בינה גבירץ
בינה גְבִירץ-שטֶקֶליס (24 באוקטובר 1913, כ"ג בתשרי תרע"ד – 8 במאי 2008, ג' באייר תשס"ח)[1] הייתה מאיירת ישראלית.
לידה |
24 באוקטובר 1913 כ"ג בתשרי תרע"ד גורליצה, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה |
8 במאי 2008 (בגיל 94) ג' באייר תשס"ח |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
ביוגרפיה
עריכהנולדה בגורליצה שבפולין לנתן דוד גבירץ ובלה גבירץ לבית ורטהיימר, משם עברה עם משפחתה לדיסלדורף שבגרמניה. ב- 1935 עלתה עם הוריה לארץ ישראל והתגוררה תחילה בתל אביב ומאוחר יותר בירושלים. כמה שנים לאחר עלייתה, איירה את ספרה של מרים ילן-שטקליס, "אצו רצו גמדים", וספר לימוד בשם "אלפוני". במהלך חייה איירה כ-300 ספרים להוצאות שונות, בהם "ילדות חרוצות" של ימימה אבידר-טשרנוביץ, "הכלב בים" של מאשה קלו, "המגינים הצעירים" של מילא אהל ואת "המנהרה הסודית בנגב" של ערן שורר.
גם כאשר הספרים עצמם אוירו בשחור-לבן, ציירה את עטיפותיהם בצבעים. שנים אחדות לפני מותה תרמה למוזיאון ישראל בירושלים את כל הספרים שאיירה יחד עם האיורים המקוריים, השמורים כיום באגף הנוער של המוזיאון. בשנת 2007 הציג מוזיאון ישראל תערוכה של עטיפות ספרים מעשה ידיה, "הסתכלו בקנקן", שאצרה נורית שילה-כהן.
בזמן שאיירה את הספר "אצו רצו גמדים", התגוררה גבירץ בביתם של מרים ילן-שטקליס ובעלה, הארכאולוג פרופסור משה שטקליס. במהלך שהותה בביתם התאהבו משה ובינה, והתחתנו בשנת 1947, לאחר שמשה התגרש מאשתו. גבירץ התאלמנה ממשה ב-1967. לבני הזוג לא היו ילדים.
מהספרים שאיירה
עריכה- פרנץ מולנר, מחנים, - תרגום רות כץ ושאול קנצלר, 1940.
- לנג זני הומרוס, ספורי האודיסאה / מספרים לילדים על ידי זני לנג הומרוס, תרגם: אשר ברש, הציורים - בינה גבירץ, הוצאת י' שרברק, תל אביב, תש"ך לערך.
- דניאל דפו, רובינזון קרוזו (תרגם פסח גינזבורג; הציורים:בינה גבירץ), תל אביב, 1945.
- בשנת 1956 הופיע הספר דון קישוט מספר לילדים, בתרגום של א. א. עקביא וציורים של בינה גבירץ.
- טוס הזהב: אגדות ומעשיות - ספר אגדות שאסף מרדכי מיכאלי, 1957
- בשנים 1970 ו-1975 יצא הספר דון קישוט, הוצאת "יזרעאל", תל אביב, בתרגום של א. א. עקביא וציורים של בינה גבירץ.
- כה עשו חכמינו, מאת יוכבד סגל, 1963, מהדורה ראשונה. (איורים בינה גבירץ)
- עליסה בארץ הפלאות, מאת לואיס קרול; מלכת השלג, מאת אנדרסן (תרגם: פסח גינזבורג; ציורים: בינה גבירץ), תל אביב.
- ה' אנדרסן, מלאך השנה (תרגם א"א עקביא; הציורים: בינה גבירץ), תל אביב: י' שרברק, [תש"-].
- פלורנס סוי היס, האסקימוס הציד: ספור מחיי האסקימוסים באלסקה (תרגם מאנגלית: א"א עקביא; ציורים: בינה גבירץ), תל אביב: י. שרברק, [תש"ח].
- יונתן סויפט, גוליבר בארצות הפלאות (תרגם: א.ל. יעקבוביץ; הציורים: בינה גבירץ), תל אביב: יזרעאל, תשי"ב.
- סידני ריד, מעשה בסינג בן-חיל (תרגם א.א. עקביה; הציורים: בינה גבירץ), תל אביב: י. שרברק, [תש"י].
- יעקב אביצוק - מה סיפרו האנפות, בהוצאת יזרעאל, 1976
אוספי סיפורים ואגדות של תמר בורנשטיין-לזר
עריכה- "גבעת הכלניות", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשי"ב, 1951.
- "לילי הרועה", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשט"ז, 1956.
- "אגדת החצב", עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, תשי"ח, 1957.
- "כתר ורוד", תשי"ט, עם איורים מאת בינה גבירץ, הוצאת יזרעאל, 1958.
סיפורי אלף לילה ולילה בעיבודו של אברהם אריה עקביא
עריכה- אוצר אבוד: ועוד ספורים מספורי "אלף לילה ולילה" (מעבדים ומתרגמים בידי א"ל יעקבוביץ; ציורים: בינה גבירץ), יזרעאל, תש"ט.
- קנאת אחיות: ועוד ספורים מספורי אלף לילה ולילה (מעבדים ומתרגמים בידי א.ל. יעקבוביץ; ציורים: בינה גבירץ), תל אביב: יזרעאל, תש"ט.
- הדיג והרוח: ועוד ספורים מספורי אלף לילה ולילה (מעבדים ומתרגמים בידי א"ל יעקבוביץ; ציורים: בינה גבירץ), תל אביב: יזרעאל, 1945.
- מעשה בגבן: ועוד ספורים מספורי אלף לילה ולילה (מעבדים ומתרגמים בידי א.ל. יעקבוביץ; ציורים: בינה גבירץ), תל אביב: ש' שרברק, תשט"ו.
- עלי בבא וארבעים השודדים: ועוד ספורים מספורי "אלף לילה ולילה" (מעבדים ומתרגמים בידי א.ל. יעקבוביץ; ציורים: בינה גבירץ), ש' שרברק, תשט"ו.
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של בינה גבירץ, בקטלוג הספרייה הלאומית
- בינה (גבירץ) שטקליס באתר GRAVEZ
- רונית רוקאס, מתה המאיירת בינה גבירץ-שטקליס, באתר הארץ, 12 במאי 2008
- תערוכה המוקדשת לאיוריה פורצי הדרך של בינה גבירץ שטקליס, באתר האוניברסיטה העברית
- ארכיון בינה גבירץ בספריית חינוך ועבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
- בינה גבירץ, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ בינה גבירץ שטקליס באתר GRAVEZ