הבוטיוןספרדית: Botellón, "בקבוק גדול") הוא מנהג הרווח בחיי הלילה בספרד, בו מתאספת קבוצה גדולה של צעירים, בדרך כלל בגילאים 16-25 בפארקים, ברחובות או בבתים פרטיים, שם הם שותים אלכוהול שהם קנו בחנויות ורשתות הסופר במחירים זולים. הצעירים משוחחים ביניהם ושומעים מוזיקה. הסיבה למנהג היא, בין השאר, המחירים הגבוהים שגבו במועדוני הלילה ובבארים על אלכוהול. סיבה נוספת היא הגבלת הכניסה של צעירים למועדונים.

בוטיון בחוף ים במפרץ ביסקאיה

מקור עריכה

המקור של הבוטיון אינו ידוע. שתייה ברחובות ספרד תמיד הייתה מותרת על פי החוק, אך תופעת הבוטיון החלה להופיע בשנות ה-90. הבוטיון תפס תאוצה בעיקר בגלל ההנאה של הצעירים מקניית האלכוהול במחירים הנמוכים משמעותית מאלו שהציעו מועדוני הלילה. מלבד האספקט הכלכלי, הבוטיון הוא גם אירוע חברתי, בו נפגשים צעירי האזור, משוחחים ביניהם ויוצרים קשרים חברתיים חדשים.

מאפייני הבוטיון עריכה

 
אופייני לבוטיון - סנגריה מוגשת בכוסות חד פעמיות, בשטח ציבורי

הבוטיון נמשך בדרך כלל מספר שעות. פעמים רבות הבוטיון נעשה לפני היציאה למועדוני הלילה. בערים מסוימות, הבוטיון מהווה מרכז הפעילות הלילית והוא מושך אליו כ-3,000 אנשים בכל ליל שבת.

באירועים מיוחדים, כמו בתחילת האביב, או במהלך חגיגות ומסיבות ספרדיות מסורתיות, מתקיים הבוטיון גם במהלך היום, ולא בהכרח בשעות הלילה. אירועים אלו מושכים צעירים גם מהערים הסמוכות. הדרך המקובלת והפשוטה ביותר להפיץ את דבר קיומו של הבוטיון הוא בעזרת הודעות שרשרת. בשנת 2004, נערך בוטיון בעיר סביליה שמשך אליו כ-70,000 איש.

צריכת האלכוהול עריכה

כמות האלכוהול הנצרכת משתנה, כמובן, מאדם לאדם. בבוטיון טיפוסי מתחלקים 2-4 אנשים בבקבוק אחד של אלכוהול (בדרך כלל בקבוק סטנדרטי המכיל 0.75 ליטר של וויסקי, רום, וודקה או משקאות אחרים), שמעורבב במשקאות קלים כגון קוקה-קולה, פאנטה ואחרים. אנשים נוהגים להביא עימם גם בירות, סנגריה ויין. את היין שותים לבד, או כקוקטייל: מעורב בקולה (קוקטייל קלימוצ'ו), במיץ תפוזים (קוקטייל סנגריה), בגסאוסה (משקה מוגז בטעם לימון עדין הדומה לספרייט, קוקטייל היין המבוסס עליו נקרא טינטו דה וראנו) ועוד. ישנם אנשים שבוחרים לא לשתות אלכוהול ומגיעים לבוטיון על מנת ליהנות מההווי החברתי. אחרים מגיעים לבוטיון מצוידים בשתייה משלהם.

הביקורת על הבוטיון עריכה

ישנם מספר אזורים בהם הבוטיון אינו אפשרי בשל חוקים של הרשויות המקומיות. הבוטיון נפוץ בעיקר בדרום ספרד, בין השאר בשל מזג האוויר הנוח במהלך רוב השנה. עם זאת, בדצמבר 2006, מחוז אנדלוסיה הדרומי אסר על קיומו של הבוטיון בשטחו.

הבעיות העיקריות של הבוטיון הן:

  • רעש - אנשים שמשתתפים בבוטיון נוהגים לדבר בקולי קולות, ולכן כשמדובר בבוטיון רחב היקף הרעש יכול להיות לעיתים בלתי נסבל עבור תושבי האזור. בשל כך, רוב הבוטיונים מתקיימים באזורים מרוחקים ולא מיושבים.
  • לכלוך - משתתפי הבוטיון נוהגים להשאיר מאחוריהם לכלוך רב שכולל בקבוקי פלסטיק, שקיות קרח, כוסות חד פעמיות ועוד. בנוסף לכך, לעיתים בליינים עושים את צורכיהם ברחובות. ישנן רשויות אשר ניסו להילחם בתופעה על ידי הקמת יחידות ניקיון מיוחדות.
  • בעיה מוסרית - רבים רואים בבוטיון פעילות לא מוסרית. פעילות הבוטיון מתקבלת בעין יפה כאשר מדובר בחגיגות ובאירועים מיוחדים. עם זאת הבעיה היא שהבוטיון מעודד את הנוער לראות באלכוהול את מרכז הפעילות וההנאה של הבילוי. בנוסף, הבוטיון, המתרחש בדרך כלל במקומות ציבוריים, מאפשר גישה קלה של הצעירים לאלכוהול, ללא שום פיקוח.
  • תאונות דרכים - רבים ממשתתפי הבוטיון נוסעים ברכבם, והתוצאה היא אחוז גבוה של תאונות דרכים שמתרחשות בסופי השבוע על ידי נהגים שחוזרים מהבילוי.
  • בעיות בטיחות - בערים מסוימות, הרשויות המקומיות מתגברות את שטחי הבוטיון בכוחות אבטחה. עם זאת, פעמים רבות מתרחשים מקרי אלימות וקטטות בין שיכורים, המובילים לפציעות ופגיעות גוף.
  • בעיה כלכלית - ישנם מקומות בהם נוכחותם של אנשים רבים בקרבת מלון או בית עסק אחר מובילה לפגיעה בהכנסות.
  • בעיות בריאותיות - שתייה מופרזת של אלכוהול יכולה לגרום לפגיעה ארוכת טווח בבריאות. כמו כן, צריכת אלכוהול מופרזת יכולה לגרום לפגיעה מיידית ואף למוות.

צעדים כנגד הבוטיון עריכה

מס' חוקים נחקקו במטרה להקטין את תופעת הבוטיון:

  • חוק האוסר על חנויות ורשתות קמעוניות למכור אלכוהול לאחר השעה 22:00. קניית האלכוהול לאחר השעה הזאת מותרת רק בתוך הדיסקוטקים, הבארים ומועדוני הלילה.
  • חוק האוסר את צריכת האלכוהול ברחובות, מלבד בזמן חגיגות מקומיות. אנשים הבוחרים לעשות זאת, מסתכנים בקנס. קנס נוסף יוטל על קטינים שנתפסו שותים. המשטרה רשאית להחזיר את הקטין לביתו.
  • בסביליה תופעת הבוטיון יצאה משליטה, עד שראש העיר החליט לאסור צריכה של כל סוג שתייה ברחובות.

מפני שרוב האמצעים הללו, כולל האיסור על שתייה ברחובות, נכשלו בהשגת המטרה, החליטו מספר רשויות להתיר את קיום הבוטיון בשטחים מיוחדים. אזורים אלה היו מרוחקים מהתושבים המקומיים, והתקיימו בעיקר בפארקים.

קישורים חיצוניים עריכה