הפועל כפר סבא

מועדון כדורגל ישראלי

הפועל כפר סבא הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר כפר סבא, המשחק בליגה הלאומית. המועדון נוסד בשנת 1928, והישגיו הבולטים היו זכייתו באליפות בשנת 1982, בנוסף לשלוש זכיות בגביע המדינה.

הפועל כפר סבא
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא
כינוי הירוקים מהשרון
תאריך ייסוד 1928
אצטדיון אצטדיון לויטה, כפר סבא
(תכולה: 5,800)
בעלים יצחק שום
מנכ"ל עידן שום
מאמן אלון זיו
ליגה הליגה הלאומית בכדורגל
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית

המועדון הצמיח שורה של מאמנים ושחקנים מהשורה הראשונה של הכדורגל בישראל, והחל מ-1986 משחקת הקבוצה באצטדיון לויטה, הממוקם במזרח העיר ומכיל כ-5,800 מקומות ישיבה. קודם לכן שיחקה הקבוצה במגרש הפרדסים.

היסטוריה

עריכה

השנים הראשונות והיריבות עם מכבי על הבכורה

עריכה

בין השנים 1926 ל-1928 פעלה קבוצת "כפר סבא" מאוחדת, שכדורגלניה שיחקו בעיקר בינם לבין עצמם או הוזמנו למשחקי ידידות במגדיאל וברעננה הסמוכות. ב-1928 התפרקה הקבוצה בגלל החלטת רוב חבריה להצטרף לקבוצת "הפועל", וזו לפיכך שנת ההקמה הרשמית של הפועל כפר סבא (1928). באותם ימים אגודת מכבי הייתה דווקא העשירה והמבוססת יותר, אולם באזור כפר סבא נמצאו מקורות מים רבים, וכפר סבא הייתה מושבה שהתבססה על פרדסים, מה שחייב העסקת פועלים רבים - שהיו חברים באגודת הפועל. ב-1933 איכרי המושבה החלו להעסיק פועלים ערבים, מה שיצר מאבק על העבודה העברית באזור. פועלים מכל הארץ הוזעקו למשמרות מחאה והדרך של איכרי כפר סבא להביע את זעמם על מוסדות ההסתדרות הייתה לסייע לחידוש פעילותה של אגודת מכבי בכפר סבא. חלק מאנשי הפועל כפר סבא עברו למכבי, ובראשם יוחנן שיינפיין, בנו של המתיישב הראשון ומטובי הכדורגלנים בהפועל, שהיה גם גיסו של אברהם דרויאן, יו"ר מכבי כפר סבא. הקרע הפוליטי והזליגה למכבי גרמו לשיתוקה של הפועל, ובסוף 1933 היא הודיעה להתאחדות על הקפאת חברותה.

ב-1938 נעשה ניסיון להקים קבוצת ספורט חדשה במושבה, בית"ר כפר סבא (אך היא לא הוקמה בפועל עד 1962), בתגובה לתלייתו של איש אצ"ל, שלמה בן יוסף. חלק מאנשי מכבי, חברי הארגון, הקימו קבוצת כדורגל שפעלה זמן מה ואפילו הספיקה לקיים משחק נגד מכבי רעננה. ההתפתחות הזאת הביאה דווקא לחידוש בפעילות במכבי, שהייתה הקבוצה הראשונה במושבה שהשתלבה במשחקי הליגה אחרי הרגיעה שהשתררה בארץ ב-1939 עם סיום המרד הערבי הגדול. מכבי כפר סבא שובצה במחוז שומרון בליגה ג' הארץ ישראלית (הליגה השלישית) יחד עם קבוצות כמו הפועל כרכור, בית"ר בני ברק ובית"ר מחנה יהודה. בין השחקנים בקבוצה היו שמשון סקיבין, יוחנן שיינפיין, אפרים זטלר, בן עמי שפירא, לוי אנצ'יקובסקי והשוער יאיר לויטה, לימים האיש החזק בהפועל כפר סבא.

מכבי כפר סבא מצאה מגרש חדש, אחרי שעל המגרש הקודם היו תוכניות בנייה, אבל המועצה המקומית אילצה אותה לשתף פעולה עם אגודת הפועל בהכשרתו של השטח. בהיעדר מימון, המגרש הוכשר על ידי שחקני שתי הקבוצות ואוהדיהן. הפעולה הזאת עוררה את הפועל כפר סבא, שנרשמה גם היא לליגה ג'. בין השחקנים היו ישראל חיימוביץ', שמואל שפגט, חנניה גרוצקי ובני הדודים מיכאל ונחום אברוצקי. מיכאל אלמוג, כיהן בהמשך כיו"ר ההתאחדות לכדורגל.

