בית"ר נתניה הייתה קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר נתניה שהגיעה לשיא הישגיה בשנות ה-80 של המאה ה-20.

בית"ר נתניה
מידע כללי
תאריך ייסוד 1938
תאריך פירוק 1993
אצטדיון טוברוק
(תכולה: 500)

היסטוריה עריכה

הקבוצה הוקמה ב-1938 והחלה את דרכה בליגה ב-1939. היא נרשמה למחוז שומרון של הליגה המחוזית, מאחר שהמצב הביטחוני הרעוע בארץ ישראל באותה תקופה לא איפשר את קיומה של ליגה ארצית בניגוד לשנים הקודמות. בעונתה הראשונה בליגה זכתה הקבוצה להצלחה רבה, וסיימה במקום הראשון עם מספר נקודות זהה (15) לזה של הפועל חדרה, ומעל ליריבותיה העירוניות מכבי נתניה והפועל נתניה. נראה כי באותה עונה לא קבעה ההתאחדות לכדורגל שיהיו עולות ויורדות מהליגה הבכירה, מאחר שידוע כי גם בעונה הבאה שיחקה הקבוצה באותה ליגה, כשהפעם היא משתתפת ב-18 משחקים ומסיימת במקום התשיעי עם עשר נקודות. גם בעונות הבאות של הליגה לא הצליחה הקבוצה להתברג בצמרת ולהעפיל לליגה א' (אז הליגה הבכירה), ואף לא הצליחה מעולם להעפיל לשלב שמינית הגמר של גביע ארץ ישראל. בעונה הסדירה האחרונה לפני הקמת מדינת ישראל (1946/1947) סיימה הקבוצה במקום השביעי מתוך 13. תוך כדי העונה החליטו שלטונות המנדט הבריטי על הפסקת פעילותן של קבוצות בית"ר בגלל החשד שהן קשורות לאצ"ל, ובדומה לבית"ר תל אביב שינתה הקבוצה את שמה ל"נורדיה נתניה", עם שם זה שיחקה גם בעונה הבאה (1947/1948), שהופסקה באמצע עקב מלחמת העצמאות.

בשנים הראשונות שלאחר הקמת המדינה המשיכה הקבוצה באותה ליגה שבה שיחקה לפני הקמת המדינה, אך נתקלה במספר בעיות. הנהלת הקבוצה ניסתה מספר פעמים להעמיד סגל שחקנים מספיק לליגה, אך כשלה בכך הן בעונת 1949/1950 והן בעונת 1951/1952, שבהן לא הופיעה הקבוצה למספר משחקים, והושעתה מהליגה. רק בעונת 1953/1954, שהייתה העונה השלישית הסדירה לאחר הקמת המדינה, הצליחה הקבוצה לעמוד בתנאים הדרושים, אך בגלל הרחקותיה בשנתיים הקודמות שובצה לליגה ג', שהייתה הליגה השלישית באותה תקופה. בסיום עונת 1960/1961 עלתה הקבוצה לליגת המשנה - ליגה א', כשעונתה הראשונה בליגת המשנה הייתה 1961/1962. ב-25 השנים הראשונות לאחר הקמת המדינה לא הייתה הקבוצה גורם משמעותי בליגה הבכירה (בה לא שיחקה כלל) או בגביע המדינה, ורק בעונת 1975/1976 הייתה מועמדת בכירה להעפיל לליגה הלאומית (הליגה הבכירה באותה עת). יריבתה לצמרת שגם דורגה במקום הראשון ערב המחזור האחרון הייתה הפועל עכו, ומאחר ושתי הקבוצות ניצחו במחזור הסיום נותרה הקבוצה בליגה השנייה. בעונה הבאה, 1976/1977, הייתה דווקא עונת השפל של הקבוצה, ובסיומה ירדה הקבוצה לליגה א', שהייתה הליגה השלישית בחשיבותה באותה עת.

