פתיחת התפריט הראשי

שכרות

(הופנה מהדף שיכור)
Disambig RTL.svg המונח "השתכרות" מפנה לכאן. לערך העוסק בתשלום, ראו שכר.
שתיית יין מרובה גורמת למצב של שכרות

שִׁכְרוּת היא מצב שבו נמצא אדם בהשפעת אלכוהול. רמת השכרות עולה בהתאם לכמות האלכוהול הנצרכת. בממוצע, האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו כעשרים דקות לאחר צריכתו. השפעת האלכוהול אינה אחידה, ומשתנה על פי מספר גורמים.

רמת השכרות עולה עם עליית אחוזי האלכוהול בדם, וככל שהיא עולה - הולכת שליטתו העצמית של השיכור ויורדת. שכרות מוגדרת על פי רוב במצב שבו מאבד האדם שליטה על פעולותיו; אך גם כמות קטנה יותר של אלכוהול משפיעה על הגוף, לפעמים בצורה שכמעט אינה מורגשת. תופעת לוואי של שיכרות היא החמרמורת.

גורמים האחראים על מידת השפעתו של האלכוהולעריכה

  • מין - האנזים האחראי על פירוק האלכוהול נמצא בגופן של נשים פחות מבגופם של גברים, ולכן השפעת האלכוהול על נשים מעט חזקה יותר. בנוסף, נשים הן בעלות אחוז שומן גבוה יותר מגברים בממוצע והאלכוהול שהינו מסיס במים אך לא בשומן מגיע לריכוזים גבוהים יותר לאחר שתיית אותה הכמות אצל נשים לעומת גברים.
  • משקל הגוף - ככל שמשקל הגוף עולה, קטנה השפעת האלכוהול.
  • הסתגלות - אדם שנוהג לצרוך אלכוהול מסתגל לכך עם הזמן, והשפעת האלכוהול עליו פחותה יותר.
  • בטן ריקה - אלכוהול משפיע בצורה חזקה יותר על מי שבטנו ריקה. לאחר צריכת אלכוהול הגוף מפרק אותו, אך חלק ממנו נספג ישירות אל מחזור הדם. כשהקיבה מלאה, בעיקר בחלבונים, שומנים ופחמימות, מואט תהליך ספיגת האלכוהול בדם. לעומת זאת, שתיית משקאות מוגזים וטמפרטורות גבוהות מאיצות את התהליך (משקאות חמים נספגים מהר יותר).[1]

כמו כן שילוב של אלכוהול עם עייפות גורם להשפעה חזקה יותר. זמן וכמות ההשפעה של האלכוהול וההשפעות עצמן משתנות אצל כל אחד ואחד, אך ההשפעות המוזכרות למעלה הן בדרך-כלל ההשפעות שבסופו של דבר קיימות אצל כל אדם.

שלבי השכרותעריכה

  1. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע לאלפית אחת (0.1%) מתחילים להופיע שינויים בפעילות המרכזים העליונים של המוח - מצב הרוח ועימו הביטחון העצמי משתפרים, יכולת הריכוז יורדת, זמן התגובה מתארך, ורגישות הרפלקסים נחלשת.
  2. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.2% המעצורים הנפשיים ממשיכים להתרופף, מה שגורם לשיחה חופשית יותר ולפעמים אף לנטייה לאלימות. הקואורדינציה ממשיכה לרדת, וייתכן גם טשטוש בראייה. לעיתים נגרמת הרגשה של כבדות ועייפות.
  3. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.3% הקואורדינציה ממשיכה לרדת, וקיים קושי ניכר לעמוד או ללכת בצורה יציבה. גם כושר הביטוי נפגע, ולעיתים גם חלק מהחושים. השיכור חש סחרחורת, בחילות ולרוב גם הקאות. מעצוריו הנפשיים כבר רופפים לגמרי.
  4. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.4% השיכור נעשה אפאטי ואינו מגיב לסביבתו. החל משלב זה נמצא האדם במצב של סכנת חיים.
  5. כשריכוז האלכוהול בדם מגיע ל - 0.5% המצב מידרדר לרוב לחוסר הכרה, חום הגוף יורד, והאדם מאבד שליטה על סוגריו.
  6. במצב בו ריכוז האלכוהול מגיע ל - 0.6% ומעלה האדם נמצא בסכנת חיים מיידית.

כמויות אלה אינן מדויקות - כאמור, השפעת האלכוהול פחותה בקרב בני אדם שרגילים בצריכת אלכוהול, והם יכולים להגיע למצבים בהם אחוזי האלכוהול בדמם גבוהים הרבה יותר.