הפועל כפר סבא פתחה את עונת 1940 טוב יותר ממכבי, והובילה את טבלת מחוז שומרון, אבל בהמשך מכבי התאוששה ועקפה אותה בזכות מינוי מאמן (שהיה תפקיד חדשני בתחום הכדורגל דאז). קבוצות בליגות הנמוכות לא נזקקו באותה תקופה לשיטת משחק וכוחן בא להן מחוסנם של השחקנים ומהכישרון הטבעי שלהם ללא תכנון מוקפד. מכבי כפר סבא הייתה הראשונה שהחליטה להעסיק מאמן, ומרכז מכבי מימן את מינויו של גאול מכליס, אחד הכישרונות הראשונים מבין ילידי הארץ, ששיחק בין היתר במכבי פתח תקווה ובמכבי תל אביב. ימים ספורים לפני שהצטרף למכבי כפר סבא כמאמן, הוא הבקיע שער בניצחון 1:5 של נבחרת ארץ ישראל על לבנון. בהנהגתו של מכליס, מכבי כפר סבא סיימה את העונה במקום הראשון והייתה אמורה לעלות לליגה ב', אלא שההתאחדות החליטה לקיים משחקי מבחן בין אלופות המחוזות לסגניות שלהן. במכבי כעסו וטענו שמרכז מכבי רוצה להעניק להפועל כפר סבא הזדמנות נוספת. למרות זאת, משחקי המבחן יצאו לדרך. הפועל כפר סבא מינתה בינתיים גם היא מאמן, מרדכי חרמוני, שחקן של המועדון בעבר שעבר לשחק בהפועל הרצליה מהליגה הראשונה והיה חופשי בגלל פגרת הקיץ - והיה בעצם המאמן הראשון של הקבוצה.

משחק המבחן הראשון בין הפועל למכבי הסתיים ב-0:0, אבל שער של ינאי גרושקביץ' הכריע את המשחק השני לטובת הפועל. זה היה הניצחון הראשון והיחיד של הפועל על מכבי עד לתקופה זו, אבל הוא הספיק לה כדי להבטיח את העלייה לליגה ב'.

פרשת המבחנים גרמה למתיחות בין מרכזי הספורט, והם הקימו ליגות נפרדות, בהן הפועל כפר סבא התגלתה כקבוצה חלשה שהשתרכה בתחתית הטבלה ואילו מכבי דווקא הצליחה בליגה שלה. המרכזים הגיעו להסכם פשרה, במסגרתו מכבי כפר סבא צורפה לליגה ב', והליגות הסדירות חודשו. מכבי המשיכה ביכולת הטובה שלה והתייצבה במקום הראשון, בין היתר בזכות ניצחון 0:3 על הפועל בדרבי הראשון (והיחיד) שהתקיים בכפר סבא במסגרת הליגה השנייה.

הפועל כפר סבא מצידה נקלעה למשבר בגלל הבעיות הכלכליות שפקדו את היישוב היהודי בכלל ואת המושבות החקלאיות בפרט בתחילת מלחמת העולם השנייה. ענף ההדרים שותק, פרדסים ננטשו, הפועלים נדדו למקומות האחרים וגם קבוצת הכדורגל של הפועל התקשתה להתקיים. לקראת סיום 1941 הפועל כפר סבא הודיעה על הפסקת פעילות וכל התוצאות שלה בוטלו.

מכבי כפר סבא לא הושפעה מהמשבר הכלכלי והיא הייתה אפילו בדרך לעלות לליגה הראשונה בעונת 1941/1942, אבל אירוע אחר גרם להתמוטטותה, כאשר ב-9 בינואר 1942 נעצר בתל אביב שחקן הקבוצה יהושע בקר במהלך שוד מזוין שנועד לממן את פעולותיה של מחתרת לח"י. הוא נידון למוות, אבל גזר הדין הומר למאסר עולם. במקביל, הבולשת הבריטית פתחה במצוד אחרי אנשי לח"י, שרבים משחקני מכבי כפר סבא היו חברים בה. חלק מהם נעצרו, אחרים ירדו למחתרת והקבוצה לא הייתה יכולה להמשיך לפעול ולמעשה התפרקה לאיטה.

באפריל 1942 הודיעה מכבי כפר סבא על הפסקת פעילותה בליגה, שהידלדלה בינתיים בעקבות פרישתן של קבוצות נוספות. הפסקת הפעילות נעשתה בתיאום עם מכבי נתניה, היריבה העיקרית של מכבי כפר סבא בליגה ב', והיא כיסתה את חובותיה של האגודה המתפרקת. ההיסטוריון ד"ר שמואל דותן מציין בספרו "מגרש ביתי", שעוסק בתולדות הספורט בכפר סבא, שזה היה המקרה הראשון והיחיד בתולדות הספורט בארץ שאגודה התפרקה בשל מעורבות חבריה בפעילות מחתרתית.

