הבחירות לנשיאות ישראל (1957)

הבחירות הרביעיות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-28 באוקטובר 1957, בעקבות סיום תקופת כהונתו הראשונה בת חמש השנים של יצחק בן-צבי.

‹ 1952 ישראלישראל 1962 ›
הבחירות לנשיאות ישראל
28 באוקטובר 1957

 
מועמד יצחק בן-צבי נגד
מפלגה מפא"י -
מספר הקולות 76 0
הזוכה: יצחק בן-צבי

בן צבי התמודד שוב על הכהונה, כאשר מולו היה אמור להתייצב המזרחן יוסף יואל ריבלין (אביו של ראובן ריבלין) כמועמד מטעם חרות. אולם ריבלין פרש מהמירוץ, ולפיכך נערכו הבחירות בהשתתפות בן צבי בלבד, כאשר לחברי הכנסת ניתנה האפשרות להצביע בעד בחירתו או נגדה. 76 חברי כנסת הצביעו בעד בן צבי, 18 נמנעו ו-26 נעדרו, בעיקר משום ששהו בחוץ לארץ. אסתר רזיאל-נאור אמרה שסיעת חרות לא הצביעה בעד יצחק בן-צבי למרות ההערכה כלפיו, משום שהיה קשור למפא"י והוא לא הפסיק "כל חברות במפלגה פוליטית הלכה למעשה". אסתר וילנסקה הסבירה את ההימנעות של מק"י מתמיכה בבן צבי בכך שמועמדותו "מסמלת תמיכה במדיניות הממשלה". זלמן בן יעקב הסביר את ההימנעות מהצבעה בעד בן צבי, למרות ההערכה כלפיו, בכך "שאגודת ישראל דוגלת בדמות, צביון ומהות תורתית למדינת ישראל ולמלכות ישראל, המוגדרים בחז״ל ובספרי יסוד שלנו, ורוצה לראות את נשיאה הולם ומתאים לשאיפותינו אלה".[1]

תוצאות הבחירות

עריכה

בן צבי נבחר בהיעדר מתנגדים, וכהונתו השנייה החלה רשמית עוד באותו היום.

בחירות 1957 לנשיאות מדינת ישראל
המועמד מפלגה קולות
יצחק בן-צבי מפא"י 76
נגד 0
פתק לבן 18
פתקים פסולים 0
לא הצביעו 26
סה"כ 120

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה