הנועד לטהר את שמה בשם הכת הדתית, נרון מתערב ומציל את חייה במחיר מותו. לפני מותו הוא מכריז כי שינה את אמונתו, וכי כעת אמונתו משתייכת לזו של הכת הדתית. עצם הכרזה זו משיב את האיזון על כנו. או אז, דלן מקימה מחדש את המועצה האפורה, ונותנת לכת העובדים את הכוח השליט (המועצה האפורה הייתה מורכבת מתשעה חברים, שלושה מכל כת. כעת, כת העובדים כללה חמישה נציגים, בעוד שתי הכתות האחרות כללו שני נציגים בלבד).

מלחמת הטלפתים

עריכה

הרקע

עריכה

עלילות מלחמת הטלפתים לא סופרו בסדרה, אם כי מספר רמזים לעתיד לבוא התרחשו בעונה החמישית, כאשר מושבת טלפתיים הוקמה על התחנה. ביירון, ששירת בעברו תחת אלפרד בסטר, ראש חיל הטלפתים, מנהיג מרד של טלפתים עריקים אשר ברחו משליטת חיל הטלפתים הנוקשה, ובסופו של דבר בוחר להתאבד מאשר להיתפס. ליטה אלכסנדר, שבמהלך האירועים התקרבה למטרתו של ביירון, בחרה להמשיך את פועלו לשחרור הטלפתים העריקים מעולו של חיל הטלפתים העריץ.

העימות

עריכה

המלחמה מציבה בני אדם שאינם טלפתיים וכן טלפתים עריקים נגד חיל הטלפתים, המנסה להשתלט על ממשלת כדור הארץ. עדות לכך באה כאשר הנשיא קלארק המושחת הציב מספר טלפתים בתפקידי מפתח בזמן תקופת כהונתו. חיל הטלפתים מפעיל גם כמה מחנות ריכוז על-מנת לחנך מחדש טלפתים שנלכדו, ולהרוג בני אדם אשר העניקו מקלט לטלפתים עריקים. ג'ון שרידן והברית הבין-כוכבית מתערבים בקונפליקט, וידם של בני האדם והטלפתים העריקים יוצאת על העליונה, אם כי במחיר של מספר נפגעים, ביניהם ליטה אלכסנדר ולניר.

השלכות

עריכה

בעקבות המלחמה, חיל הטלפתים מפורק, וועדה חדשה לפיקוח על טלפתיה מוקמת במקום. מספר מחברי החיל מואשמים בפשעי מלחמה. חלקם מושמים במעצר, חלקם הופכים לפושעים נמלטים. אלפרד בסטר הוא אחד מאותם פושעים נמלטים, אשר נרדף בידי מייקל גריבלדי (בעלילת הספרים טרילוגיית חיל הטלפתים).

מלחמת הדילגארים

עריכה

הרקע

עריכה

מלחמת הדילגארים היא אחת מסיפורי הרקע של הסדרה. עד לתחילת המאה ה-23, האימפריה הסנטאורית שלטה ברוב הגלקסיה. כאשר הסנטאורים הפכו למושחתים, אחיזתם בשטחי הכיבוש נחלשה והדבר הביא לתפיסת שטחי הכיבוש בידי הדילגארים, גזע חוצני שונא זרים. עליונותם הטכנולוגית והמלחמתית אינה כשל המינברים או הסנטאורים, אך מספיק דיה כדי להשתלט על שאר הגזעים החלשים. כאשר הסנטאורים אט אט נסוגו משטחי כיבושם, הדילגארים הגדילו את האימפריה שלהם בכך שפלשו לעולמות הסמוכים להם.

בשנות העשרים של המאה ה-23, הדילגארים גילו כי השמש במערכת הכוכבים שלהם נכנסת לשלב בו תהפוך לסופרנובה, ולכן הגבירו ביתר שאת את התרחבותם הטריטוריאלית מתוך דאגה להישרדותם. אף על פי שכבר הוכיחו את עצמם כאויבים אכזריים, האיום אותו גילו גרם להם לאבד כל רגש של הגינות ומוסר. באמונתם כי כל שאר הגזעים נחותים לרמתם, הם החלו לפלוש לשטחם ולתקוף את מאחזיהם.