לאחר מכן לא חזרה להיות מכבי כפר סבא, וכוחה של הפועל דווקא התחזק כאשר בעונת 1946/1947 סיימה במקום השלישי במחוז דרום של ליגה ב' שם המשיכה לשחק גם בעונה הבאה עד להקפאת הליגה עקב מלחמת העצמאות.

לאחר הקמת מדינת ישראל

עריכה

בעונת הכדורגל שלאחר מלחמת העצמאות עונת 1949/1950 שיחקה הפועל כפר סבא בליגה המיוחדת שהייתה הליגה השנייה ושובצה למחוז שרון בה סיימה במקום הרביעי. עונה לאחר מכן (1951/1952 בליגה ב') המשיכה לשחק בליגה השנייה וסיימה במקום הראשון במחוז דרום והעפילה לליגה א' שהייתה הליגה הבכירה באותם ימים. הקבוצה שיחקה בליגה הראשונה עד עונת 1955/1956 בליגה הלאומית, שבסיומה נשרה הקבוצה לליגה השנייה. בחלוף עונה העפילה הקבוצה לליגה הראשונה אך נשרה בעונה שלאחריה פעם נוספת לליגה השנייה. רק כעבור עשור הצליחה הפועל כפר סבא לחזור להתברג בליגה הבכירה היה זה בעונה הכפולה עונת 1966/1968 שנמשכה שנתיים בה צברה הקבוצה 101 נקודות מתוך 120 אפשריות (60 משחקים) ובמהלכה כבשה 150 שערי ליגה[1]. בהמשך שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 ביססה כפר סבא את מעמדה בליגה הבכירה.

בעונת 1974/1975 זכתה הפועל כפר סבא בתואר הראשון בתולדותיה, גביע המדינה, תחת הדרכתו של המאמן שלמה שרף, שחקן הקבוצה בעבר. בחצי הגמר ניצחה כפר סבא בדו-קרב פנדלים את הפועל תל אביב. בגמר ניצחה את בית"ר ירושלים בתוצאה 1–3, מצמד שערים של יורם מור ושער נוסף של יצחק שום. את הגביע הניף הקפטן, אברהם מרצ'ינסקי[2]. בעונת 1975/1976 רשמה הקבוצה את ניצחונה הגדול ביותר בהיסטוריה, 0-8 מול הפועל נצרת עילית במסגרת גביע המדינה. בעונת 1976/1977 ניצחה הקבוצה 1–7 את מכבי פתח תקווה, שיא מועדון בליגה הבכירה, אך באותה עונה נשרה הקבוצה לליגה השנייה אחרי 9 עונות רצופות בליגה הבכירה. שנה מאוחר יותר שבה הקבוצה לליגה הראשונה.

בעונת 1979/1980, זכתה הפועל כפר סבא בגביע מדינה שני, שוב תחת הדרכתו של שרף, שחזר לכפר סבא אחרי תקופה בה אימן את הפועל יהוד. בחצי הגמר ניצחה הקבוצה את שמשון תל אביב 0-1, משער של אלי יאני. במשחק הגמר ניצחה כפר סבא את מכבי רמת עמידר בתוצאה 4–1, משערים של יצחק נעמן, אלי יאני, וצמד של קפטן הקבוצה, ישראל פוגל, שהניף את הגביע. במהלך משחקי הגביע כבשו פוגל ויאני חמישה שערים כל אחד.

בעונת 1981/1982 הגיעה הפועל כפר סבא להישג השיא שלה וזכתה באליפות ישראל, לאחר שבמחזורי הסיום הצליחה לעקוף את הריביה מכבי נתניה, שהובילה את הטבלה לאורך כל העונה. מאמן הקבוצה היה דרור קשטן, מלך השערים היה אלי יאני עם 13 שערים, ומלך הבישולים היה יצחק שום עם 9 בישולים.

בעונה שלאחר האליפות זכתה הקבוצה בתואר אלוף האלופים, אחרי ניצחון על הפועל יהוד בבעיטות הכרעה, אך בתום עונה זו נשרה לליגה השנייה שוב. כעבור עונה אחת, חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, לקראת עונת 1984/1985.

לאורך ההיסטוריה הצליחה הפועל כפר סבא פעמיים להשתלב בפלייאוף העליון בליגה הבכירה: בעונת 1987/1988 תחת המאמן שמעון שנהר, ובעונת 1989/1990 תחת המאמן ויטק לזארק. בשתי העונות מלך שערי הקבוצה היה אלי יאני.

