פתיחת התפריט הראשי

בית"ר נתניה הייתה קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר נתניה שהגיעה לשיא הישגיה בשנות ה-80 של המאה ה-20.

בית"ר נתניה
תאריך ייסוד 1938
תאריך פירוק 1993
אצטדיון טוברוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הקבוצה הוקמה ב-1938 והחלה את דרכה בליגה ב-1939. היא נרשמה למחוז שומרון של הליגה המחוזית, מאחר שהמצב הביטחוני הרעוע בארץ ישראל באותה תקופה לא איפשר את קיומה של ליגה ארצית בניגוד לשנים הקודמות. בעונתה הראשונה בליגה זכתה הקבוצה להצלחה רבה, וסיימה במקום הראשון עם מספר נקודות זהה (15) לזה של הפועל חדרה, ומעל ליריבותיה העירוניות מכבי נתניה והפועל נתניה. נראה כי באותה עונה לא קבעה ההתאחדות לכדורגל שיהיו עולות ויורדות מהליגה הבכירה, מאחר שידוע כי גם בעונה הבאה שיחקה הקבוצה באותה ליגה, כשהפעם היא משתתפת ב-18 משחקים ומסיימת במקום התשיעי עם עשר נקודות. גם בעונות הבאות של הליגה לא הצליחה הקבוצה להתברג בצמרת ולהעפיל לליגה א' (אז הליגה הבכירה), ואף לא הצליחה מעולם להעפיל לשלב שמינית הגמר של גביע ארץ ישראל. בעונה הסדירה האחרונה לפני הקמת מדינת ישראל (1946/1947) סיימה הקבוצה במקום השביעי מתוך 13. תוך כדי העונה החליטו שלטונות המנדט הבריטי על הפסקת פעילותן של קבוצות בית"ר בגלל החשד שהן קשורות לאצ"ל, ובדומה לבית"ר תל אביב שינתה הקבוצה את שמה לנורדיה נתניה.

בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה המשיכה הקבוצה באותה ליגה שבה שיחקה לפני הקמת המדינה, אך נתקלה במספר בעיות. הנהלת הקבוצה ניסתה מספר פעמים להעמיד סגל שחקנים מספיק לליגה, אך כשלה בכך הן בעונת 1949/1950 והן בעונת 1951/1952, שבהן לא הופיעה הקבוצה למספר משחקים והושעתה מהליגה. רק בעונת 1953/1954, שהייתה העונה השלישית הסדירה לאחר הקמת המדינה, הצליחה הקבוצה לעמוד בתנאים הדרושים, אך בגלל הרחקותיה שובצה לליגה ג', שהייתה הליגה השלישית בחשיבותה באותה תקופה. ב-25 השנים הראשונות לאחר הקמת המדינה לא הייתה הקבוצה גורם משמעותי בליגה הבכירה (בה לא שיחקה כלל) או בגביע המדינה, ורק בעונת 1975/1976 הייתה מועמדת בכירה להעפיל לליגה הלאומית (הליגה הבכירה באותה עת). יריבתה לצמרת שגם דורגה במקום הראשון ערב המחזור האחרון הייתה הפועל עכו, ומאחר ושתי הקבוצות ניצחו במחזור הסיום נותרה הקבוצה בליגה השנייה. העונה הבאה, 1976/1977, הייתה פחות טובה במידה רבה, ובסיומה ירדה הקבוצה לליגה א', שהייתה הליגה השלישית בחשיבותה באותה עת.

בתחילת שנות ה-80 החלה הקבוצה בהתקדמות הדרגתית לקראת שיאי הישגיה. הישגי הקבוצה באותן שנים היו העפלת שלוש ליגות בתוך ארבע עונות בראשית העשור, וכן העפלה לשמינית גמר גביע המדינה ב-1981, בו הפסידה 0 - 1 למכבי רמת עמידר[1]. בעונת 1985/1986 דורגה הקבוצה בצמרת ליגת המשנה, והסתייעה בעיקר ביכולותיו של ישראל פוגל, שסיים כמלך השערים של הליגה עם 17 כיבושים[2]. במחזור ה-27 הבטיחה הקבוצה את עלייתה באופן רשמי למרות שהפסידה להפועל רמת גן, וזאת מאחר ששאר יריבותיה לצמרת נחלו הפסדים.

העונה הבאה, 1986/1987, הייתה הראשונה והאחרונה של הקבוצה בליגה הבכירה. בית"ר פתחה את משחקיה במשחק הדרבי ההיסטורי של נתניה מול מכבי נתניה. המשחק נערך במגרש טוברוק לעיני 9,000 צופים[3], והפסידה בו משער של יגאל מנחם שהובקע בדקה ה-71. במחזור השלישי הובסה הקבוצה 1 - 5 על ידי מכבי פתח תקווה, ובעקבות כך עזב המאמן שייע פייגנבוים את תפקידו והוחלף על ידי שמואל פרלמן[4]. את נקודת הליגה הראשונה שלה השיגה הקבוצה כשסיימה בתיקו ללא שערים מול מכבי חיפה במחזור החמישי[3]. רק במחזור התשיעי זכתה הקבוצה בניצחון בכורה בליגה, והיה זה 1 - 0 על מכבי יבנה. התיקו שהשיגה הקבוצה היה היחיד שלה בעונה זו, והניצחון היה הראשון מבין שלושה: במחזור ה-12 גברה הקבוצה 2 - 1 על הפועל באר שבע, ובמחזור ה-26 גברה 4 - 1 על מכבי יפו. מלבד משחקים אלה ספגה הקבוצה הפסדים בלבד, והייתה אחת מהקבוצות החלשות בליגה מבחינת משחק ההגנה. היא ירדה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-16 והאחרון, והפרש השערים שלה עמד על 22 - 92. בשמונה משחקים לאורך העונה ספגה הקבוצה למעלה מחמישה שערים למשחק, והפסדיה הכבדים ביותר היו 1 - 7 למכבי תל אביב במחזור ה-15 ו-1 - 8 למכבי חיפה במחזור ה-20‏[5].

היו אלה הישגיה האחרונים של הקבוצה, למעט העפלה לשמינית גמר הגביע ב-1986 שהסתיימה בהפסד 1 - 2 להפועל כפר סבא. הקבוצה התפרקה רשמית ב-1993, וזמן קצר לאחר מכן הוקמה בנתניה קבוצה חדשה ממרכז בית"ר - בית"ר טוברוק[4].

לקריאה נוספתעריכה

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, דני הפצה, 2010

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ב', עמוד 216
  2. ^ אפרים אברהם, הנתנייתים שבו לעצמם ושוב הרשימו
  3. ^ 3.0 3.1 האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך א', עמוד 162
  4. ^ 4.0 4.1 האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמוד 283
  5. ^ האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך א', עמודים 163 - 164