פלישת הדילגארים

עריכה

לקראת 2228, השמועות אודות מלחמה מתקרבת גרמו להקמתה של ליגת העולמות הבלתי מאוחדים. ב-2230, הדילגארים החלו לתקוף עולמות של הליגה, ביניהם של הדראזים והנארנים. הליגה לחמה מלחמה אבודה בהם, ועולם אחר עולם נכנעו לשליטתם ולניסוייהם. הטקטיקות בהן השתמשו הדילגארים היו חסרות רחמים וכללו השמדת עולמות שלמים ושימושם של גזעים כבושים כנושאי מחקר ביולוגי ורפואי. גזעי הליגה ספגו אבדות קשות וביאושם פנו לכוחות גלקטיים אחרים לעזרה.

אפילו צי הספינות של הנארנים הלוחמנים לא היה מסוגל לכוחות הדילגארים, ומושבת הנארנים הגדולה האלקס 7 נכבשה. כאשר הגיעו כוחות הנארנים למושבה הכבושה, הם גילו כי שרת המלחמה הדילגארית ג'אדור ערכה ניסויים באוכלוסייה וזיהמה אותה בנשק ביולוגי, הורגת רבים מהם.

לאחר מתקפה זו, הנארנים שלחו משלחת לעולם הבית של הדילגארים כדי למנוע כל התגרות נוספת מצידם ובניסיון לפתוח בתהליך שלום. כתוצאה מכך, שני שגרירים נארנים עברו ניסויים. צי ספינות של חברי הליגה התעמת מול הדילגארים במערכת הכוכבים טיירי. אבדות הליגה היו קשות והם היו על סף תבוסה. ברגע האחרון, ספינות מלחמה של ברית הארץ קפצו מעל-חלל והצטרפו ללחימה, בכך משיגים יתרון עצום לטובת הליגה, במה שנקרא 'תקרית אומגה' – הניצחון הראשון על הדילגארים.

התערבות ברית הארץ

עריכה

בשנת 2231, ברית הארץ מחליטה להתערב במלחמת הדילגארים לצד ליגת העולמות הבלתי מאוחדים. ברית הארץ, שרק לאחרונה הפכה לכוח גלקטי משפיע אשר השיג את טכנולוגיית שערי הקפיצה מידי הסנטאורים, בחרה תחילה להעלות את המוניטין שלה כגורם עיקרי ביחסים הבין-גלקטיים, אך כאשר חיילי הארץ חזו במו עיניהם בזוועות אשר התרחשו בידי הדילגארים, היא החליטה להילחם מלחמת חורמה מוצדקת כנגד האויב אותו החשיבה כמקביל לנאצים מהמאה ה-20. כנקמה על התערבותם של בני האדם, הדילגארים שלחו כוח תקיפה של כ-180 ספינות למושבות אוריון של ברית הארץ. אולם, ספינות ברית הארץ עקבו אחר התקשורת שלהם ללא ידיעתם. כאשר ספינות הדילגארים יצאו מעל-חלל, הם מצאו עצמם ניצבים בפני מספר עצום של כ-600 ספינות ברית הארץ. אי לכך, הדילגארים אולצו לסגת.

גלי המלחמה התהפכו לטובת הליגה, שהצליחה להדוף את כוחות הדילגארים מהטריטוריות שבשליטתם בחזרה לעולם ביתם. בקרב באלוס של שנת 2232, הדילגארים נאלצו להיכנע. כל שרי המלחמה הדילגארים נלכדו ונשפטו על פשעי המלחמה שלהם, למעט אחת – ג'אדור, שנעלמה במהלך הקרב.

כחלק מתנאי הכניעה, הדילגארים הסכימו שברית הארץ תחסום את גישת שער הקפיצה לעולם ביתם, בכך לוכדים את הדילגארים במערכת הכוכבים שלהם. לאחר סיום המלחמה, השמש הפכה לסופרנובה והכחידה כליל את עולם הבית של הדילגארים ואת הגזע כולו. ללא ידיעת ברית הארץ וליגת העולמות הבלתי מאוחדים, שורדת יחידה הצליחה להימלט מגורל זה – שרת המלחמה ג'אדור, הידועה בכינוייה "מהלכת המוות" (Deathwalker).

