כפר מנדא

כפר מנדא
	מראה כללי של כפר מנדא
שם בערבית	كفر مندا
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	עלי זידאן
גובה ממוצע	‎179 מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)
- אוכלוסייה	21,559 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	108
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.0% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,953 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	119
תחום שיפוט	11,040 דונם
- דירוג ארצי	122
	(למפת הגליל המערבי רגילה) כפר מנדא32°48′37″N 35°15′37″E / 32.8102028799357°N 35.260286511921°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	2 מתוך 10
- דירוג ארצי	240
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3650
- דירוג ארצי	219
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	11.1%
גילאי 5 - 9	10.6%
גילאי 10 - 14	10.0%
גילאי 15 - 19	10.3%
גילאי 20 - 29	20.3%
גילאי 30 - 44	18.8%
גילאי 45 - 59	12.6%
גילאי 60 - 64	2.5%
גילאי 65 ומעלה	4.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	12
– יסודיים	7
– על-יסודיים	6
תלמידים	5,061
– יסודי	2,654
– על-יסודי	2,407
מספר כיתות	199
ממוצע תלמידים לכיתה	25.7
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל כפר מנדא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	https://kafar-manda.muni.il/he/

כפר מנדא (בערבית: كفر مندا) הוא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, בשוליה המערביים של בקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

היסטוריהעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במקום התקיים יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים בשם כפר מנדי, המוזכר במקורות מהתקופה הרומית והביזנטית. משנת 640, בעת הכיבוש הערבי, תושבי הכפר הם מוסלמים. לפי הגאוגרף האסלאמי הידוע יאקות אל-חמאווי שחי בתחילת המאה ה-13, המקומיים סיפרו שכפר מנדא הוא מדין, וכי בו מצויים קבר ציפורה, בת יתרו כהן מדין ואשת משה, וגם הבאר המוזכר כמקום המפגש של ציפורה ומשה. כמו כן, סופר שנפתלי ואשר קבורים שם.

בתקופת התלמוד פעלו בכפר מנדא, בין השאר, האמוראים רבי יששכר דכפר מנדי, שקברו זוהה בכפר, ורבי יוסי מדאה. לפי מסורות מהמאה ה-16, קבורים במקום גם התנאים רבן שמעון בן גמליאל הזקן ועקביא בן מהללאל. יהודים נוהגים לבקר בקברים אלו עד היום, אך התושבים סבורים שהקבר המזוהה עם יששכר דכפר מנדי שייך למצביא צלאח א-דין.

בשנת 1970 נסללו 7 הקילומטרים הדרומיים של כביש 784 שחיברו את הכפר עם כביש 79^[4].

בנובמבר 2020 הגישה פרקליטות המדינה כתבי אישום בשל פרשת שוחד בבחירות למועצה ב-2018.^[5]

כיוםעריכה

ביישוב אחד עשר בתי ספר: שישה בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים, שני בתי ספר תיכוניים^[6], ובית ספר של חינוך מיוחד. כמו כן, ישנם ביישוב בית הקשיש, מתנ"ס, משטרה קהילתית, סניף בנק וחמישה מסגדים. אחרי אירועי אוקטובר 2000 הכפר התפתח כלכלית והפך למרכז מסחרי לכפרים הקרובים והמושבים הסמוכים.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים בכפר מנדא 21,559 תושבים (מקום 108 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 84.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,015 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[7]

תושבי היישוב מורכבים מכ-30 חמולות כמו זידאן - עיסאוי - טאהא - עאלם - עבד אלחלים - חוש - חושאן - שנאוי- מוראד -עבד אלחמיד -עזאם - קדח ועוד.

שיעור הריבוי הטבעי בכפר גבוה. בשנת 1948 גרו בו 1,250 תושבים, ואילו בשנת 2013 חיו בו כ-18,000 תושבים, שכולם מוסלמים.

מעטים מתושבי היישוב הם בעלי השכלה אקדמית^[8] ורובם עובדים במערכת החינוך, כמו למשל סופר ומחנך סוהיל עיסאוי.