מכבי פתח תקווה (כדורגל)

מועדון כדורגל ישראלי
Disambig RTL.svg המונח "מכבי עירוני פתח תקווה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקבוצת כדוריד, ראו מכבי פתח תקווה (כדוריד).

מכבי עירוני פתח תקווה (השם המלא: מועדון ספורט מכבי אבשלום עירוני פתח תקווה) היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר פתח תקווה, אשר משחקת בליגה הלאומית. המועדון הוקם בשנת 1912 והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר ואחת מהקבוצות המייסדות של הליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתף בעונת הבכורה (1931/1932).

מכבי עירוני פתח תקווה
מכבי פתח תקווה
Maccabi Petach Tikva.png
מידע כללי
תאריך ייסוד 1912
אצטדיון אצטדיון המושבה, פתח תקווה
(תכולה: 11,500)
בעלים אבי לוזון
מנכ"ל עומר גולן
מאמן שי ברדה
ליגה הליגה הלאומית בכדורגל
www.m-pt.co.il
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
שלט הסבר על מכבי פתח תקווה ברחוב שטמפפר בפתח תקווה

לקבוצה שני גביעי מדינה, ארבעה גביעי טוטו לליגה הראשונה ושני גביעי טוטו לליגת המשנה.

היסטוריהעריכה

השנים הראשונות ורקעעריכה

 
סמל הקבוצה בשנים הראשונות

בין השנים 1889-1905 הוקמו באירופה אגודות ספורט יהודיות, כשהבולטות מביניהם היו מכבי ברלין ומכבי קושטא (איסטנבול). הקמת האגודות הובילה לייסוד אגודת המתעמלים "ראשון לציון" בנווה צדק בשנת 1906, אגודה שלימים הפכה לאגודת מכבי תל אביב.

במושבה בפתח תקווה, הקימו אגודת נוער בשם "התחיה" שבין חבריה בלטו בנימין סלור, אבשלום גיסין, גד מכנס, פרלין, גינזבורג, קלר, דנקנר, סנדרוב ויעקב קרול, שבחצר משפחתו התאמנה הקבוצה. הניסיון להמשכיות כשל תחת השלטון הטורקי בארץ ישראל ובהיעדר גוף ספורטיבי שהיה אמור לרכז את התחום בארץ ישראל.

אגודת הספורט החדשה מתל אביב שלחה לפתח תקווה מדריכים ומאמנים כמו יהושע חסין וצבי אורלוב נשרי. בסוף שנת 1911 נשלח גם שרגא נפחה לעזור, כאשר לצידו שימש בנימין סלור כמורה לספורט. בסוף 1912 נוסדה קבוצת מכבי פתח תקווה (כחלק מאגודת מכבי), ששיחקה בתחילה בסמוך ל"גורן" בעין גנים. משחקיה נגד הקבוצות הבולטות של התקופה ההיא כמו מכבי תל אביב, גימנסיה הרצליה, וקבוצה משכונת עג'מי שביפו, משכו את אנשי המושבה למגרש הכדורגל הסמוך לשכונת מחנה יהודה.

ב-1913 אגודת מכבי פתח תקווה מנתה 108 חברים, שהודרכו על ידי ארנסט הרמן, בנימין סלור ואבשלום גיסין. בסוף 1913 הפליג סלור להשתלמות מורי ספורט בקופנהגן שבדנמרק, נשאר והשתקע שם, ומאז גיסין לקח את המושכות על הקבוצה לבדו. מלחמת העולם הראשונה שהתחוללה החל מ-1914, בה נלחמה טורקיה נגד בנות הברית, אילצה הרבה מחברי האגודה להתגייס לצבא, וביניהם התגייס גם גיסין, כשעד סיום המלחמה האגודה השעתה את פעילותה.

בתום מלחמת העולם הראשונה חזר ב-1919 לארץ ישראל אבשלום גיסין משירות כקצין בצבא הטורקי. גיסין היה המגן הימני של מכבי פתח תקווה, הקפטן שלה וכן היושב ראש. בנוסף לכדורגל, שימש כסגנו של זקן השומרים, אברהם שפירא, וסייע בהגנה על המושבה פתח תקווה אשר הייתה מוקפת כפרים ערביים עוינים ובראשם הכפר אומלבס.

בנוסף לכדורגל התקיימה במועדון פעילות בענפים: טניס, אתלטיקה, התעמלות ורכיבת אופניים[1].

