בייטאוניט
בייטאוניט, מינרל טקטוסיליקטי (סיליקטים במבנה מרחבי) נדיר למדי, השייך לקבוצת המינרלים הידועים בשם פלגיוקלז (סוג של פצלת השדה). המינרל זוהה לראשונה ב-1835 בבייטאון (כיום אוטווה) שבקנדה ומכאן שמו. המינרל מצוי גם בסקוטלנד ובדרום אפריקה. בדרך כלל מוצאים את הבייטאוניט בסלעי גברו.
תכונות המינרל | |
---|---|
הרכב כימי |
90%-70% של CaAl2Si2O8 30%-10% של NaAlSi3O8 |
מערך קריסטלוגרפי | טריקליני |
צורת הגביש | גבישים דמויי תיבה. לגביש הטיפוסי חתך מלבני או ריבועי. גבישים תאומים נפוצים מאד. |
צבע | לבן, אפור או חסר צבע |
ברק | זגוגי עד עמום עקב בליה. |
שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה |
פצילות | מושלמת במישור אחד וטובה במישור השני. |
שבירה | דמוית קונכייה |
קשיות | 6-7 בסולם מוס |
משקל סגולי | 2.74-2.76 (בממוצע) |
שרטוט | לבן |
מינרלים נלווים | ביוטיט, פירוקסן והורנבלנדה |
הבייטאוניט מצוי באמצעיתה של שורת המינרלים האיזומורפית (כלומר שורה של תרכובות אנלוגיות בהרכבן) מקבוצת הפלדספטים (פצלות השדה) המתחילה באלביט ומסתיימת באנורתיט והמכונה פְּלַגְיוֹקְלז ("שבירה נטויה").