בסיום עונת 1989/1990 זכתה הקבוצה בגביע מדינה שלישי בתולדותיה, כאשר בחצי הגמר ניצחה את הפועל באר שבע 2–3 לאחר הארכה (1-1 בתום 90 דקות), משערים של אלי יאני, מייקל יפה ושער עצמי של אפרים דוידי. בגמר גברה על שמשון תל אביב בתוצאה 0–1 לאחר הארכה[3][4]. את השער לכפר סבא הבקיע גדעון סיימון. מאמן הקבוצה היה ויטק לזארק הפולני, ואת הגביע הניף הקפטן, אלי יאני.

החל משנות ה-90 של המאה ה-20 חלה ירידה ניכרת במעמדה של הקבוצה והיא החלה לרדת ולעלות לסירוגין בין הליגה הבכירה לליגת המשנה.

בשנת 1994 ירדה הקבוצה לליגת המשנה ונקלעה למשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, כאשר את מלאכת השיקום המקצועי נטלו על עצמם המאמן נח איינשטיין והמנהל המקצועי אלי יאני, אשר העלו כמחצית משחקני קבוצת הנוער לסגל הבוגרים. את העונה סיימה הקבוצה עם רצף של חמישה ניצחונות המהווה שיא מועדון, וזכתה בכרטיס לליגת העל. למרות השיפור המקצועי בקבוצה, לא עלה בידיה להשתקם כלכלית בצורה מספקת לליגה הבכירה.

תוך שיתוף פעולה בין אגודת הפועל כפר סבא ועיריית כפר סבא, הוקמה ועדת הפרטה שבראשה עמד ד"ר אמיר גבע. הוועדה איתרה בשנת 1995 את אלי טביב אשר רכש את זכויות הניהול של הקבוצה מהאגודה תמורת השקעה כספית, והפך לבעלים בפועל של הקבוצה.

הישגיה הבולטים של כפר סבא בשנים אלו היה ההעפלה לגמר גביע הטוטו בעונת 1995/1996 תחת הדרכתם של נח איינשטיין ואלי יאני, וההעפלה לחצי גמר גביע המדינה בעונת 1999/2000 תחת הדרכתו של אלישע לוי. באותה עונה היא אף ירדה שוב לליגת המשנה במחזור האחרון.

העשור הראשון של המאה ה-21

עריכה

בעונת 2001/2002 חזרה כפר סבא לליגת העל תחת הדרכתו של המאמן יצחק שום, שחקן העבר של הקבוצה, אך חזרה וירדה לליגה הלאומית כעבור עונה אחת.

בעונת 2004/2005 עלתה הפועל כפר סבא, בראשותו של המאמן אלישע לוי, לליגת העל. בעונה העוקבת השלימה הקבוצה מסע הישרדות מרשים בניצוחו של המאמן אלי אוחנה, לאחר שהייתה במקום האחרון בטבלה במרחק של 13 נקודות מהקו האדום, ובתום העונה נשארה בליגת העל.

בעונת 2006/2007 העפילה הקבוצה לגמר גביע הטוטו, והפסידה 1–2 למכבי הרצליה בהארכה. בליגה סיימה הקבוצה במקום השמיני.

לקראת עונת 2007/2008 רכשה כפ"ס כמה שחקנים חדשים וביניהם אורי אוזן וכפיר אדרי, ובחלון העברות בינואר הצטרף גם מאור מליקסון ממכבי חיפה. כפר סבא פתחה את העונה בצורה טובה יחסית והתמקמה במרכז הטבלה, אולם בהמשך העונה נחלשה, התדרדרה לתחתית והגיעה למחזור האחרון כשהיא מתחת לקו האדום. במשחקה האחרון בעונה ניצחה כפר סבא את הפועל תל אביב 0-1 באצטדיון בלומפילד, משערו של סמואל יבואה, אך ירדה לליגה הלאומית בשל הניצחון של יריבתה בתחתית מכבי פתח תקווה. יבואה כבש 15 שערים בעונה זו, ונבחר למלך השערים של ליגת העל.

בתום עונה זו ולקראת עונת 2008/2009 בליגה הלאומית, עזבו שחקנים רבים את הפועל כפר סבא וביניהם כוכבי הקבוצה גיז'רמו ישראלביץ', סמואל יבואה דאגלס דה סילבה, בן לוז ואביחי ידין. במהלך העונה, לאחר עזיבת הבעלים אלי טביב והעברת הקבוצה לאיתן ספיר, הפגינה הקבוצה רמת משחק לא אחידה ולא הצליחה לחזור לליגת העל אף על פי שבאותה עונה 6 הקבוצות הראשונות בטבלה העפילו לליגת העל.

