פתיחת התפריט הראשי

כפר מנדאערבית: كفر مندا) הוא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, בשולי המערביים של בקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

כפר מנדא
מראה כללי של כפר מנדא
שם בערבית كفر مندا
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה מואנס עבד אלחלים
גובה ממוצע[1] ‎179 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 19,843 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 107
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,750 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 128
תחום שיפוט[2] 11,030 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 122
32°48′37″N 35°15′37″E / 32.8102028799357°N 35.260286511921°E / 32.8102028799357; 35.260286511921
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3555
    - דירוג מדד ג'יני 230
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.7%
גילאי 5 - 9 11.0%
גילאי 10 - 14 10.7%
גילאי 15 - 19 12.2%
גילאי 20 - 29 19.2%
גילאי 30 - 44 17.9%
גילאי 45 - 59 11.8%
גילאי 60 - 64 2.0%
גילאי 65 ומעלה 3.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 11
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 5
תלמידים 5,079
 –  יסודי 2,504
 –  על-יסודי 2,575
מספר כיתות 196
ממוצע תלמידים לכיתה 26.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל כפר מנדא נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
כיכר בכפר מנדא, ברקע בתי היישוב

היסטוריהעריכה

במקום התקיים יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים בשם כפר מנדי, המוזכר במקורות מהתקופה הרומית והביזנטית. משנת 640, בעת הכיבוש הערבי, תושבי הכפר הם מוסלמים. לפי הגיאוגראף האסלאמי הידוע יאקות אל-חמאווי שחי בתחילת המאה ה-13, המקומיים סיפרו שכפר מנדא הוא מדין, וכי בו מצויים קבר ציפורה, בת יתרו כהן מדין ואשת משה, וגם הבאר המוזכר כמקום המפגש של ציפורה ומשה. כמו כן, סופר שנפתלי ואשר קבורים שם.

בתקופת התלמוד פעלו בכפר מנדא, ביו השאר, האמוראים רבי יששכר דכפר מנדי, שקברו זוהה בכפר, ורבי יוסי מדאה. לפי מסורות מהמאה ה-16, קבורים במקום גם התנאים רבן שמעון בן גמליאל הזקן ועקביא בן מהללאל. יהודים נוהגים לבקר בקברים אלו עד היום, אך התושבים סבורים שהקבר המזוהה עם יששכר דכפר מנדי שייך למצביא צלאח א-דין.

בשנת 1970 נסללו 7 הקילומטרים הדרומיים של כביש 784 שחיברו את הכפר עם כביש 79[3].

כיוםעריכה

בכפר אחד עשר בתי ספר: שישה בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים, שני בתי ספר תיכוניים[4], ובית ספר של חינוך מיוחד. כמו כן, ישנם בכפר בית הקשיש, מתנ"ס, משטרה קהילתית, בנק, וחמישה מסגדים. אחוז הריבוי הטבעי בכפר גבוה: בשנת 1948 גרו בו 1,250 תושבים, ואילו בשנת 2013 חיו בו כ-18,000 תושבים, אשר כולם מוסלמים. אחרי אירועי אוקטובר 2000 הכפר התפתח כלכלית והפך למרכז מסחרי לכפרים הקרובים והמושבים הסמוכים.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בכפר מנדא 19,843 תושבים (מקום 107 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לכפר מנדא דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 77.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,015 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[5]

תושבי הכפר מורכבים מכ-30 חמולות כמו זידאן - עיסאוי - טאהא - עאלם - עבד אלחלים - חוש - חושאן - שנאוי- מוראד -עבד אלחמיד -עזאם - קדח ועוד.

מרבית תושבי הכפר מוסלמים[6], ובו מיעוט נוצרי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה