מכבי פתח תקווה (כדורגל)
מכבי עירוני פתח תקווה (השם המלא: מועדון ספורט מכבי אבשלום עירוני פתח תקווה) היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר פתח תקווה, אשר משחקת בליגת העל. המועדון הוקם בשנת 1912, והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר ואחת מהקבוצות המייסדות של הליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתף בעונת הבכורה (1931/1932).
מידע כללי | ||||
---|---|---|---|---|
שם מלא | מועדון ספורט מכבי אבשלום עירוני פתח תקווה | |||
תאריך ייסוד | 1912 | |||
אצטדיון |
אצטדיון המושבה, פתח תקווה (תכולה: 11,500) | |||
בעלים | אבי לוזון | |||
מנכ"ל | אופיר לוזון | |||
מאמן | תמיר לוזון (זמני) | |||
ליגה | ליגת העל | |||
m-pt | ||||
תלבושת | ||||
|
לקבוצה שלושה גביעי מדינה, ארבעה גביעי טוטו לליגה הבכירה ושני גביעי טוטו לליגת המשנה.
היסטוריה
עריכההשנים הראשונות ורקע
עריכהבין השנים 1889–1905 הוקמו באירופה אגודות ספורט יהודיות, כשהבולטות מביניהם היו מכבי ברלין ומכבי קושטא (איסטנבול). הקמת האגודות הובילה לייסוד אגודת המתעמלים "ראשון לציון" בנווה צדק בשנת 1906, אגודה שלימים הפכה לאגודת מכבי תל אביב.
במושבה בפתח תקווה, הקימו אגודת נוער בשם "התחיה" שבין חבריה בלטו בנימין סלור, אבשלום גיסין, גד מכנס, פרלין, גינזבורג, קלר, דנקנר, סנדרוב ויעקב קרול, שבחצר משפחתו התאמנה הקבוצה. הניסיון להמשכיות כשל תחת השלטון הטורקי בארץ ישראל ובהיעדר גוף ספורטיבי שהיה אמור לרכז את התחום בארץ ישראל.
אגודת הספורט החדשה מתל אביב שלחה לפתח תקווה מדריכים ומאמנים כמו יהושע חסין וצבי אורלוב נשרי. בסוף שנת 1911 נשלח גם שרגא נפחה לעזור, כאשר לצידו שימש בנימין סלור כמורה לספורט. בסוף 1912 נוסדה קבוצת מכבי פתח תקווה (כחלק מאגודת מכבי), ששיחקה בתחילה בסמוך ל"גורן" בעין גנים. משחקיה נגד הקבוצות הבולטות של התקופה ההיא כמו מכבי תל אביב, גימנסיה הרצליה, וקבוצה משכונת עג'מי שביפו, משכו את אנשי המושבה למגרש הכדורגל הסמוך לשכונת מחנה יהודה.
ב-1913 אגודת מכבי פתח תקווה מנתה 108 חברים, שהודרכו על ידי ארנסט הרמן, בנימין סלור ואבשלום גיסין. בסוף 1913 הפליג סלור להשתלמות מורי ספורט בקופנהגן שבדנמרק, נשאר והשתקע שם, ומאז גיסין לקח את המושכות על הקבוצה לבדו. מלחמת העולם הראשונה שהתחוללה החל מ-1914, בה נלחמה טורקיה נגד בנות הברית, אילצה הרבה מחברי האגודה להתגייס לצבא, וביניהם התגייס גם גיסין, כשעד סיום המלחמה האגודה השעתה את פעילותה.
בתום מלחמת העולם הראשונה חזר ב-1919 לארץ ישראל אבשלום גיסין משירות כקצין בצבא הטורקי. גיסין היה המגן הימני של מכבי פתח תקווה, הקפטן שלה וכן היושב ראש. בנוסף לכדורגל, שימש כסגנו של זקן השומרים, אברהם שפירא, וסייע בהגנה על המושבה פתח תקווה אשר הייתה מוקפת כפרים ערביים עוינים ובראשם הכפר אומלבס.
בנוסף לכדורגל התקיימה במועדון פעילות בענפים: טניס, אתלטיקה, התעמלות ורכיבת אופניים[1].
מכבי פתח תקווה הייתה הקבוצה היחידה במושבה ששיחקה בליגה הראשונה (הפועל פתח תקווה נוסדה רק ב-1935), והיא הורכבה מבני המעמד העליון של אותה תקופה. שיחקו בה בני האיכרים והאורזים, שהיו מהמקצועות המכובדים והמבוקשים באותם ימים.