ב-14 ביוני 2009 העביר אלי טביב רשמית את זכויות הניהול חזרה לאגודת הפועל כפר סבא, אחרי 14 שנה של שליטה במועדון.

לקראת עונת 2009/2010 כפר סבא שינתה את פניה והחלה בהחזרת אישים המזוהים עם המועדון. המאמן סלובודן דראפיץ' ורוב שחקני הסגל עזבו את הקבוצה. קובי לויטה, בנו של היו"ר לשעבר יאיר לויטה, מונה למנכ"ל הקבוצה, ותומר קשטן (בנו של דרור) מונה למאמן. שחקני העבר של המועדון, אלי יאני ואברהם מרצ'ינסקי, קיבלו תפקידי אימון בכירים במחלקת הנוער. בעונה זו היה לקבוצה את אחד התקציבים הנמוכים בליגה, ומטרתה הייתה להישאר בליגה. עם זאת, היא הצליחה לשחק ברמה גבוהה מעל המצופה, ולא העפילה לליגת העל רק בעקבות הפסד להפועל רמת-גן גבעתיים במשחקי המבחן.

ביוני 2010 החליטה אגודת הפועל כפר סבא להעביר את הקבוצה לידיו הפרטיות של שאולי דור במהלך אשר הוביל למחאת אוהדים, בהמשך הוא החליט להעניק את זכויות הניהול של הקבוצה לידיו של איש העסקים הראל רייכמן לפרק זמן של חמש שנים כדי להתחמק מביקורת הקהל.

העשור השני של המאה ה-21

עריכה

במרץ 2011 הלך לעולמו שחקן הקבוצה פטריק דופלה לאחר שנמצא ללא רוח חיים בביתו שבליבריה. מותו של דופלה עורר תדהמה רבה בקרב אנשי הקבוצה ואוהדיה במיוחד בשל גילו הצעיר של הליברי ואופן היותו בריא, הסיבות למוות נותרו מסתוריות.

בעונת 2010/2011 הייתה כפר סבא לאורך רוב העונה במקומות הראשונים, ונחשבה למועמדת מובילה לעלות לליגת העל, אך לאחר הקיזוז איבדה הקבוצה גובה, ואף על פי שבמשחקי הפלייאוף הייתה זקוקה לניצחון אחד על מנת להבטיח את העלייה, פיספסה את העלייה במחזור האחרון, כשסיימה רק במקום השלישי המוביל למשחקי המבחן. מיד לאחר המחזור האחרון בליגה הלאומית פוטר תומר קשטן מתפקידו כמאמן הקבוצה ובמקומו מונה גיא עזורי. במשחקי המבחן מול הפועל פתח תקווה כשלה הקבוצה ונותרה בליגה הלאומית.

לאחר שהקבוצה פתחה את עונת 2011/2012 בצורה רעה, פוטר גיא עזורי ובמקומו מונה משה הרשקו, אשר אימן בעונה הקודמת את קבוצת הנוער של המועדון. לתפקיד מאמן הנוער נבחר אסי דומב. בתום העונה מונה דומב למאמן הקבוצה הבוגרת.

בעונת 2012/2013 עזב הראל רייכמן את כפר סבא ובמקומו הגיע ג'קי מויאל, שמינה את אלון מזרחי למאמן במקומו של דומב. מויאל נכשל בניסיון לרכוש את הקבוצה בשל חוסר היכולת להעמיד ערבויות מתאימות ולא קיבל את אישור ההתאחדות לכדורגל. בינואר 2013 נכנסה הקבוצה להליך של פירוק והופחתו 9 נקודות ממאזנה. מזרחי התפטר מתפקידו ובמקומו מונו לתפקיד תמיר בן-חיים ועידן שום. בתום העונה סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה, וירדה לראשונה בתולדותיה לליגה א'.

ב-30 ביוני 2013 הועברו זכויות הניהול בקבוצה לידיהם של סתיו שחם ושחקן ומאמן הקבוצה בעבר, אלי יאני, המחזיקים כל אחד ב-45% מהבעלות על הקבוצה, ו-10% מהבעלות הועברו לעמותת אוהדי הקבוצה "הלב הירוק". לקראת עונת 2013/2014 מונה שייע פייגנבוים למאמן הקבוצה. ימים ספורים לפני פתיחת העונה החליטה ההתאחדות לכדורגל על הישארותה של הקבוצה בליגה הלאומית, בעקבות הורדתה המנהלתית של מכבי אום אל-פחם. ב-25 בספטמבר 2013 התהפכה ההחלטה, ובית הדין קבע כי מכבי אום אל-פחם תישאר בלאומית, וכפר סבא תשחק בליגה א'. לאחר מספר מחזורים הוחלט לפטר את פייגנבוים, ובמקומו מונה למאמן פליקס נעים. בסיום העונה חזרה הפועל כפר סבא לליגה הלאומית לאחר שסיימה את העונה במקום הראשון בליגה א' צפון. ב-22 במאי 2014 העביר אלי יאני את חלקו בקבוצה לסתיו שחם, שהחזיק ב-90% מהבעלות על המועדון.