לאחר ההשתכרותעריכה

במקרה של שתייה מרובה חווה לעיתים האדם השותה חמרמורת (הנג-אובר), כתוצאה מהתייבשות, מספר שעות לאחר השתייה. זו מאופיינת בתסמינים כגון כאבי ראש, עייפות, קושי בריכוז, רגישות גבוהה לאור ולרעש ונדודי שינה.

הסכנות בשכרותעריכה

 
שילוט חוצות, חלק ממסע פרסום של משרד התחבורה, דצמבר 2006
  • התנהגות אלימה - עם עליית אחוזי האלכוהול בדם שליטתו העצמית של האדם יורדת, מה שגורם להתנהגות אלימה בקרב חלק מצרכני האלכוהול. במקומות כגון פאבים ומועדונים, בהם מרבית הנוכחים צורכים אלכוהול, ישנו סיכוי גבוה מהרגיל לפריצה של קטטות ומריבות.
  • נהיגה בשכרות - אלכוהול גורם לתגובות שקולות פחות ואיטיות יותר, ולכן אדם הנוהג כשהוא בהשפעת אלכוהול מסכן את עצמו ואת סביבתו. בישראל מוגדרת נהיגה בשכרות כמצב בו ריכוז האלכוהול בדם הוא 0.05% ומעלה.
  • התמכרות - צריכה קבועה של אלכוהול עלולה להגיע למצב של התמכרות לאלכוהול - אלכוהוליזם.

השכרות ביהדותעריכה

השכרות במקראעריכה

סיפורי שכרות במקראעריכה

בכמה מסיפורי המקרא מופיעה השכרות:

  1. לאחר המבול, נח נוטע כרם, ושותה את יינו לשכרה.
  2. לאחר הצלת לוט מהפיכת סדום, בנותיו משקות אותו לשכרה על מנת לקיים ממנו זרע.
  3. יוסף מזמן את אחיו לביתו (של המשנה למלך), ומשקה אותם לשכרה על מנת שיוכל להסתיר את גביע הכסף בשקו של בנימין.
  4. עלי הכהן סבר שחנה השתכרה, ולכן היא ממלמלת בשפתיה.
  5. נבל השתכר במשתה שעשה לרגל גז צאנו.
  6. דוד השקה את אוריה החיתי לשכרה, כדי לשכנעו לבוא אל ביתו ואל אשתו בת שבע.
  7. אבשלום השקה את אחיו אמנון לשכרה, כדי שיוכל להתנקש בחייו על שאנס את אחותו תמר.
  8. אלה בן בעשא מלך ישראל שתה לשכרה בבית ארצא, ועבדו זמרי ניצל זאת להתנקש בו.
  9. בן הדד מלך ארם השתכר בעת שצרו חייליו על שומרון, ואחאב ניצל זאת כדי להביסו במלחמה.
  10. אחשורוש השתכר ביום השביעי למשתה שערך לבני שושן הבירה, ובעקבות זאת צווה להביא את ושתי למשתה הגברים כדי להראות לכולם את יופיה. בעקבות סירובה, אחשורוש סילקה מן המלכות ובחר את אסתר תחתיה.

תוכחת הנביאים את המשתכריםעריכה

בכמה הזדמנויות מוכיח ישעיהו הנביא את ממלכת ישראל ויהודה על מנהגם להשתכר ביין[2], ואף סימן חטא זה כזרע הפורענות שהביא להגלייתה:

הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן: הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד: בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם... בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ: וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה: וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה: כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם

ישעיהו פרק כ"ח פסוקים א'-ח'

כיוצא בזה מוכיח הנביא עמוס את המשתכרים השאננים מממלכת ישראל ויהודה, שבשכרותם מסרבים לקבל תוכחה ומוסר, וסופם שיגלו בחטאיהם.[3]

השכרות באגדהעריכה

מובא במדרש תנחומא על פרשת נח :