מגרשה הראשון של מכבי פתח תקווה היה בחורשה, סמוך לגורן המפורסמת, שם נהגו להתבודד צעירים וצעירות המושבה. כיום נמצאת שם שכונת עין גנים. בשנת 1921 הותקפה המושבה על ידי כנופיות ערביות, ואבשלום גיסין יצא להדוף את ההתקפה ונפל בקרב יחד עם עוד שלושה מחבריו. לאחר מותו הוחלט כי הקבוצה תיקרא על שמו "מכבי אבשלום פתח תקווה". בשנת 1926 הוקם מגרש מכבי פתח תקווה ברחוב שטמפפר, עליו שיחקה הקבוצה עד אמצע שנות ה-70, כאשר עברה לאצטדיון האורווה שממוקם ברחוב שנקרא על שמו של אבשלום גיסין.
בשנת 1928 השתתפה בתחרות הארצית הראשונה שאורגנה על ידי ההתאחדות לכדורגל - גביע העם 1928, אך הודחה כבר בשלב הראשון על ידי מכבי תל אביב. כמו כן השתתפה הקבוצה בכל הגביעים הארץ ישראליים החל מ-1929 ועד 1947 (למעט הגביע של 1943) כאשר היא זוכה בגביע של 1935 ומגיעה לסגנות ב-1939 לאחר ניצחון על 1–0 הכח תל אביב.
כמו כן הקבוצה השתתפה בתחרויות הליגה הראשונות בארץ ישראל תחת ההתאחדות המקומית (שהוקמה ב-1928), החל מהליגה הארצ-ישראלית של 1929/1930 שהופסקה מוקדם ולא הגיע לסיומה, ועד הליגה של 1946/1947 אז הקבוצה הצעירה סיימה במקום השלישי בליגה ורשמה את הישג השיא שלה בשנים אלו. הדרבי הראשון של פתח תקווה נגד הפועל פתח תקווה התקיים באוקטובר 1941 והסתיים בניצחונה של מכבי 4–0. בגביע המלחמה 1944 נפגשו השניים בפעם השנייה בהיסטוריה בשלב חצי הגמר, שם ספגה מכבי הפסד שיא של 0–7 מול היריבה העירונית.
לאחר קום המדינה
עריכהלאחר סיום מלחמת העצמאות, השתתפה מכבי פתח תקווה בעונת 1949/1950 שהייתה העונה הממוסדת הראשונה של ההתאחדות במסגרת מדינת ישראל, וסיימה במקום החמישי בטבלה.
בשני הליגות הבאות שהתקיימו ב-1951/1952 ו-1953/1954, סיימה מכבי פתח תקווה כסגניתה של מכבי תל אביב, הישג השיא שלה בליגה הבכירה. גם במסגרת הגביע ההצלחות לא איחרו לבוא ובגביע לעונת 1951/1952 נפגשה עם מכבי תל אביב בגמר, ניצחה אותה 1–0, וזכתה לראשונה בתואר ישראלי.
בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 התמקמה הקבוצה במרכז הטבלה ומטה ואף סיימה בעונת 1962/1963 במקום האחרון בליגה, אך בעקבות ההחלטה להגדיל את הליגה העליונה הוקפאו הירידות והקבוצה ניצלה מירידת הליגה הראשונה בהיסטוריה שלה. הקבוצה המשיכה להאבק על חייה בליגה ובעונת 1965/1966 ירדה לראשונה לליגת המשנה, מהמקום ה-15 מתוך 16. כעבור שנתיים בלבד בעונת 1968/1969 חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, אך החזיקה שם עונה אחת בלבד וצנחה בחזרה לליגת המשנה ב־1970/1971. עונה לאחר מכן (עם המאמן יעקב גרונדמן) עלתה בחזרה לליגה הבכירה[2]. ב-1973 זכתה הקבוצה בגביע הכ"ה לאחר ניצחון 4–2 בגמר על מכבי חיפה בדו-קרב פנדלים לאחר 1–1 בסיום הארכה.
שנות ה-70 המאוחרות התאפיינו בחוסר יציבות של הקבוצה שניסתה לשרוד בליגה. בעונת 1974/1975 נרשם מאזן שיא שלילי כשהקבוצה סיימה עם 13 נקודות ו-12 שערים בלבד בעונה אך לא ירדה ליגה כיוון שהתקבלה החלטה להרחיב את הליגה הבכירה פעם נוספת (מ-16 ל-18 קבוצות) והקבוצה ניצלה מירידה. כעבור שנתיים הקבוצה ירדה לליגת המשנה פעם נוספת, אך עלתה בחזרה כעבור שנתיים. בשנות ה-80 הקבוצה הצליחה לבסס את מעמדה במרכז הליגה הבכירה ושרדה 9 עונות רצופות בליגה ואף הצליחה לסיים במקום הרביעי. בעונת 1987/1988 ירדה הקבוצה לליגת המשנה פעם נוספת הפעם לתקופה של 3 שנים (בהם לקחה את תואר גביע הטוטו לליגת המשנה של 1989/1990 ו-1990/1991). בסיום עונת 1990/1991 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה.