ב-22 במאי 2015 הבטיחה הקבוצה את העפלתה בחזרה לליגת העל לאחר שבע שנים, לאחר שבמחזור האחרון של הליגה הלאומית ניצחה 3–1 את הפועל רמת-גן גבעתיים, והשלימה שתי עליות ליגה רצופות תוך שנתיים. ב-3 בינואר 2016 פוטר מאמן הקבוצה פליקס נעים מתפקידו לאחר שנתיים וחצי עקב רצף הפסדי הקבוצה, ובמקומו מונה שרון מימר, אשר הצליח בסיום העונה להשאיר את הקבוצה בליגת העל.

ב-23 בינואר 2017 פוטר מימר מתפקידו כמאמן הקבוצה לאחר שהקבוצה הסתבכה במאבקי התחתית ובמקומו מונה אלי כהן למאמן הקבוצה. ב-13 באפריל 2017 פוטר כהן לאחר שהקבוצה נקלעה למקום האחרון, ובמקומו חזר פליקס נעים למועדון. במהלך העונה הצהיר בעלי הקבוצה, סתיו שחם, על אהדתו להפועל תל אביב ועל רצונו לרכוש אותה ולעזוב את הפועל כפר סבא, דבר אשר גרם למשבר עם אוהדי הקבוצה. במהלך העונה נקלעה הקבוצה למאבקי התחתית, ולקראת סוף העונה חזרה הקבוצה להתייצב ולנצח תחת הדרכתו של נעים, אולם בסופו של דבר נשרה הקבוצה לליגת המשנה במחזור הנעילה של הליגה.

עידן יצחק שום

עריכה

ב-28 ביוני 2017 מונה מסאי דגו למאמן הקבוצה. ב-23 ביולי 2017 עברה הבעלות על המועדון מידיו של סתיו שחם לידיו של השחקן והמאמן בעבר, יצחק שום[5]. הקבוצה פתחה את העונה בצורה טובה ובתום הסיבוב הראשון הייתה במקום הראשון בטבלה. בגביע המדינה ניצחה בשמינית הגמר 3–1 בדרבי את בית"ר כפר סבא, אך למחרת פוטר דגו והקבוצה לא ניצחה במשך זמן רב, כולל רצף של 11 הפסדים רצופים, הדחה ברבע גמר הגביע על ידי בית"ר ירושלים, ושני מאמנים (ריימונדס ז'וטאוטאס וחיים שאבו) שהתפטרו. לאחר התפטרותו של שאבו אימן שום בעצמו, ולפני המחזור האחרון מינה שום את ארז בנודיס למאמן. הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-14 המוביל למשחקי המבחן[6], ניצחה את עירוני טבריה מליגה א' 5–3 בסיכום שני המפגשים ונשארה בליגה.

בעונת 2018/2019 המשיך בנודיס כמאמן הקבוצה, והקבוצה התחילה את העונה בצורה טובה, אך לאחר רצף של שישה משחקים ללא ניצחון בסוף הסיבוב השני, פוטר בנודיס ב-11 במרץ 2019 ובמקומו מונה אופיר חיים. בפלייאוף ניצחה הקבוצה ב-6 מתוך 7 משחקיה, סיימה את העונה במקום הראשון לאחר ניצחון 3–2 על הפועל עפולה בחוץ במחזור האחרון, לאחר שפיגרה 0–2 במחצית, הודות לשער של עומר פדידה בדקה ה-97, והעפילה לליגת העל. בסיום עונת 2020/2021 שבה הקבוצה לליגה הלאומית.

בעקבות אי שביעות רצון של אוהדי הקבוצה מהתנהלותו של שום בניהול הקבוצה, בשנת 2023 האוהדים הקימו קבוצת אוהדים בשם "כפר סבא 1928", שהעבירה אליה את רובם המוחלט של אוהדי הקבוצה, כאשר מאז הקמת הקבוצה למשחקיה של הפועל כפר סבא בליגה הלאומית מגיעים עשרות אוהדים בלבד[7].

בינואר 2024 מונה איציק ברוך למאמן הקבוצה, בניסיון לחלץ אותה ממאבקי התחתית.