אמרו רבותינו זכרונם לברכה: כשבא נח ליטע כרם, בא שטן ועמד לפני.ו אמר לו: מה אתה נוטע? אמר לו: כרם. אמר לו: מה טיבו? - פירותיו מתוקים, בין לחים בין יבשים, ועושין מהן יין המשמח לבבות, דכתיב: 'ויין ישמח לבב אנוש' (תהלים קד). אמר לו שטן: בא ונשתתף שנינו בכרם זה. אמר לו - לחיי. מה עשה שטן? הביא כבש והרגו תחת הגפן, אחר כך הביא ארי והרגו, ואחר כך הביא חזיר והרגו, ואחר כך הביא קוף והרגו תחת הכרם. והטיפו דמן באותו הכרם והשקוהו מדמיהן. רמז לו, שקודם שישתה אדם מן היין - הרי הוא תם ככבש זו שאינה יודעת כלום, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה. שתה כהוגן - הרי הוא גבור כארי, ואומר אין כמותו בעולם. כיון ששתה יותר מדאי - נעשה כחזיר מתלכלך במי רגלים ובדבר אחר. נשתכר - נעשה כקוף, עומד ומרקד ומשחק ומוציא לפני הכל נבלות הפה ואינו יודע מה יעשה. וכל זה אירע לנח הצדיק. מה נח הצדיק, שהקב"ה פירש שבחו כך [ארע לו] - שאר בני אדם על אחת כמה וכמה. ועוד, שקילל זרעו ואמר: 'ארור כנען'

מדרש תנחומא פרשת נח י"ג

במשנה ובתלמוד הבבלי מובאים מאמרים רבים בגנות השכרות, שהיא מקור לחטאי עבודה זרה ועריות, להתבזות, להתרוששות, ולתופעות שליליות נוספות.[4]

השכרות בהלכהעריכה

שתיית היין בהלכה היא חובה במצבים מסוימים כגון קידוש, ברית מילה, נישואים, ארבע כוסות בפסח ופורים. אולם מלבד בחג הפורים שלגביו נאמר בתלמוד הבבלי[5]: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא" (חייב אדם להתבשם בפורים)[6], בשאר המועדים ואירועי השמחה שבהם משולבת שתיית יין, הורו פוסקי ההלכה שאין לשתות לשכרה:

כשאדם אוכל ושותה ושמח ברגל, לא יימשך ביין ובשחוק ובקלות ראש, ויאמר שכל מי שיוסיף בזה - ירבה במצות שמחה, שהשכרות והשחוק הרבה וקלות הראש אינה שמחה אלא הוללות וסכלות, ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על השמחה שיש בה עבודת יוצר הכל, שנאמר: 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה ובטוב לבב'. הא למדת שהעבודה בשמחה, ואי אפשר לעבוד את השם לא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שכרות

משנה תורה לרמב"ם הלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ'

לשיכור יש הגבלות רבות בהלכה כתוצאה מחוסר שיקול הדעת הקיים בשעת שכרותו. לגבי תפילה לרוב הפוסקים תלוי הדבר ברמת השכרות. המדד המרכזי המשמש את הפוסקים הוא האם יכול השיכור לדבר בפני מלך. כלומר, האם יוכל השיכור להתנער מיינו כדי לדבר בצורה הראויה עם אדם מכובד. אם כן- מותר לו להתפלל (וישנה מחלוקת אם לכתחילה או רק בדיעבד), אם לא - אסור לו להתפלל. לגבי ברכות הנהנין הדין יותר קל, וכל זמן שלא הגיע לדרגת שכרותו של לוט יכול לברך.

במשפט הישראליעריכה

השכרות נמנית כאחת ההגנות במשפט הפלילי בישראל. המחוקק הישראלי, כמו מחוקקים אחרים, התייחס בדין להגנה מאחריות פלילית של ביצוע מעשה בשכרות, והבחין בין 3 מצבים:

  • שכרות כפויה – עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו – לא יישא באחריות פלילית.
  • שכרות מדעת – עשה אדם מעשה פלילי במצב של שכרות, והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת – עשוי הוא לשאת באחריות פלילית – משום שרואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
  • שכרות מכוונת – גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, יישא אדם באחריות פלילת למעשיו, מאחר שרואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.

שופטי בית המשפט העליון נחלקו לגבי השפעת השכרות על הענישה[7].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Anahad O'Connor,‏ The Claim: Never Drink on an Empty Stomach, באתר ניו יורק טיימס, 6 בדצמבר 2005
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק ה', פסוק י"א-י"ב. ספר ישעיהו, פרק כ"ד, פסוק ז'-ט'.
  3. ^ הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל... הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק: הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר: הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף: לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים (עמוס פרק ו', פסוקים א'-ז').
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע', עמוד א'. משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב'
  6. ^ ונחלקו הפוסקים (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ה, סעיף ב') אם הכוונה להשתכר ממש, או רק להרבות בשתיית משקאות משכרים מעבר לרגילות.
  7. ^ ע"פ 7701/14 מוחמד סלא אל טייב נ' מדינת ישראל



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.