המעבר לשליטת משפחת לוזון
עריכהבשנת 1993 הקבוצה נרכשה על ידי עמוס ואבי לוזון, ואילו בעלות הקבוצה של עמותה בראשותו של נחמן מנדל. אבי לוזון היה יו"ר הקבוצה במשך כעשור, לאחר שהיה פעיל באגודה במשך שנים רבות, בין היתר בתפקיד הגזבר. לקראת היבחרו לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל פרש לוזון מתפקידו בהנהלת המועדון והוחלף על ידי משה (שינו) זוארץ. עמוס לוזון הוא נשיא המועדון והספונסר הראשי.
הלוזונים חיזקו את המועדון, שלא ירד 21 עונות רצופות לליגת המשנה (עד סוף עונת 2011/2012), והתמקדו בטיפוח מחלקת הנוער של המועדון. תחת ידיהם הוציאה מחלקת הנוער שחקנים מוכשרים, ביניהם גל אלברמן, עומר גולן ותומר בן-יוסף, ובעשור הראשון של המאה ה-21 נהפכה לגורם דומיננטי בליגת העל, לאחר שנים רבות בהן נחשבה לקבוצת מרכז טבלה. בעונת 2004/2005 שחזרה הקבוצה את הישג השיא שלה, וסיימה כסגנית ליגת העל וזכתה בכרטיס לגביע אופ"א. ב-29 בספטמבר 2005 חוללה סנסציה כאשר הביסה את פרטיזן בלגרד 5-2 בבלגרד במשחק הגומלין לאחר הפסד 0–2 באצטדיון רמת גן, והקבוצה העפילה לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה[3].
מכבי פתח תקווה הוגרלה בגביע אופ"א לבית עם לוקומוטיב מוסקבה הרוסית, אספניול הספרדית, פלרמו האיטלקית וברונדבי הדנית. הקבוצה סיימה את שלב הבתים במקום האחרון עם אפס נקודות ושער זכות אחד לעומת תשעה שערי חובה[4]. גם בליגת העל הקבוצה לא גילתה יכולת טובה, והיא התמודדה נגד הירידה עד הסיבוב השלישי, בו שיפרה את יכולתה וסיימה במקום החמישי אשר העניק לה כרטיס לגביע האינטרטוטו. ביולי 2006 שיחקה מכבי פתח תקווה מול אתניקוס אחנס במסגרת גביע האינטרטוטו, ובעקבות הפסד בסיכום שני המשחקים ביניהן 3–4 לא עלתה לגביע אופ"א[5].
בעונת 2006/2007 סיימה הקבוצה במקום השישי. באותה עונה הפועל פתח תקווה ירדה לליגת המשנה, ועל כן הייתה הקבוצה למשך עונה אחת לנציגה היחידה של פתח תקווה בליגת העל. בשנת 2007 הייתה מכבי פתח תקווה מדורגת במקום ה-184 בדירוג הקבוצות באירופה.
העשור השני של המאה ה-21
עריכהבעונת 2010/2011 סיימה הקבוצה בפלייאוף האמצעי במקום השביעי וזכתה במענק המיקום המקסימלי לפלייאוף האמצעי על סך 600,000 ש"ח, בנוסף באותה העונה הקבוצה הגיעה לגמר גביע הטוטו אך הפסידה בו 0–1 לעירוני קריית שמונה. בסוף העונה עזב, עומר דמארי להפועל תל אביב בה חתם ל-5 שנים, תמורת 1.5 מיליון יורו על 50% מכרטיסו.
בסיום עונת 2011/2012 נשרה מכבי פתח תקווה לליגה הלאומית אחרי 24 שנים רצופות בליגת העל לאחר שהקבוצה סיימה את העונה במקום ה-14[6]. עונה לאחר מכן חזרה הקבוצה לליגת העל, לאחר שסיימה את העונה במקום הראשון בטבלה.
בסיום עונת 2013/2014 ניצלה מכבי פתח תקווה מירידת ליגה לליגה הלאומית לאחר צמד שערים של רועי דיין. באותה עונה הגיעה מכבי פתח תקווה אל חצי גמר גביע המדינה שבו נוצחה 1–2 על ידי מכבי נתניה.
לקראת עונת 2014/2015 מונה רן בן שמעון למאמן הקבוצה. לאחר שבעונה זו סיימה במקום השישי, בעונת 2015/2016 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו. כחודש לאחר מכן התפטר בן שמעון והוחלף בדני גולן, אשר תחתיו סיימה הקבוצה את הליגה במקום השביעי. בעונה הבאה מונה קובי רפואה למאמן הקבוצה. רפואה הוביל את הקבוצה למקום הרביעי הפלייאוף העליון.
בעונת 2017/2018 הקבוצה הציגה את התקציב הגדול ביותר בתולדותיה עם 27 מיליון שקלים כולל מחלקת הנוער, כאשר תקציב הבוגרים לבדו עמד על 23 מיליון שקלים. המאמן רפואה שהחל את העונה התפטר עוד בתחילת העונה, ושרון מימר מונה במקומו לתפקיד המאמן הראשי, תחתיו סיימה הקבוצה במקום השמיני בליגה. אולם לאחר סיום העונה חוזהו לא חודש ומימר סיים את תפקידו במועדון.
לקראת עונת 2018/2019 מונה אלישע לוי למאמן הקבוצה, אך בינואר 2019 הוא פוטר לאחר שהקבוצה השיגה ניצחון אחד בלבד בשמונה משחקים, ובמקומו מונה עוזרו, שחקן העבר מוראד מגמאדוב, ולאחר כשבועיים מונה גיא לוזון שוב למאמן הקבוצה. במחזור ה-25 של העונה ספגה הקבוצה את אחת התבוסות הקשות בתולדותיה, 0–6 להפועל תל אביב, ובמחזור האחרון הפסידה שוב להפועל תל אביב וירדה לליגה הלאומית, שבע שנים לאחר הירידה הקודמת[7]. בעונה זו זכתה קבוצת הנוער של המועדון לראשונה בתולדותיה באליפות ליגת העל לנוער.
העשור השלישי של המאה ה-21
עריכהב-18 ביוני 2020, תחת המאמן גיא לוזון, מעט לפני תום עונת 2019/2020 סיימה הקבוצה בתיקו 1–1 נגד הפועל קטמון ירושלים ועלתה חזרה לליגת העל אחרי עונה אחת בלבד. באותה עונה העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה בפעם החמישית בתולדותיה, אך הפסידה להפועל באר שבע בתוצאה 0–2. לאחר החזרה לליגת העל בעונת 2020/2021, המשיך לאמן את הקבוצה גיא לוזון, שהסתיימה בפלייאוף עליון במקום החמישי בליגה.
עונת 2021/2022 שהייתה אמורה להיות המשכיות לעונה הקודמת התחילה בצורה פחות טובה והקבוצה נקלעה למשבר וקרבות בתחתית. ב-28 בדצמבר 2021 הודיע המועדון על סיום תפקידו של המאמן גיא לוזון, בהסכמת שני הצדדים[8], כשהקבוצה במקום האחרון בליגה עם 10 נקודות בלבד. יום לאחר מכן מונה ניר קלינגר למאמן הקבוצה[9]. אך עקב חוסר הצלחתה להתרומם מתחת לקו האדום גם הוא פוטר מתפקידו, ב-12 באפריל 2022[10]. במקומו מונה שחקן העבר והמנכ"ל בפועל עומר גולן למאמן עד תום העונה, בארבעת משחקי הליגה שנשארו במטרה להישאר בליגה, אך המהלך לא צלח ובסיום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית, 3 עונות אחרי שירדה בפעם הקודמת. בסיום העונה חזר גולן לתפקידו בתור מנכ"ל המועדון, וב-16 במאי 2022 מונה שי ברדה למאמן הקבוצה לקראת עונת 2022/2023 בלאומית.
הקבוצה התחילה את העונה בצורה טובה מאוד ואף מוקמה במקום הראשון, אך לאחר רצף של חמישה הפסדים ואיבוד המקום הראשון במחזור ה-17 לטובת מכבי יפו, הוחלט ב-26 בדצמבר 2022 על פיטוריו של המאמן ובמקומו מונה בני לם[11]. ב-1 במאי 2023 הקבוצה הבטיחה את העלייה, תוך פחות משנה בליגת המשנה, עם ניצחון 7–0 גדול על בני יהודה, במשחק בו החבורה של בני לם הובילה 5–0 כבר במחצית הראשונה[12]. במשחק הבא הבטיחה הקבוצה גם את הזכייה באליפות ליגת המשנה וסיימה את העונה עם 75 נקודות.
עונת 2023/2024 החלה בצורה טובה גם היא והקבוצה מוקמה במקום השלישי לאחר חמישה מחזורים ללא הפסד. עקב פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, הודיעה התאחדות הכדורגל על עצירת הליגה[13] עד תחילת דצמבר 2023. לאחר חידוש פעילות הליגה, התקשתה הקבוצה להציג את אותה יכולת מרשימה וניצחה בשני משחקים בלבד מתוך שמונה שערכה. ב-2 בינואר 2024 הוחלט על סיום תפקידו של לם במועדון לאחר שהקבוצה צברה 15 נקודות בלבד לאחר 13 מחזורים[14]. יממה לאחר מכן התארחה מכבי באצטדיון טדי אצל הפועל ירושלים והפסידה 1–3, במשחק שבו עמדו על הקווים עוזר המאמן מוראד מגמאדוב והמנהל המקצועי עומר גולן. למחרת, ב-4 בינואר 2024, הכריז המועדון כי הוא יוצא לדרך חדשה עם מינויו של רן קוז'וך למשרת המאמן. הקבוצה לא הצליחה להעפיל לפלייאוף העליון לאחר הפסד 0–3 לבית"ר ירושלים במחזור הסיום של הליגה הסדירה, ולבסוף סיימה את העונה במקום השני בפלייאוף התחתון ובמקום השמיני הכולל.
ב-30 במאי 2024 ניצחה מכבי פתח תקווה את הפועל באר שבע בגמר גביע המדינה 1–0 מפנדל של מוחמד הנדי וזכתה בגביע המדינה[15]. עקב הזכייה העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה למשחק אלוף האלופים, בו מתמודדות אלופת המדינה ומחזיקת הגביע, וגם בכרטיס לשלב המוקדמות השני של הליגה האירופית. ב-2 ביוני הודיע רן קוז'וך על סיום תפקידו בקבוצה וחתימתו בהפועל באר שבע. למחרת הודיעה הקבוצה על החתמתו של דן רומן, שהיה מועמד למשרת המאמן בקבוצת הנוער של מכבי חיפה.
עונת 2024/2025 נפתחה במשחק אלוף האלופים, שנערך ב-15 ביולי 2024 באצטדיון בלומפילד, בו ניצחה מכבי תל אביב 2–0 וזכתה בתואר השמיני בתולדותיה. משחק זה היה גם משחקו הרשמי הראשון של דן רומן כמאמן ראשי על הקווים. ב-25 ביולי 2024 חזרה הקבוצה לזירה האירופית לאחר היעדרות של כמעט 20 שנה, ישירות לשלב המוקדמות השני של הליגה האירופית בו הוגרלה מול ספורטינג בראגה הפורטוגלית. המשחק הראשון נערך בפורטוגל ונגמר בניצחון המארחת 2–0. משחק הגומלין, שנערך שבוע לאחר מכן בבולגריה עקב מלחמת חרבות ברזל, נגמר גם הוא בהפסד של מכבי, 0–5. בעקבות ההפסד בסיכום שני המשחקים הודחה מכבי לקונפרנס ליג, שם התמודדה בשלב המוקדמות השלישי מול צ'.פ.ר. קלוז' הרומנית. הקבוצה רשמה הפסד 0–1 כפול בחוץ ובבית ולא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף של המפעל, לאחר הפסד 0–2 בסיכום שני המשחקים.
אצטדיון
עריכה- ערך מורחב – אצטדיון המושבה
בתחילה שיחקה קבוצת מכבי פתח תקווה בתחילה בחורשה במיקומה הנוכחי של שכונת עין גנים בעיר, והחל מ-1926 ועד לאמצע שנות השבעים שיחקה במגרש מכבי בפתח תקווה ברחוב שטמפפר בעיר.
