דיסאינפורמציה
דִּיסְאִינְפוֹרְמַצְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: מֵידָע כּוֹזֵב, מֵידָע מַטְעֶה) היא הפצה מכוונת של מידע שקרי ומטעה שנועדה ליצור תמונת מציאות מעוותת. המושג דומה למושגים פייק ניוז (חדשות כזב) ומיסאינפורמציה (מידע מוטעה).[1][2] ההבדל בין דיסאינפורמציה למיסאינפורמציה הוא בכוונת הדובר. אם הדובר מתכוון לשקר, הרי שמדובר בדיסאינפורציה, ואם הוא לא מתכוון לשקר, מדובר במיסאינפורמציה.[1] המילה דיסאינפורמציה הופיעה לקראת הרבע האחרון של המאה ה-20 כתרגום של המילה הרוסית "Дезинформа́ция".
דיסאינפורמציה ומיסאינפורמציה הפכו לנפוצות יותר בעידן הפוסט־אמת בו קיימת ירידה באמון במוסדות ובמדע.[3] דיסאינפורמציה שכיחה במיוחד בתחום התעמולה הפוליטית והמלחמתית. המידע השקרי מוסווה כאמיתי ומופץ באותם ערוצים שבהם הקהל מצפה לקבל מידע אמיתי. מכיוון שאין צד אחד יכול לחסום לגמרי מידע מהצד השני, הוא שותל מידע שקרי ובכך מונע מהקהל לפעול בדרך הנכונה.
דיסאינפורמציה פוליטיתעריכה
אחד השימושים הנפוצים בדיסאינפורמציה הוא למטרות של תעמולה פוליטית. ניתן להפיץ מידע מטעה בדרכים שונות ברשתות החברתיות:[1]
- להכפיש מועמדים מהצד היריב
- ליצור פרופילים פיקטיביים ולשייך אותם ליריב
- להקים פרופילים וקבוצות פייסבוק בזהות בדויה כדי להדהד מסרים או לשמש כטרולים להשמצות על היריב
- להקים רשתות של בוטים
כדי לייעל את הפצת המידע המטעה, נעזרים גם בפוליטיקה חישובית המנצלת כלים שיווקיים ממוחשבים להעברת מסרים ממוקדים (טירגוט) לקהל או ליחיד.[1]
בפברואר 2023 פורסם שקבוצה ישראלית בראשותו של טל חנן טוענת שהתערבה במעל 30 מערכות בחירות בעולם.[4] אתר הגרדיאן דיווח שהקבוצה, שנודעה בכינוי "צוות חורחה", מפעילה כבר מעל 20 שנה כלים טכנולוגיים להתערבות במערכות בחירות.[4] צוות חורחה הציע שירותים של פריצה, שתילת תוכן, הדלפה והפעלה של עשרות אלפי זהויות פיקטיביות ברשתות החברתיות.[5] הצוות נתן גם שירותים שמטרתם הייתה לדכא הצבעה ולשבש את האמון במוסדות.[5]
דיסאינפורמציה בלחימהעריכה
דיסאינפורמציה יעילה גם כאשר היא מוזנת אל תוך ארגון, כדרך למציאת מדליפים ומרגלים. ככלל, ככל שהיריב מייחס אמינות רבה יותר לערוץ המידע, כך תעלה האפקטיביות של הדיסאינפורמציה השתולה בערוץ מידע זה. באופן זה משמשת דיסאינפורמציה אחד הכלים בלוחמה פסיכולוגית. הדרכים להפצת דיסאינפורמציה מלחמתית כוללות שתילת מידע מטעה ברשתות תקשורת, הפקרת מסמכים שקריים שצפוי שהיריב יתפוס, מיקום כוחות דמה, הצבה של כוחות אמיתיים בגלוי על מנת שיראו על ידי היריב, אספקת מידע יזום לסוכנים שמפעיל היריב ללא ידיעתם ושימוש בסוכני היריב כסוכנים כפולים.
קיימות כמה דוגמאות מפורסמות לדיסאניפורמציה שהתרחשה בהקשר של לחימה:
- הפלישה לנורמנדי — הבריטים הצליחו להטעות את הגרמנים באשר למקום המיועד לצליחת תעלת למאנש, ובכך גרמו לגרמנים לרכז את כוחותיהם במקום שונה מהמקום בו צלחו את התעלה בפועל (בנורמנדי).