מכבי פתח תקווה הייתה הקבוצה היחידה במושבה ששיחקה בליגה הראשונה (הפועל פתח תקווה נוסדה רק ב-1935), והיא הורכבה מבני המעמד העליון של אותה תקופה. שיחקו בה בני האיכרים והאורזים, שהיו מהמקצועות המכובדים והמבוקשים באותם ימים.

מגרשה הראשון של מכבי פתח תקווה היה בחורשה, סמוך לגורן המפורסמת, שם נהגו להתבודד צעירים וצעירות המושבה. כיום נמצאת שם שכונת עין גנים. בשנת 1921 הותקפה המושבה על ידי כנופיות ערביות, ואבשלום גיסין יצא להדוף את ההתקפה ונפל בקרב יחד עם עוד שלושה מחבריו. לאחר מותו הוחלט כי הקבוצה תיקרא על שמו "מכבי אבשלום פתח תקווה". בשנת 1926 הוקם מגרש מכבי פתח תקווה ברחוב שטמפפר, עליו שיחקה הקבוצה עד אמצע שנות ה-70, כאשר עברה לאצטדיון האורווה שממוקם ברחוב שנקרא על שמו של אבשלום גיסין.

בשנת 1928 השתתפה בתחרות הארצית הראשונה שאורגנה על ידי ההתאחדות לכדורגל - גביע העם 1928, אך הודחה כבר בשלב הראשון על ידי מכבי תל אביב. כמו כן השתתפה הקבוצה בכל הגביעים הארץ ישראליים החל מ-1929 ועד 1947 (למעט הגביע של 1943) כאשר היא זוכה בגביע של 1935 ומגיעה לסגנות ב-1939 לאחר ניצחון על 1–0 הכח תל אביב.

כמו כן הקבוצה השתתפה בתחרויות הליגה הראשונות בארץ ישראל תחת ההתאחדות המקומית (שהוקמה ב-1928), החל מהליגה הארצ-ישראלית של 1929/1930 שהופסקה מוקדם ולא הגיע לסיומה, ועד הליגה של 1946/1947 אז הקבוצה הצעירה סיימה במקום השלישי בליגה ורשמה את הישג השיא שלה בשנים אלו. הדרבי הראשון של פתח תקווה נגד הפועל פתח תקווה התקיים באוקטובר 1941 והסתיים בניצחונה של מכבי 4–0. בגביע המלחמה 1944 נפגשו השניים בפעם השנייה בהיסטוריה בשלב חצי הגמר, שם ספגה מכבי הפסד שיא של 0–7 מול היריבה העירונית.

לאחר קום המדינהעריכה

 
מגרש מכבי פתח תקווה הישן בזמן משחק ב-1969 (בתמונה: אורי ניצן, שוער מכבי פתח תקווה, במשחק מול בני יהודה)

לאחר סיום מלחמת העצמאות, השתתפה מכבי פתח תקווה בעונת 1949/1950 שהייתה העונה הממוסדת הראשונה של ההתאחדות במסגרת מדינת ישראל, וסיימה במקום החמישי בטבלה.

בשני הליגות הבאות שהתקיימו ב-1951/1952 ו-1953/1954, סיימה מכבי פתח תקווה כסגניתה של מכבי תל אביב, הישג השיא שלה בליגה הבכירה. גם במסגרת הגביע ההצלחות לא איחרו לבוא ובגביע לעונת 1951/1952 נפגשה עם מכבי תל אביב בגמר, ניצחה אותה 1–0, וזכתה לראשונה בתואר ישראלי.

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 התמקמה הקבוצה במרכז הטבלה ומטה ואף סיימה בעונת 1962/1963 במקום האחרון בליגה, אך בעקבות ההחלטה להגדיל את הליגה העליונה הוקפאו הירידות והקבוצה ניצלה מירידת הליגה הראשונה בהיסטוריה שלה. הקבוצה המשיכה להאבק על חייה בליגה ובעונת 1965/1966 ירדה לראשונה לליגת המשנה, מהמקום ה-15 מתוך 16. כעבור שנתיים בלבד בעונת 1968/1969 חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, אך החזיקה שם עונה אחת בלבד וצנחה בחזרה לליגת המשנה ב1970/1971. עונה לאחר מכן (עם המאמן יעקב גרונדמן) עלתה בחזרה לליגה הבכירה[2]. ב-1973 זכתה הקבוצה בגביע הכ"ה לאחר ניצחון 4–2 בגמר על מכבי חיפה בדו-קרב פנדלים לאחר 1–1 בסיום הארכה.

