דיסאינפורמציה
דִּיסְאִינְפוֹרְמַצְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: מֵידָע כּוֹזֵב, מֵידָע מַטְעֶה) היא הפצה מכוונת של מידע שקרי ומטעה על ידי צד אחד שנועדה ליצור תמונת מציאות מעוותת אצל היריב. המילה הופיעה לקראת הרבע האחרון של המאה ה-20 כתרגום של המילה הרוסית "dezinformatsiya"[1].
המידע השקרי מוסווה כאמיתי ומופץ באותם ערוצים שבהם היריב מצפה לקבל מידע אמיתי. מכיוון שאין צד אחד יכול לחסום לגמרי מידע מהצד השני, הוא שותל מידע שקרי ובכך מונע מהיריב לפעול בדרך הנכונה.
דיסאינפורמציה יעילה גם כאשר היא מוזנת אל תוך ארגון, כדרך למציאת מדליפים ומרגלים. ככלל, ככל שהיריב מייחס אמינות רבה יותר לערוץ המידע, כך תעלה האפקטיביות של הדיסאינפורמציה השתולה בערוץ מידע זה. באופן זה משמשת דיסאינפורמציה אחד הכלים בלוחמה פסיכולוגית.
תוכן עניינים
דרכי הפצה של דיסאינפורמציהעריכה
- שתילת מידע מטעה ברשתות תקשורת
- הפקרת מסמכים שקריים שצפוי שהיריב יתפוס
- מיקום כוחות דמה
- הצבה של כוחות אמיתיים בגלוי על מנת שיראו על ידי היריב
- אספקת מידע יזום לסוכנים שמפעיל היריב ללא ידיעתם
- שימוש בסוכני היריב כסוכנים כפולים
דוגמאות לשימוש בדיסאינפורמציהעריכה
- הפלישה לנורמנדי — הבריטים הצליחו להטעות את הגרמנים באשר למקום המיועד לצליחת תעלת למאנש, ובכך גרמו לגרמנים לרכז את כוחותיהם במקום שונה מהמקום בו צלחו את התעלה בפועל (בנורמנדי).
- מלחמת יום כיפור - המצרים הצליחו להטעות את חיל המודיעין של צה"ל, בין השאר, על ידי הפצת קריאה מהמטכ"ל המצרי לרישום קצינים המעוניינים לבצע את מצוות החאג' ולעלות למכה ברמדאן. כך המצרים הצליחו לגרום למודיעין הצה"לי להאמין שהם לא ייצאו למלחמה כאשר קציניהם נמצאים במכה.
