B-47 סטרטוג'ט
בואינג B-47 סטרטוג'ט (באנגלית: Boeing B-47 Stratojet) היה מפציץ אמריקאי אסטרטגי כבד, ארוך טווח, המונע באמצעות שישה מנועים וטס במהירות תת קולית. תכנונו החל לקראת סוף מלחמת העולם השנייה וייעודו העיקרי היה הטלת פצצות גרעיניות בשטח ברית המועצות, תוך טיסה בגובה רב, אשר תאפשר למפציץ לחמוק ממטוסי יירוט ומערכות הגנה אווירית.
 | |||||||||||||||||
| B-47 סטרטוג'ט בטיסה | |||||||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מפציץ אסטרטגי תת-קולי ארוך טווח | ||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||||||||
| יצרן | בואינג | ||||||||||||||||
| טיסת בכורה | 17 בדצמבר 1947 | ||||||||||||||||
| תקופת שירות |
יוני 1951 – 1969 - כמטוס צילום והפצצה 1977 - כמטוס לבדיקת אקלים ומזג אוויר | ||||||||||||||||
| צוות | 3 | ||||||||||||||||
| יחידות שיוצרו | 2,032 | ||||||||||||||||
| משתמש ראשי |
 חיל האוויר של ארצות הברית פיקוד האוויר האסטרטגי | ||||||||||||||||
| משתמשים משניים |
 חיל האוויר המלכותי הקנדי | ||||||||||||||||
| דגמים |
B-47E - למטרות צילום והפצצה | ||||||||||||||||
| מחיר | 1.9 מיליון דולר, שווה ערך 20.1 מיליון דולר בימינו | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| תרשים | |||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||
המטוס היה חידוש גדול ופריצת דרך טכנולוגית עבור חיל האוויר האמריקאי לעומת מפציצי הבוכנה ששירתו בחילות האוויר המערביים במלחמת העולם השנייה, ותרם להתפתחות מטוסי הסילון.
הוא נכנס לשירות בשנת 1951, בחיל האוויר האמריקאי ובפיקוד האוויר האסטרטגי, והיה עמוד השדרה של פיקוד האוויר האסטרטגי עד שנות ה-60 המוקדמות, ויצא משירות כמפציץ בשנת 1965. הוא המשיך לשרת עד שנת 1969 כמטוס צילום, ועד לשנת 1977 שימש לבדיקת אקלים ומזג אוויר.
קישורים חיצונייםעריכה
- ניצן סדן, B47: שלושה טייסים, שישה מנועים, תשע תאונות אטומיות, באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2020
