ביינדר

פריט לבוש המשמש להשטחת החזה

ביינדראנגלית: binder; מהפועל to bind - לקשור, לכרוך) הוא פריט לבוש המאפשר השטחה של החזה. גם רצועות בד או פריטי לבוש ייעודיים דומים, אשר לרוב עשויים מספנדקס או מבדים סינתטיים, וכן לבישת מספר חולצות בשכבות צמודות ורפויות, יכולים לשמש לשם כך.

אדם עם ביינדר על החזה

בין האנשים אשר בוחרים להשטיח את החזה נמנים גברים טרנסים (על מנת ליצור אופוריה מגדרית, תחושת רווחה והקלה ביחס להתאמה בין הנראות למגדר שלהם, בעקבות השטחת החזה[1]), אנדרוגינים וא-בינארים, קרוס-דרסרים.ות, קוספליירים.ות ואמנים.ות.

ביינדרים יכולים לשמש גם כחלופה לחזיות או מטעמי התאמה טובה יותר.

שימוש

עריכה

ישנן סיבות רבות לשימוש בביינדר או בבגד מסוג דומה:

חלק מהמתבגרות מתחילות להשטיח את החזה עם תחילת גיל ההתבגרות והתפתחות השדיים. הדבר נעשה בדרך כלל ממבוכה (על מנת שאחרים לא יידעו שהם החלו להתפתח), או רצון להישאר כפי שהיה בעבר (חוסר רצון שיהיו להן שדיים). הדבר כרוך בסיכונים פוטנציאליים, שכן הרקמה המתפתחת עשויה להתאים לצורת הגוף המוגבלת, וכתוצאה מכך לעיוות קבוע. השטחת חזה אצל נערות מתבגרות עשויה להיות סימפטום של הפרעת גוף דיסמורפית.[3]

נשים שפיתחו חזה גדול יותר בעקבות טיפול הורמונלי חליפי או ניתוח הגדלת חזה עשויות לבחור להשטיח אותו באמצעות ביינדר.

גברים טרנסג'נדרים עשויים להשטיח את החזה שלהם כחלופה או בעת ההמתנה לניתוח עליון, על מנת להיראות כבעלי מראה גברי. מראה של חזה שטוח וגברי עשוי לגרום לאופוריה מגדרית ולתחושת הקלה.

גם גברים סיסג'נדרים הסובלים מגניקומסטיה עשויים להשטיח את החזה עם ביינדר כדי להתאים את המראה שלהם, במקום לעבור ניתוח או בעת ההמתנה לניתוח. עם זאת, לרוב גברים סיסג'נדרים עם גינקומסטיה לובשים חזיות זכרים.

סוגים

עריכה

קיימים סוגים שונים של בגדים תחתונים ייעודיים המוכרים כביינדרים או כ"חזיות לקשירה" (אשר עשויים לרוב מחומרים כמו ספנדקס או בדים סינתטיים אחרים), ובהם משתמשים בדרך כלל להשטחת חזה. בגדים אלו עשויים להיות יקרים יותר מהאופציות האחרות ואינם נמצאים במלאי נרחב, אך בדרך כלל נחשבים מסוכנים פחות מהאלטרנטיבות.

דרכי השטחה נפוצות אחרות כוללות בין היתר שימוש ברצועות בד או בתחבושות אלסטיות או לא-אלסטיות, וכן לבישת מספר שכבות של חולצות, כאשר הראשונה צמודה, וכל אחת נוספת יותר רופפת. יש המשתמשים גם בנייר דבק, אך הוא מסוכן ויש להימנע ממנו. גם תחבושות אלסטיות כמו תחבושות "אייס" (המשמשת להגבלת זרימת הדם בעקבות פציעות) אינן בטוחות לשימוש. האפשרות הבטוחה ביותר היא להשתמש בביינדר של חברה מהימנה או בחזיית ספורט בעלת דחיסה גבוהה.[4]

סיבוכים

עריכה

על מנת למזער סיכונים, לרוב מומלץ שהפריט המשמש להשטחה יהיה תמיד רופף ככל האפשר, ואין להשתמש בו באופן רצוף מעל ל-8 שעות.[5] קשירה לפרקי זמן ממושכים עלולה להוביל לפריחה או לזיהומים פטרייתיים מתחת לשדיים,[6][7] כאבי גב או חזה, קוצר נשימה, יתר-חום, ולעיתים נדירות אף לשבר בצלעות.[5] בנוסף, חלק משיטות ההשטחה הלא-שגרתיות, כגון סרט דביק או תחבושות אתלטיות, ידועות בכך שהן מגבירות את הסיכון של אדם להשלכות בריאותיות שליליות כגון קוצר נשימה, נזק לשרירים ולשלד ונזק לעור.[8] השטחת החזה בצורה לא בטוחה עלולה להוביל לעיוות קבוע של השדיים,[9] הצטלקות והתכווצות ריאות,[10] וקשירה קבועה לאורך זמן עלולה להשפיע לרעה על תוצאות ניתוח כריתת שד בעתיד.[11]