האצטדיון שכונה "אצטדיון האורווה" נבנה ב-1967 בכספם האישי של אנשי מפא"י הפתח תקוואים, ותיקי ההסתדרות ואנשי פלוגת הסדרן. הוא נחנך במשחק ידידות בין הפועל פתח תקווה ומכבי חיפה ב-23 באוקטובר 1967. ומשחק הליגה הראשון שנערך בו התקיים בהמשך אותו שבוע, ובו הביסה הפועל פתח תקווה את הפועל חיפה בתוצאה 1:4. במשך השנים נשמעו ביקורות רבות על התנאים הנמוכים באצטדיון ועל מנהלי האצטדיון שלא היו מזוהים עם הקבוצה, לכן היסטוריון הפועל פתח תקווה, ניסים קלדרון הכריז במאמר במקומון "שחק" שחייבים לנקות את האורוות מהסוסים הטרויאנים האלה" מכאן החלו לכנות את "אצטדיון מועצת הפועלים בפתח תקווה" בשם הכינוי "האורווה". למרות זאת ראו בו רבים כאצטדיון "קשוח" שקשה יחסית להוציא ממנו נקודות. ב-1 ביוני 2010 הסתיימו עבודות ההריסה של האצטדיון[16]. בסוף שנת 2011 נחנך אצטדיון המושבה החדיש, אשר החליף את אצטדיון האורווה המיושן כמגרשן הביתי של הפועל ומכבי פתח תקווה. שמו של אצטדיון המושבה ניתן לו על שם כינוי העיר פתח תקווה - "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת". בשנת 2020 שמו הוחלף לאצטדיון "שלמה ביטוח" לאחר שהחברה זכתה במכרז NAMING וכיום האצטדיון משמש כמגרש הביתי הקבוע של שתי הקבוצות העירוניות הבכירות, מכבי פתח תקווה והפועל פתח תקווה. האצטדיון הוקם ומנוהל על ידי חלפ"ת, עבור עיריית פתח תקווה.
יריבות הדרבי של פתח תקווה
עריכה- ערך מורחב – הדרבי של פתח תקווה
תשומת לב רבה משכו משחקי הדרבי בין מכבי ליריבה העירונית הפועל פתח תקווה. מאז שרשרת האליפויות של הפועל שנקטעה באמצע שנות השישים נחשבות שתי הקבוצות לכאלו שלא מצליחות להיפטר מתדמית הבינוניות ולהתמודד על האליפות, כאשר יוצאי דופן הן הזכיות בגביע המדינה של הפועל (1991/1992) ומכבי (2023/2024), מיקומיה הגבוהים של מכבי בטבלה בשנות האלפיים והצלחות נקודתיות של שתי הקבוצות במאבקיהן באירופה. על כן, נחשבים משחקי הדרבי כזירה העיקרית לקרב על הבכורה בעיר. מתוך 132 מפגשים בדרבי ניצחה מכבי ב-43 מפגשים, הפסידה ב-48 וסיימה 41 מפגשים בתוצאת תיקו.
תארים
עריכה- סגנות (1): 2024
- זכייה (1): 1973
- סגנות (1): 1985
ליגות נמוכות
עריכה- זכייה (2): 1989/1990, 1990/1991
- זכייה (1): 1969
תארים אחרים
עריכהגביע "מגן שמשון"
- סגנות (1): 1925
גביע "מגן הארץ" (לא רשמי)
- זכייה (1): 1940/1941[17]
קבוצת הנוער
עריכה- זכייה (2): 2018/2019, 2023/2024
- סגנות (2): 2020/2021, 2021/2022
- זכייה (2): 1975/1976, 2003/2004
- סגנות (3): 1986/1987, 2020/2021, 2021/2022
- סיבוב שני: 2019/2020
הופעות במפעלים אירופיים
עריכהמשחקים
עריכהעונה | מסגרת | סיבוב | קבוצה | משחק ראשון | משחק שני | סה"כ |
---|---|---|---|---|---|---|
1992/93 | גביע האינטרטוטו | שלב הבתים (בית ט') | סלביה פראג | 1–3 (ב) |
0–3 (ח) |
מקום 3/4 |
באייר לברקוזן | 3–2 (ב) |
1–1 (ח) | ||||
מכבי נתניה | 2–2 (ח) |
0–0 (ב) | ||||
1997/98 | גביע האינטרטוטו | שלב הבתים (בית ד') | פ.צ. קלן | 1–3 (ב) | מקום 2/5 | |
אראו | 1–0 (ח) | |||||
קורק סיטי | 0–0 (ב) | |||||
סטנדרד לייז' | 0–0 (ח) | |||||
2004/05 | גביע אופ"א | שלב המוקדמות השני | א.א.ק. לרנקה | 0–3 (ח) |
4–0 (ב) |
4–3 |
סיבוב ראשון | הירנביין | בוטל[18] | 0–5 (ח) |
0–5 | ||
2005/06 | גביע אופ"א | שלב המוקדמות השני | KF בשקימי (אנ') | 5–0 (ח) |
6–0 (ב) |
11–0 |
סיבוב ראשון | פרטיזן בלגרד | 0–2 (ב) |
5–2 (ח) |
5–4 | ||
שלב הבתים (בית ב') | פלרמו | 1–2 (ב) | מקום 5/5 | |||
ברונדבי | 0–2 (ח) | |||||
לוקומוטיב מוסקבה | 0–4 (ב) | |||||
אספניול | 0–1 (ח) | |||||
2006/07 | גביע האינטרטוטו | סיבוב שני | זרינסקי מוסטאר | 1–1 (ב) |
3–1 (ח) |
4–2 |
סיבוב שלישי | אתניקוס | 0–2 (ב) |
3–2 (ח) |
3–4 | ||
2024/25 | הליגה האירופית | שלב המוקדמות השני | בראגה | 0–2 (ח) |
0–5 (ב) |
0–7 |
קונפרנס ליג | שלב המוקדמות השלישי | צ'.פ.ר. קלוז' | 0–1 (ב) |
0–1 (ח) |
0–2 |
לפי תחרות
עריכהמסגרת | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה | הפרש |
---|---|---|---|---|---|---|---|
הליגה האירופית[19] | 13 | 4 | 0 | 9 | 21 | 28 | 7- |
קונפרנס ליג | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 | 2 | 2- |
גביע האינטרטוטו | 14 | 4 | 6 | 4 | 16 | 20 | 4- |
כללי | 29 | 8 | 6 | 15 | 37 | 50 | 13- |
כובשי השערים
עריכהשם השחקן | הליגה האירופית[19] | גביע האינטרטוטו | סה"כ | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הופעות | גולים | בישולים | הופעות | גולים | בישולים | הופעות | גולים | בישולים | |
עומר גולן | 11 | 8 | - | 2 | 0 | - | 13 | 8 | - |
רוביל סרסור | 7 | 3 | - | 2 | 2 | - | 11 | 5 | - |
אבי פיטוסי | — | 4 | 4 | - | 4 | 4 | - | ||
אסי משיח | 9 | 4 | - | — | 9 | 4 | - | ||
כפיר אדרי | 8 | 2 | - | — | 8 | 2 | - | ||
עופר דגמי | — | 6 | 2 | 2 | 6 | 2 | 2 | ||
ארז ביאלה | — | 3 | 1 | - | 3 | 1 | - | ||
אנדרה קלדרה (אנ') | 8 | 0 | - | 3 | 1 | - | 11 | 1 | - |
דובב גבאי | — | 3 | 1 | - | 3 | 1 | - | ||
יבגני שאחוב | — | 6 | 1 | - | 6 | 1 | - | ||
מוראד מגמאדוב | 10 | 1 | - | 7 | 0 | - | 17 | 1 | - |
נאור פסר | 2 | 0 | - | 4 | 1 | - | 6 | 1 | - |
סלים טועמה | 6 | 1 | - | — | 6 | 1 | - | ||
עידן טל | — | 4 | 1 | - | 4 | 1 | - | ||
עמנואל אוביידה (אנ') | — | 3 | 1 | - | 3 | 1 | - | ||
פטריק סופו | — | 1 | 1 | 0 | 1 | 1 | 0 | ||
קובי גנון | 11 | 1 | - | 2 | 0 | - | 13 | 1 | - |
טל בניה | — | 8 | 0 | 2 | 8 | 0 | 2 |
שחקני עבר בולטים
עריכה- וילי ברגר
- זאב זלצר
- יצחק זלצר
- אליעזר שפיגל
- נחמן מנדל
- דני ספוקויני
- דוד ספיבק
- אלי אהרונוב
- שמשון לבקוביץ
- דורון רוזנטל
- חיים פיינברג
- עמיחי כרמלי
- שמואל בן דרור
- ישראל בן דרור
- גד בן דרור
- מאיר מזרחי
- יצחק מזרחי
- חיים בוך
- ניסים ברדה
- דורון רבינזון
- צבי אופנהיים
- מאיר עג'מי
- יצחק מקמל
- אמנון כרמלי
- הרצל פיטוסי
- פנחס קינסטליך
- מנשה נוריאל
- חיים שעשוע
- שלמה קיל
- דני בגלייבטר
- אייל בגלייבטר
- שמעון היבש
- ניסים כהן
- משה מרכוס
- עופר פביאן
- שרון צופין
- רז רבינוביץ'
- אבי פיטוסי
- גולן מלול
- אסמאעיל עאמר
- גיא יצחק
- אסי טובי
- קובי רפואה
- מוראד מגמאדוב
- רן בן שמעון
- קובי גנון
- עידן טל
- משה ביטון
- רוביל סרסור
- סלים טועמה
- אוהד כהן
- גל אלברמן
- תומר בן-יוסף
- סולי צמח
- עומר דמארי
- טל בן-חיים
- עומר גולן
- גידי קאניוק
- לידור כהן
- מנור סולומון
- ליאל עבדה
- גל לוי
- סיימון דוידסון
- ראו גם: רשימת כדורגלני מכבי פתח תקווה
זוכים בתואר מלך השערים במדי הקבוצה
עריכהעונה | שם השחקן | שערים | הערות |
---|---|---|---|
1953/54 | אליעזר שפיגל | 16 | |