בתחילת שנות ה-80 החלה הקבוצה בהתקדמות הדרגתית לקראת שיאי הישגיה. ב-1981/1982 עלתה הקבוצה חזרה לליגת המשנה, אך ירדה בתום עונה זו חזרה לליגה השלישית שוב. הישגי הקבוצה באותן שנים היו העפלה לשמינית גמר גביע המדינה ב-1981, בו הפסידה 0 - 1 למכבי רמת עמידר[1], והעפלת שלוש ליגות בתוך שלוש עונות החל מעונת 1984/1985 בהדרכת שייע פייגנבוים[2]. בעונת 1985/1986 דורגה הקבוצה בצמרת ליגת המשנה, והסתייעה בעיקר ביכולותיו של ישראל פוגל, שסיים כמלך השערים של הליגה עם 17 כיבושים[3]. במחזור ה-27 הבטיחה הקבוצה את עלייתה באופן רשמי למרות שהפסידה להפועל רמת גן, וזאת מאחר ששאר יריבותיה לצמרת נחלו הפסדים.

העונה הבאה, 1986/1987, הייתה הראשונה והאחרונה של הקבוצה בליגה הבכירה. בית"ר פתחה את משחקיה במשחק הדרבי ההיסטורי של נתניה מול מכבי נתניה. המשחק נערך במגרש טוברוק לעיני 9,000 צופים[4], ובית"ר הפסידה בו משער של שחקן מכבי יגאל מנחם שהובקע בדקה ה-71. במחזור השלישי הובסה הקבוצה 1 - 5 על ידי מכבי פתח תקווה, ובעקבות כך עזב המאמן שייע פייגנבוים את תפקידו והוחלף על ידי שמואל פרלמן[5]. את נקודת הליגה הראשונה שלה השיגה הקבוצה כשסיימה בתיקו ללא שערים מול מכבי חיפה במחזור החמישי[4]. רק במחזור התשיעי זכתה הקבוצה בניצחון בכורה בליגה, והיה זה 1 - 0 על מכבי יבנה. התיקו שהשיגה הקבוצה היה היחיד שלה בעונה זו, והניצחון היה הראשון מבין שלושה: במחזור ה-12 גברה הקבוצה 2 - 1 על הפועל באר שבע, ובמחזור ה-26 גברה 4 - 1 על מכבי יפו. מלבד משחקים אלה ספגה הקבוצה הפסדים בלבד, והייתה אחת מהקבוצות החלשות בליגה מבחינת משחק ההגנה. היא ירדה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-16 והאחרון, והפרש השערים שלה עמד על 22 - 92. בשמונה משחקים לאורך העונה ספגה הקבוצה למעלה מחמישה שערים למשחק, והפסדיה הכבדים ביותר היו 1 - 7 למכבי תל אביב במחזור ה-15 ו-1 - 8 למכבי חיפה במחזור ה-20‏[6].

היו אלה הישגיה האחרונים של הקבוצה בכדורגל הישראלי, למעט העפלה לשמינית גמר הגביע ב-1986 שהסתיימה בהפסד 1 - 2 להפועל כפר סבא. לבסוף הקבוצה התפרקה רשמית ב-1993, וזמן קצר לאחר מכן הוקמה בנתניה קבוצה חדשה ממרכז בית"ר שהחליפה את מקומה - בית"ר טוברוק נתניה[5].

לקריאה נוספת עריכה

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, דני הפצה, 2010

הערות שוליים עריכה

  1. ^ האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ב', עמוד 216
  2. ^ דב אלפון, פייגנ-בום: חלום העולה החדשה ללאומית, כותרת ראשית, 27 באוגוסט 1986
  3. ^ אפרים אברהם, הנתנייתים שבו לעצמם ושוב הרשימו
  4. ^ 1 2 האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך א', עמוד 162
  5. ^ 1 2 האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמוד 283
  6. ^ האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך א', עמודים 163 - 164