אצטדיון

עריכה
 
אצטדיון לויטה

בעבר אירחה הפועל כפר סבא את משחקייה הביתיים במגרש הפרדסים. בשנת 1986 עברה הקבוצה לשחק באצטדיון לויטה הממוקם במזרח העיר, שם היא משחקת עד היום. אצטדיון לויטה מכיל כ-5,800 מקומות ישיבה, ועבר מספר שיפוצים עד היום. האצטדיון משמש גם כאצטדיון הביתי של בית"ר כפר סבא אשר משחקת בליגה א'.

אצטדיון לויטה לא אושר למשחקי הליגה הבכירה עם חזרתה של הקבוצה לליגת העל בעונת 2019/2020 ובעונת 2020/2021, והיא שיחקה באופן זמני באצטדיון המושבה בפתח תקווה.

יריבויות

עריכה

להפועל כפר סבא אין יריבות משמעותית עם הקבוצות האחרות בעיר, בית"ר כפר סבא והפועל עליה כפר סבא, מכיוון שהן משחקות בליגות הנמוכות ולא מתמודדות מולה במשחקים רשמיים. לקבוצה הייתה יריבות ארוכת שנים עם מכבי נתניה, והמשחקים ביניהן מכונים "דרבי השרון". היריבות הגיעה לשיא בעונת 1981/1982, כאשר זכתה הפועל כפר סבא באליפות היחידה בתולדותיה, על חשבון מכבי נתניה שהובילה את הטבלה לאורך כל העונה. גם משחקיהן של הפועל כפר סבא ומכבי נתניה נגד הקבוצות הנוספות מאזור השרון, מכבי הרצליה והפועל רעננה, מכונים לעיתים "דרבי השרון".

סמל הקבוצה

עריכה

במשך השנים החליפה הקבוצה מספר פעמים את סמלה. הסמל הראשון שילב את סמל הפועל הכולל דמות של ספורטאי עם הפטיש והמגל, סמל המייצג את מעמד הפועלים (פועלי התעשייה מיוצגים באמצעות הפטיש והחקלאים באמצעות המגל).

לאחר הגעתו של אלי טביב לקבוצה בשנת 1995 שונה הסמל כמעט לחלוטין. הסמל החדש הכיל עץ הדר (שאפיין את העיר כפר סבא במשך שנים רבות), והפטיש והמגל הוצגו בגרסה מוקטנת.

בשנת 2014, לאחר העברת הבעלות על הקבוצה לידיהם של סתיו שחם, אלי יאני ועמותת האוהדים, הוחזר הסמל הישן עם שינויים קלים.

תארים

עריכה

ליגת העל

גביע המדינה

גביע אלוף האלופים

  • זכייה (1): 1981
    • סגנות (3): 1974, 1979, 1989

שחקני עבר בולטים

עריכה
 
הפועל כפר סבא בעונת 1974/1975 בה השיגה את תוארה הראשון: גביע המדינה

זוכים בתואר מלך השערים של ליגת העל במדי הקבוצה

עריכה
עונה שם השחקן שערים הערות
1986/1987 אלי יאני 16
2002/2003 יניב אברג'יל 18 יחד עם שי הולצמן ממ.ס. אשדוד
2007/2008 סמואל יבואה 15

מאמני הקבוצה בעבר

עריכה
להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
המאה ה-20
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל  מרדכי חרמוני 19401942
ישראל  מגלי ויהושע שפירא 19461950
ישראל  חיים רייך 19511954 עליית ליגה (1951/1952)
ישראל  אדמונד שמילוביץ' 19541955
ישראל  עמנואל שפר 1955
ישראל  משה פוליאקוב 19551956 ירידה לליגה א' (1955/1956)
ישראל  ישראל וייס 19561957 מאמן/שחקן, עליית ליגה (1956/1957)
ישראל  צבי ארליך 19571958
ישראל  יאיר לויטה 1958 זמני
ישראל  אליעזר שפיגל 19581959
ישראל  עמנואל שפר 1959 ירידה לליגה א' המשנה (1958/1959)
ישראל  יאיר לויטה 19591960 זמני
אנגליה  ג'קי גיבונס 1960
ישראל  משה וארון 19601961
ישראל  אדמונד שמילוביץ' 19611962
ישראל  יאיר לויטה 1962 זמני
ישראל  אריה קוך 19621963
ישראל  לוניה דבורין 1963
ישראל  גרשון מלר 19631964
ישראל  אריה קוך 19641965
ישראל  אריה רדלר 19651968 עלייה לליגה הלאומית (1966/1968)
ישראל  יעקב גרונדמן 19681970
ישראל  רחביה רוזנבוים 19701972


שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל  נחום סטלמך 19721973
ישראל  שלמה שרף 19731976 זכייה בגביע המדינה (1974/1975)
ישראל  אריה רדלר 19761977
ישראל  דרור קשטן 1977 ירידה לליגה הארצית (1976/1977)
ישראל  אמנון רז 19771978 עלייה לליגה הלאומית (1977/1978)
ישראל  שלמה שרף 19781980 זכייה בגביע המדינה (1979/1980)
ישראל  אברהם מרצ'ינסקי 1980
ישראל  דרור קשטן 19801983 אליפות המדינה (1981/1982)
ירידה לליגה הארצית (1982/1983)
ישראל  יצחק שום 19831985
ישראל  ניסים בכר 19851987
ישראל  שמעון שנהר 19871988
ישראל  אברהם מרצ'ינסקי 19881989
פולין  ויטק לזארק 19891991 זכייה בגביע המדינה (1989/1990)
ישראל  אשר מסינג 1991 ירידה לליגה הארצית (1990/1991)
ישראל  אברהם מרצ'ינסקי 19911994 עלייה לליגה הלאומית (1992/1993)
ישראל  אדיר שמיר 1994
ישראל  ניסים בכר 1994 ירידה לליגה הארצית (1993/1994)
ישראל  אלי יאני 19941995 עלייה לליגה הלאומית (1994/1995)
ישראל  אבי כהן 19951998
ישראל  שמעון שנהר 1998
ישראל  משה סיני 19981999
ישראל  אייל לחמן 1999
ישראל  אבי כהן 19992000


משנות ה-2000 ואילך
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל  אלישע לוי 2000 ירידה לליגה הלאומית (1999/2000)
ישראל  מוטי איוניר 20002001
ישראל  אורי אלקבץ 2001 זמני
ישראל  מירו בן שמעון 2001
ישראל  יצחק שום 20012002
ישראל  גיא לוי 2002 עזב יומיים לפני תחילת העונה
ישראל  תמיר בן חיים 20022003 ירידה לליגה הלאומית (2002/2003)
ישראל  לופא קדוש 20032004
ישראל  אלישע לוי 20042006 עלייה לליגת העל (2004/2005)
ישראל  אלי אוחנה 20062008 ירידה לליגה הלאומית (2007/2008)
ישראל סרביה  סלובודאן דראפיץ' 20082009
ישראל  תומר קשטן 20092011
ישראל  גיא עזורי 2011
ישראל  משה הרשקו 20112012
ישראל  אסי דומב 2012
ישראל  אלון מזרחי 20122013
ישראל  רון גולדיג 2013
ישראל  עידן שום ותמיר בן חיים 2013 פירוק וירידה לליגה א' (2012/2013)
ישראל  שייע פייגנבוים 2013
ישראל  פליקס נעים 20132016 עלייה לליגה הלאומית (2013/2014)
עלייה לליגת העל (2014/2015)
ישראל  שרון מימר 20162017
ישראל  אלי כהן 2017
ישראל  פליקס נעים 2017 ירידה לליגה הלאומית (2016/2017)
ישראל  מסאי דגו 20172018
ליטא  ריימונדס ז'וטאוטאס 2018
ישראל  חיים שאבו 2018
ישראל  יצחק שום 2018 זמני
ישראל  ארז בנודיס 20182019
ישראל  אופיר חיים 20192020 עלייה לליגת העל (2018/2019)
ישראל  עמיר תורג'מן 2020
ישראל  אלישע לוי 20202021
ישראל  רביד גזל 2021 ירידה לליגה הלאומית (2020/2021)
ישראל  אורי גוטמן 20212022
ישראל  ירון הוכנבוים 2022
ישראל  עומר פרץ 20222023
ישראל  גל ברשאן 2023
ישראל  עידן שום 20232024
ישראל  איציק ברוך 2024
ישראל  אלון זיו 2024

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הפועל כפר סבא בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ איתן אורטסמן, כפר-סבא אחר 11 שנה, מעריב, 26 באפריל 1968
  2. ^ ישראל רוזנבלט, ה"פיניש" של כפר-סבא, מעריב, 15 במאי 1975
  3. ^ מאיר ריפמן, אליך, גדעון, ‏5 ביוני 1990
  4. ^ גביע 1990 – מוזיאון הפועל כפר סבא
  5. ^ וויסאם סעדו גוטאני, העסקה סגורה: כפ"ס עברה לידיו של יצחק שום, באתר ynet, 23 ביולי 2017
  6. ^ אורן יוסיפוביץ‏, "ההתרסקות הכי גדולה של הכדורגל הישראלי: סיפור הנפילה של הפועל כפר סבא", באתר וואלה, 30 באפריל 2018
  7. ^ מיכאל וייסרמן, פירוק ללא הרכבה: הפועל כפר סבא בקריסה עצובה, באתר ישראל היום, ‏28 בינואר 2024
  8. ^ עמוד השחקן של מיכאל יפה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל