בהלינה

משקה יין דקלים מסורתי פיליפיני

בהלינהפיליפינית ובאנגלית: Bahalina; המכונה לפעמים "Coconut red wine"), הוא יין דקלים פיליפיני מסורתי העשוי מקוקוס מותסס או מוהל דקל ניפה (Nypa fruticans). הוא נגזר מהמשקה בשם tubâ שמופק מדקל (palm toddy). הבהלינה מתיישן במשך מספר חודשים עד מספר שנים. מקורו מהאיים ויסאיאס ומינדנאו של דרום הפיליפינים. צבעו חום-כתום עמוק ובעל טעם עפיץ ומעט מר.

בהלינה
Bahalina
יין קוקוס בהלינה מהפיליפינים
יין קוקוס בהלינה מהפיליפינים
סוג משקה חריף עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא הפיליפינים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאור עריכה

צבע הבהלינה האופייני הוא חום-כתום עמוק בשל השימוש בבארוק שהוא צמח שאורגים ממנו גם בדים גסים (נקרא גם טוּנגוֹג או טוֹנגוֹג), התמציות מהקליפה המיובשת (מַרְקָה טונגוג או טאנגאל) של מיני מנגרובים מסוימים. התמציות העשירות בטאנינים שמונעים מהבהלינה להחמיץ, כמו גם מוסיפים מרירות קלה לטעם.[1][2]

בהלינה שונה מהלאמבאנוג של לוזון בכך שלאמבאנוג מזוקק ואינו משתמש בבארוק ולכן צבעו לבן חלבי או צלול.[3]

לבהלינה יש בסביבות 10% עד 13% אלכוהול בנפח, שהוא גבוה יותר מ"טוּבָּה" tubâ (ביותר מ-2%-4%). עם זאת יש לו תכולת אלכוהול נמוכה בהרבה מאשר הלאמבאנוג שיש לו 40%-45%.[1]

הכנה עריכה

ייצור הבהלינה מתחיל בייצור של tubâ, שמקורו במיץ של גבעולי פרחי קוקוס או דקל ניפה שנחתכו. ה-tubâ בדרך כלל מותסס תחילה במשך שבוע בצינורות איסוף הבמבוק שנותרו על עץ הקוקוס. הם נאספים על ידי המנגואט או המננגגוט (אוספי tubâ) ומיד נאטמים היטב בקנקני זכוכית מסורתיים או בפחיות, תוך הקפדה על שלא יישארו כיסי אוויר. הבארוק מתווסף בשלבים אלה, בין אם כשהוא עדיין בצינורות הבמבוק או במהלך ההעברה לקנקנים. לאחר יממה עד מספר שבועות, ה-tubâ תוסס לבהאל, שהוא משקה אלכוהולי עדין ובעל טעם חמוץ-מתוק. ניתן לצרוך אותו כמו שהוא.[3][4]

להכנת בהלינה, לעומת זאת, הבהאל מסונן דרך בד, כדי להסיר את המשקעים ולאחר מכן מועבר לקנקן חדש. זה חוזר על עצמו מדי יום במשך שלושה חודשים כדי להבטיח שהבהלינה לא תתסוס ותיהפך לחומץ קוקוס. לאחר תהליך זה, הכד נקבר מתחת לאדמה לפחות בעומק של 30 ס"מ או מאוחסן במרתפים קרירים לפחות חודשיים נוספים לפני שיהיה מוכן לצריכה.[4]

משמעות תרבותית עריכה

הייצור המסורתי של בהלינה נפוץ כאמור בויסאיאס ובמינדנאו של דרום הפיליפינים. לעיתים הוא מאופיין כ"משקה העניים", לא בגלל איכותו, אלא מפני שהוא זול יחסית למשקאות אלכוהוליים מסחריים.[3]

בהלינה מיושן לגילאי שלוש עד חמש שנים מכיוון שביישון מקבל טעם חלק יותר.[3] לבהלינה אין טעם של tubâ או בהאל. במקום הטעם החמוץ-מתוק במקצת של שני המשקאות האחרונים, הבהלינה הוא מעט מריר וחריף.[5] בהלינה נהוג לשתות מעורבב עם משקאות קלים מוגזים אשר מעניקים מימד מתוק יותר לטעם, המזכיר יין אדום.[5] [6] בהלינה, יחד עם tubâ, בהאל ומשקאות אלכוהוליים פיליפיניים מסורתיים נחגגים ביחד מדי שנה במזרח ויסאיאס באירוע טעימות יין המכונה "Oktubafest".[7]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Sanchez, Priscilla C. (2008). Philippine Fermented Foods: Principles and Technology. UP Press. pp. 151–153. ISBN 9789715425544.
  2. ^ Polistico, Edgie (17 בספטמבר 2011). "Tungog". Philippine Food Illustrated. נבדק ב-21 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 "How Tuba and Bahalina, Also Known as Coconut Wine, Are Made". Delishably. נבדק ב-21 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Bahalina". Turning Boholano. 31 בדצמבר 2011. נבדק ב-21 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Visayas Trails: Bahalina-Pepsi at Bohol". journeyingjames. נבדק ב-21 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Eureka!: Bohol's Bahalina". The Pinoy Explorer. נבדק ב-21 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Leyte holds coco wine festival". BusinessWorld Online. נבדק ב-21 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)