1980/81 | הרצל פיטוסי | 22 | |
1985/86 | דורון רבינזון | 14 | יחד עם אורי מלמיליאן מבית"ר ירושלים |
1999/00 | אסי טובי | 27 | |
2001/02 | קובי רפואה | 18 |
מאמני הקבוצה בעבר
עריכה- ראו גם: רשימת מאמני מכבי פתח תקווה
סגל הקבוצה
עריכה- נכון ל-29 באוגוסט 2024
|
|
צוות מקצועי
עריכהמאמן ראשי | תמיר לוזון (זמני) |
עוזר מאמן | מוראד מגמאדוב |
מאמן כושר | דוד בובליל |
מאמן שוערים | ויקטור בוחניק |
לקריאה נוספת
עריכה- זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 140 - 149, הוצאת ישראגול, 2011
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מכבי פתח תקווה
- מכבי פתח תקווה, ברשת החברתית פייסבוק
- מכבי פתח תקווה, ברשת החברתית אינסטגרם
- מכבי פתח תקווה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- מכבי פתח תקווה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- אשר גולדברג, ייסודה של מכבי פתח תקווה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 24 בינואר 2011
- מודי בר-און ועומר עינב, מלאבס: מושבה של כדורגל, פודקאסט שלב המוקדמות בערוץ הספורט, 24 בינואר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ "מכבי אבשלום" בפ"ת בעבר ובהווה, דואר היום, 2 באפריל 1935
- ^ מכבי פתח תקווה מאמינה בצעיריה, מעריב 6 באוגוסט 1972
- ^ רמי היפש, מכבי פ"ת הדהימה בניצחון 2:5 על פרטיזן בלגרד, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2005
- ^ גור מוטולה, אופ"א: מכבי פ"ת הושפלה בידי לוקומוטיב 4:0, באתר ynet, 30 בנובמבר 2005
- ^ גור מוטולה, מכבי פ"ת ניצחה 2:3 בקפריסין, אך הודחה מהאינטרטוטו, באתר ynet, 22 ביולי 2006
- ^ משה הרושו אריה ליבנת ויצחק סולומון, "כל אלו ששמחו לאיד, תרקדו ותשמחו", באתר הארץ, 12 במאי 2012
- ^ אור בוקר, הלוזונים בעטו בדלי: מכבי פתח תקוה הפסידה 2:0 וירדה ללאומית, באתר הארץ, 12 במאי 2019
- ^ רענן ברנובסקי, מכבי פתח תקווה נפרדה מגיא לוזון, קלינגר וברדה המועמדים המובילים, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2021
- ^ הדר יעקבי, רשמית: ניר קלינגר מונה למאמן מכבי פתח תקווה עד לסיום העונה, באתר ערוץ הספורט, 29 בדצמבר 2021
- ^ תומר חבז, רשמית: ניר קלינגר פוטר ממכבי פתח תקווה, באתר ynet, 12 באפריל 2022
- ^ לירן ביטון, שי ברדה פוטר ממכבי פתח תקווה, בני לם סיכם וצפוי להחליפו, באתר ynet, 26 בדצמבר 2022
- ^ שבע בום: מכבי פ"ת עלתה חזרה לליגת העל, באתר ערוץ הספורט, 1 במאי 2023
- ^ מערכת וואלה! ספורט, כל אירועי הספורט בישראל בוטלו, אופ"א דחתה טורניר רשמי, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- ^ מערכת וואלה! ספורט, בני לם פוטר ממכבי פתח תקווה, רן קוז'וך מועמד מוביל להחלפתו, באתר וואלה, 2 בינואר 2024
- ^ תומר חבז ואיציק כלפי, לראשונה מזה 72 שנה: מכבי פ"ת זכתה בגביע, באתר ONE, 30 במאי 2024
- ^ שי ארצי, סוף עידן: אצטדיון האורווה נמחק מהמפה, באתר ynet, 1 ביוני 2010
- ^ מגן "הארץ" למכבי־-אבשלום פ"ת | הארץ | 29 יוני 1941 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ המשחק בוטל על ידי אופ"א בגלל שביתה כללית בישראל.
- ^ 1 2 כולל גביע אופ"א
- ^ י. פינקלסטון, "שמואל בן דרור נטל על עצמו לאמן באופן זמני את קבוצת מכבי פתח תקווה לאחר שהמאמן האנגלי ג'ק פייירברדר פרש מתפקידו ועוזב מחר את הארץ", מעריב, תאריך: 21.12.1958