השלכות המלחמה

עריכה

כתוצאה ישירה של המלחמה, ברית הארץ הפכה לגורם מכריע ביחסי הכוחות של הגלקסיה. ליגת העולמות הבלתי מאוחדים ראו בברית הארץ כמגינתה וייחסו לה כבוד. אולם, הניצחון במלחמה גם הפך אותה לשאננה בכל הנוגע לעליונותה הריבונית, וכי היא מסוגלת לנצח כל גזע חוצני המאיים על שטחה. בני האדם התעלמו מאזהרתם של הסנטאורים כי אין להפריע לגזע המינברים העוצמתי, ובני האדם הם אלה אשר גרמו לפריצתה של מלחמת ארץ-מינברים. הייתה זו גם נקמתה האולטימטיבית של ג'אדור, שעזרה לכוחות המינברים בעולם ביתם, מינבר.

מלחמת הדילגארים מוזכרת בפרק 9 בעונה הראשונה של הסדרה וכן בקצרה בסרט "בבילון 5: בהתחלה".

מלחמת איקארן

עריכה

הרבה לא ידוע על מלחמת איקארן, מלבד שהתרחשה כאלף שנים לפני עלילת הסדרה, בזמן מלחמת הצללים הראשונה ובתקופת חייו של ויילן, מנהיג המינברים האגדי. האיקארן היו ציוויליזציה מתקדמת ביותר בעלת טכנולוגיה אורגנית, בדומה לזו של הוורלונים והמינברים, אשר הותקפו פעם אחר פעם בידי כוח מסתורי עד להכחדתם הטוטאלית. נרמז כי הגורם להכחדתם היו הצללים.

אזכור למלחמת איקארן מופיע בפרק הרביעי בעונה ראשונה, עת מתגלים שרידים של טכנולוגיה אורגנית בעולם מת שלא נותרו בו חיים.

מלחמת קסון

עריכה

לגזע הקְסוֹן היסטוריה עקובה מדם עם הסנטאורים. בתקופה המוערכת כשנת 3000 לפנה"ס, עם תחילתה של ההתיישבות הסנטורית, משלחת סנטאורית של שלוש ספינות נשלחה למשימת מפגש ראשוני עם גזע חייזרי נוסף השוכן בעולם ביתם, הקסון, המיושבים לאורך החוף המפריד בין שתי הציוויליזציות. המשלחת חזרה, אך עם כוח תקיפה קסוני, כאשר כל חברי המשלחת הסנטאורית נשחטו.

כאשר הסנטאורים נכנסו לשלב אבולוציוני הדומה לרנסאנס, בשנת 738 לפנה"ס לערך, הקסון החלו לתקוף ולפשוט על כפרים סנטאורים, מה שהתפשט עד מהרה למערכה כוללת של שליטה טריטוריאלית בגזע הסנטאורים. אמנם הקסון היו נחותים מהסנטאורים מבחינה טכנולוגית, אך היותם חזקים יותר פיזית ובעלי סיבולת גבוהה יותר מהם הביא למלחמה שנמשכה כאלף שנים, עד כמעט להכחדתם של הסנטאורים.

המלחמה הביאה להשמדת ערים שלמות מצד שני הצדדים, והקונפליקט גרם לסנטאורים לפתח את רמתם הטכנולוגית בצורה שתאפשר עליונות על גזע הקסון. בשנת 800 לספירת הנוצרים, גזע הקסון הושמד לבסוף כליל מעל פני הכוכב. בתקופה זו, הסנטאורים התפתחו לרמה המקבילה של העידן התעשייתי של תחילת המאה ה-20 של ימינו.

תבוסת גזע הקסון הביא להתפתחות המבנה התרבותי המודרני של הסנטאורים. משפחות הסנטאורים אשר שרדו את המלחמה הפכו לבתי האצולה השליטים בסנטאורי פריים, עולם הבית של הסנטאורים, והם אלה אשר הקימו את הסנטאורום, הממשל הנוכחי. האצילים מינו את לורד טוסקנו, שהוביל את המלחמה בקסון, למעמד קיסרות.

קישורים חיצוניים

עריכה