אנשים רבים שקושרים את החזה למטרות התאמה למגדר אינם מוכנים לפנות לטיפול רפואי עקב חוסר ידע מצד אנשי מקצוע בתחום הבריאות, כפי שהם רואים אותו, וממשיכים בקשירה בכל זאת מאחר שהם מאמינים שהיתרונות עולים על הסיכונים.[5] במקרה של בעיות בריאותיות, הם נוטים לבקש עזרה מאנשי מקצוע בתחום הבריאות שהם תופסים כידידותיים לטרנסים ושלא יתנהגו בסטיגמטיות כלפי פרקטיקת הקשירה שלהם.[12]

היסטוריה

עריכה

השטחת החזה קיימת בהקשרים היסטוריים רבים. לבישת מחוך הייתה אחת הדרכים שבהן ניתן היה להקטין את גודל השדיים.[13] בתקופות שונות בהיסטוריה היו נקודות מבט שונות על הגוף הנשי, שכללו בין היתר שימוש נרחב במחוכים לאורך ההיסטוריה של מערב אירופה עד התקופה הוויקטוריאנית. בבגד הדודו (אנ') המסורתי הסיני ובגד הסראשי (אנ') היפני נעשה שימוש להשטחת שדי הנשים. בשנות העשרים של המאה ה-20, נשים פלאפריות נהגו לקשור את החזה שלהן כדי להשיג מראה פחות מסורתי.[14]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ביינדר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Betty Ann Countryman, Breast Care in the Early Puerperium, Journal of Obstetric, Gynecologic, & Neonatal Nursing 2.5, 1973, עמ' 36–40 doi: 10.1111/j.1552-6909.1973.tb01190.x
  2. ^ Swift, Kathy; Janke, Jill (במאי 2003). "Breast Binding . . . Is It All That It's Wrapped Up To Be?". J. Obstet. Gynecol. Neonatal Nurs. 32 (3): 332–339. doi:10.1177/0884217503253531. ISSN 0884-2175. PMID 12774875. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Horowitz K, Gorfinkle K, Lewis O, Phillips KA (בדצמבר 2002). "Body dysmorphic disorder in an adolescent girl". J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 41 (12): 1503–9. doi:10.1097/00004583-200212000-00023. PMC 1613829. PMID 12447038. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Trans Tape for Chest Binding: Insights on How To Use Tape (Website), GenderGP Transgender Services, 22 ביוני 2020 {{citation}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 Tsjeng, Zing (28 בספטמבר 2016). "Inside the Landmark, Long Overdue Study on Chest Binding". Broadly. נבדק ב-4 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Feldman, JL; Goldberg, J (2006). "Transgender primary medical care: Suggested guidelines for clinicians in British Columbia". Vancouver Coastal Health. נבדק ב-15 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Erickson-Schroth, Laura (2014). Trans Bodies, Trans Selves: A Resource for the Transgender Community. Oxford University Press. p. 134. ISBN 9780199325351.
  8. ^ "Chest Binding: A Physician's Guide". PRIDEinPractice. 6 באפריל 2019. נבדק ב-1 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Binding FAQ" (PDF). University of Michigan Health System. אורכב מ-המקור (PDF) ב-6 בספטמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Dutton, Lauren; Koenig, Karel; Fennie, Kristopher (2008-08-01). "Gynecologic care of the female-to-male transgender man". Journal of Midwifery & Women's Health. 53 (4): 331–337. doi:10.1016/j.jmwh.2008.02.003. ISSN 1542-2011. PMC 4902153. PMID 18586186.
  11. ^ Makadon, Harvey J.; Mayer, Kenneth H.; Potter, Jennifer; Goldhammer, Hilary (2015). The Fenway Guide to Lesbian, Gay, Bisexual and Transgender Health. ACP Press. p. 409. ISBN 9781934465783.
  12. ^ Jarrett, Brooke A.; Corbet, Alexandra L.; Gardner, Ivy H.; Peitzmeier, Sarah M. (14 דצמ' 2018). "Chest Binding and Care Seeking Among Transmasculine Adults: A Cross-Sectional Study". Transgender Health (באנגלית). Mary Ann Liebert, Inc., publishers. 3 (1): 170–178. doi:10.1089/trgh.2018.0017. PMC 6298447. PMID 30564633. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Smith, Merril (2014). Cultural encyclopedia of the breast. Lanham: Rowman & Littlefield. p. 46. ISBN 9780759123311.
  14. ^ Jane Farrell-Beck, Colleen Gau, Uplift: The Bra in America, University of Pennsylvania Press, 2002, ISBN 978-0-8122-1835-0. (באנגלית)