- מלחמת יום כיפור - המצרים הצליחו להטעות את חיל המודיעין של צה"ל, בין השאר, על ידי הפצת קריאה מהמטכ"ל המצרי לרישום קצינים המעוניינים לבצע את מצוות החאג' ולעלות למכה ברמדאן. כך המצרים הצליחו לגרום למודיעין הצה"לי להאמין שהם לא ייצאו למלחמה כאשר קציניהם נמצאים במכה.
- מבצע הלם - שימוש בסוכן כפול להעברת מידע שגוי
התמודדות עם דיסאינפורמציהעריכה
חינוךעריכה
אחת הדרכים המבטיחות להתמודדות עם דיסאינפורמציה, מיסאינפורמציה ופייק ניוז היא חינוך של ילדים ומבוגרים. המטרה בערוץ זה היא לתת לצרכני המידע כלים שדרכם הם יוכלו להבחין בין מידע מוטעה לבין מידע אמין. הקניית כלים של אוריינות מידע יכולה לסייע בזיהוי פייק ניוז.[6] ישנן פעולות ספציפיות אותן ניתן לעודד בקרב ילדים ומבוגרים, למשל לבצע קריאה לטרלית (אנ'), לחפש מידע בערוצי תקשורת מקובלים ולבדוק את המידע בוויקיפדיה.[7]
כלים טכנולוגייםעריכה
רשתות חברתיות יכולות לתייג ולהזהיר את המשתמשים מפני דיסאינפורמציה. פרסום של הודעות debunking מסוג זה מסייעות בפסילת המידע המטעה.[8]
חקיקהעריכה
ישנן גם יוזמות חקיקה בארץ ובעולם שמטרתן להתמודד עם דיסאינפורמציה ברשת.[9]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- כתבות בנושא דיסאינפורמציה, כלכליסט
- ניו יורק טיימס, פינלנד מגדלת דור שיודע להתמודד עם דיסאינפורמציה. כך היא עושה זאת, באתר הארץ, 13 בינואר 2023
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 3 4 תהילה שוורץ אלטשולר וגיא לוריא, תעמולה דיגיטלית והאיום על הבחירות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020
- ^ Dietram A. Scheufele, Nicole M. Krause, Science audiences, misinformation, and fake news, Proceedings of the National Academy of Sciences 116, 2019-04-16, עמ' 7662–7669 doi: 10.1073/pnas.1805871115
- ^ Stephan Lewandowsky, Ullrich K. H. Ecker, John Cook, Beyond misinformation: Understanding and coping with the “post-truth” era., Journal of Applied Research in Memory and Cognition 6, 2017-12, עמ' 353–369 doi: 10.1016/j.jarmac.2017.07.008
- ^ 1 2 Kirchgaessner, Stephanie; Ganguly, Manisha; Pegg, David; Cadwalladr, Carole; Burke, Jason (2023-02-15). "Revealed: the hacking and disinformation team meddling in elections". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-02-15.
- ^ 1 2 בלי מוסר, בלי גבולות: טל חנן ו"צוות חורחה" הופכים את זריעת הכאוס לעסק, www.themarker.com
- ^ S. Mo Jones-Jang, Tara Mortensen, Jingjing Liu, Does Media Literacy Help Identification of Fake News? Information Literacy Helps, but Other Literacies Don’t, American Behavioral Scientist 65, 2021-02, עמ' 371–388 doi: 10.1177/0002764219869406
- ^ Sigal Tifferet, Verifying online information: Development and validation of a self-report scale, Technology in Society 67, 2021-11, עמ' 101788 doi: 10.1016/j.techsoc.2021.101788
- ^ Man-pui Sally Chan, Christopher R. Jones, Kathleen Hall Jamieson, Dolores Albarracín, Debunking: A Meta-Analysis of the Psychological Efficacy of Messages Countering Misinformation, Psychological Science 28, 2017-11, עמ' 1531–1546 doi: 10.1177/0956797617714579
- ^ יוזמות חקיקה נגד דיסאינפורמציה ו-fake news: סקירה בינלאומית, באתר איגוד האינטרנט הישראלי