שנות ה-70 המאוחרות התאפיינו בחוסר יציבות של הקבוצה שניסתה לשרוד בליגה. בעונת 1974/1975 נרשם מאזן שיא שלילי כשהקבוצה סיימה עם 13 נקודות ו-12 שערים בלבד בעונה אך לא ירדה ליגה כיוון שהתקבלה החלטה להרחיב את הליגה הבכירה פעם נוספת (מ-16 ל-18 קבוצות) והקבוצה ניצלה מירידה. כעבור שנתיים הקבוצה ירדה לליגת המשנה פעם נוספת, אך עלתה בחזרה כעבור שנתיים. בשנות ה-80 הקבוצה הצליחה לבסס את מעמדה במרכז הליגה הבכירה ושרדה 9 עונות רצופות בליגה ואף הצליחה לסיים במקום הרביעי. בעונת 1987/1988 ירדה הקבוצה לליגת המשנה פעם נוספת הפעם לתקופה של 3 שנים (בהם לקחה את תואר גביע הטוטו לליגת המשנה של 1989/1990 ו-1990/1991). בסיום עונת 1990/1991 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה.

המעבר לשליטת משפחת לוזוןעריכה

בשנת 1993 הקבוצה נרכשה על ידי עמוס ואבי לוזון, ואילו בעלות הקבוצה של עמותה בראשותו של נחמן מנדל. אבי לוזון היה יו"ר הקבוצה במשך כעשור, לאחר שהיה פעיל באגודה במשך שנים רבות, בין היתר בתפקיד הגזבר. לקראת היבחרו לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל פרש לוזון מתפקידו בהנהלת המועדון והוחלף על ידי משה (שינו) זוארץ. עמוס לוזון הוא נשיא המועדון והספונסר הראשי.

הלוזונים חיזקו את המועדון, שלא ירד 21 עונות רצופות לליגת המשנה (עד סוף עונת 2011/2012), והתמקדו בטיפוח מחלקת הנוער של המועדון. תחת ידיהם הוציאה מחלקת הנוער שחקנים מוכשרים, ביניהם גל אלברמן, עומר גולן ותומר בן-יוסף, ובעשור הראשון של המאה ה-21 נהפכה לגורם דומיננטי בליגת העל, לאחר שנים רבות בהן נחשבה לקבוצת מרכז טבלה. בעונת 2004/2005 שחזרה הקבוצה את הישג השיא שלה, וסיימה כסגנית ליגת העל וזכתה בכרטיס לגביע אופ"א. ב-29 בספטמבר 2005 חוללה סנסציה כאשר הביסה את פרטיזן בלגרד 5-2 בבלגרד במשחק הגומלין לאחר הפסד 0–2 באצטדיון רמת גן, והקבוצה העפילה לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה[3].

מכבי פתח תקווה הוגרלה בגביע אופ"א לבית עם לוקומוטיב מוסקבה הרוסית, אספניול הספרדית, פלרמו האיטלקית וברונדבי הדנית. הקבוצה סיימה את שלב הבתים במקום האחרון עם אפס נקודות ושער זכות אחד לעומת תשעה שערי חובה[4]. גם בליגת העל הקבוצה לא גילתה יכולת טובה, והיא התמודדה נגד הירידה עד הסיבוב השלישי, בו שיפרה את יכולתה וסיימה במקום החמישי אשר העניק לה כרטיס לגביע האינטרטוטו. ביולי 2006 שיחקה מכבי פתח תקווה מול אתניקוס אחנס במסגרת גביע האינטרטוטו, ובעקבות הפסד בסיכום שני המשחקים ביניהן 3–4 לא עלתה לגביע אופ"א[5].

בעונת 2006/2007 סיימה הקבוצה במקום השישי. באותה עונה הפועל פתח תקווה ירדה לליגת המשנה, ועל כן הייתה הקבוצה למשך עונה אחת לנציגה היחידה של פתח תקווה בליגת העל. בשנת 2007 הייתה מכבי פתח תקווה מדורגת במקום ה-184 בדירוג הקבוצות באירופה.

העשור השני של המאה ה-21עריכה

בעונת 2010/2011 סיימה הקבוצה בפלייאוף האמצעי במקום השביעי וזכתה במענק המיקום המקסימלי לפלייאוף האמצעי על סך 600,000 ש"ח, בנוסף באותה העונה הקבוצה הגיעה לגמר גביע הטוטו אך הפסידה בו 0–1 לעירוני קריית שמונה. בסוף העונה עזב, עומר דמארי להפועל תל אביב בה חתם ל-5 שנים, תמורת 1.5 מיליון יורו על 50% מכרטיסו.

בסיום עונת 2011/2012 נשרה מכבי פתח תקווה לליגה הלאומית אחרי 24 שנים רצופות בליגת העל לאחר שהקבוצה סיימה את העונה במקום ה-14[6]. עונה לאחר מכן חזרה הקבוצה לליגת העל, לאחר שסיימה את העונה במקום הראשון בטבלה.

בסיום עונת 2013/2014 ניצלה מכבי פתח תקווה מירידת ליגה לליגה הלאומית לאחר צמד שערים של רועי דיין. באותה עונה הגיעה מכבי פתח תקווה אל חצי גמר גביע המדינה שבו נוצחה 1–2 על ידי מכבי נתניה.

לקראת עונת 2014/2015 מונה רן בן שמעון למאמן הקבוצה. לאחר שבעונה זו סיימה במקום השישי, בעונת 2015/2016 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו. כחודש לאחר מכן התפטר בן שמעון והוחלף בדני גולן, אשר תחתיו סיימה הקבוצה את הליגה במקום השביעי. בעונה הבאה מונה קובי רפואה למאמן הקבוצה. רפואה הוביל את הקבוצה למקום הרביעי הפלייאוף העליון.

בעונת 2017/2018 הקבוצה הציגה את התקציב הגדול ביותר בתולדותיה עם 27 מיליון שקלים כולל מחלקת הנוער, כאשר תקציב הבוגרים לבדו עמד על 23 מיליון שקלים. המאמן רפואה שהחל את העונה התפטר עוד בתחילת העונה, ושרון מימר מונה במקומו לתפקיד המאמן הראשי, תחתיו סיימה הקבוצה במקום השמיני בליגה. אולם לאחר סיום העונה חוזהו לא חודש ומימר סיים את תפקידו במועדון.

לקראת עונת 2018/2019 מונה אלישע לוי למאמן הקבוצה, אך בינואר 2019 הוא פוטר לאחר שהקבוצה השיגה ניצחון אחד בלבד בשמונה משחקים, ובמקומו מונה עוזרו, שחקן העבר מוראד מגמאדוב, ולאחר כשבועיים מונה גיא לוזון שוב למאמן הקבוצה. במחזור ה-25 של העונה ספגה הקבוצה את אחת התבוסות הקשות בתולדותיה - 0–6 להפועל תל אביב, ובמחזור האחרון הפסידה שוב להפועל תל אביב וירדה לליגה הלאומית, שבע שנים לאחר הירידה הקודמת[7]. בעונה זו זכתה קבוצת הנוער של המועדון לראשונה בתולדותיה באליפות ליגת העל לנוער.

ב-18 ביוני 2020, תחת המאמן גיא לוזון, מעט לפני תום עונת 2019/2020 סיימה הקבוצה בתיקו 1-1 נגד הפועל קטמון ירושלים ועלתה חזרה לליגת העל אחרי עונה אחת בלבד. באותה עונה העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה בפעם החמישית בתולדותיה, אך הפסידה להפועל באר שבע בתוצאה 0–2. עונת 2020/2021, בחזרה לליגה הבכירה, הייתה מוצלחת יחסית עבור הקבוצה, שסיימה במקום החמישי בליגה תחת הדרכתו של לוזון. בעונת 2021/2022 נקלעה הקבוצה למשבר וקרבות בתחתית, שבעקבותיהן הודיע המועדון על סיום תפקידו של המאמן גיא לוזון, בהסכמת שני הצדדים[8] ב-28 בדצמבר 2021, כשהקבוצה במקום האחרון בליגה עם 10 נקודות בלבד. יום לאחר מכן מונה ניר קלינגר למאמן הקבוצה[9]. אך עקב חוסר הצלחתה להתרומם מתחת לקו האדום גם הוא פוטר מתפקידו, ב-12 באפריל 2022[10], ובמקומו מונה שחקן העבר והמנכ"ל בפועל עומר גולן למאמן עד תום העונה, בארבעת משחקי הליגה שנשארו במטרה להישאר בליגה, אך המהלך לא צלח ובסיום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית, 3 עונות אחרי שירדה בפעם הקודמת.

אצטדיוןעריכה

  ערך מורחב – אצטדיון המושבה

בתחילה שיחקה קבוצת מכבי פתח תקווה בתחילה בחורשה במיקומה הנוכחי של שכונת עין גנים בעיר, והחל מ-1926 ועד לאמצע שנות השבעים שיחקה במגרש מכבי פתח תקווה ברחוב שטמפפר בעיר.

האצטדיון שכונה "אצטדיון האורווה" נבנה ב-1967 בכספם האישי של אנשי מפא"י הפתח תקוואים, ותיקי ההסתדרות ואנשי פלוגת הסדרן. הוא נחנך במשחק ידידות בין הפועל פתח תקווה ומכבי חיפה ב-23 באוקטובר 1967. ומשחק הליגה הראשון שנערך בו התקיים בהמשך אותו שבוע, ובו הביסה הפועל פתח תקווה את הפועל חיפה בתוצאה 1:4. במשך השנים נשמעו ביקורות רבות על התנאים הנמוכים באצטדיון ועל מנהלי האצטדיון שלא היו מזוהים עם הקבוצה, לכן היסטוריון הפועל פתח תקווה, ניסים קלדרון הכריז במאמר במקומון "שחק" שחייבים לנקות את האורוות מהסוסים הטרויאנים האלה" מכאן החלו לכנות את "אצטדיון מועצת הפועלים בפתח תקווה" בשם הכינוי "האורווה". למרות זאת ראו בו רבים כאצטדיון "קשוח" שקשה יחסית להוציא ממנו נקודות. ב-1 ביוני 2010 הסתיימו עבודות ההריסה של האצטדיון[11]. בסוף שנת 2011 נחנך אצטדיון המושבה החדיש, אשר החליף את אצטדיון האורווה המיושן כמגרשן הביתי של הפועל ומכבי פתח תקווה. שמו של אצטדיון המושבה ניתן לו על שם כינוי העיר פתח תקווה - "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת".

יריבות הדרבי של פתח תקווהעריכה

  ערך מורחב – הדרבי של פתח תקווה

תשומת לב רבה משכו משחקי הדרבי בין מכבי ליריבה העירונית הפועל פתח תקווה. מאז שרשרת האליפויות של הפועל שנקטעה באמצע שנות השישים נחשבות שתי הקבוצות לכאלו שלא מצליחות להיפטר מתדמית הבינוניות ולהתמודד על האליפות, כאשר יוצאי דופן הם זכייתה של הפועל בגביע בתחילת שנות התשעים, מיקומיה הגבוהים של מכבי בטבלה בשנות האלפיים והצלחות נקודתיות של שתי הקבוצות במאבקיהן באירופה. על כן, נחשבים משחקי הדרבי כזירה העיקרית לקרב על הבכורה בעיר. מתוך 125 מפגשים בדרבי ניצחה מכבי ב-40 מפגשים, הפסידה ב-46 וסיימה 39 מפגשים בתוצאת תיקו.

תאריםעריכה

  גביע המדינה:

  גביע הטוטו:

  • זכייה (4):1994/1995, 1999/2000, 2003/2004, 2015/2016
    • סגנות (1):2010/2011

גביע הטוטו לליגת המשנה:

  • זכייה (2): 1989/1990, 1990/1991

גביע הכ"ה:

  • זכייה (1): 1973

גביע עיתון הארץ (לא רשמי):

שחקני עבר בולטיםעריכה

זוכים בתואר מלך השערים במדי הקבוצהעריכה

עונה שם השחקן שערים הערות
1953/1954 אליעזר שפיגל 16
1980/1981 הרצל פיטוסי 22
1985/1986 דורון רבינזון 14 יחד עם אורי מלמיליאן מבית"ר ירושלים
1999/2000 אסי טובי 27
2001/2002 קובי רפואה 18

מאמני הקבוצה בעברעריכה

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
המאה ה-20
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל  גאול מכליס 19511953 זכייה בגביע המדינה (1951/1952)
סגנית האלופה (1951/1952)
אוסטריה ישראל  אגון פולק 19531955 סגנית האלופה (1953/1954)
ישראל  אליעזר שפיגל 19551957
אנגליה  ג'ק פיירברדר 19571958
ישראל  שמואל בן דרור 19581959 זמני[12]
רומניה ישראל  אלכסנדר פוגל 19591960
ישראל  אליעזר שפיגל 19601961
ישראל  אלי פוקס 19611962
ישראל  עמנואל שפר 19621963
ישראל  ישראל בן דרור 19631965 זמני
ישראל  סשה פופוב 19651966 ירידה לליגה א' המשנה (1965/1966)
ישראל  אברהם בנדורי 1968
ישראל  יצחק קוז'ידלו 19681969 עלייה לליגה הלאומית (1968/1969)
ישראל  אריה רדלר 19691970
ישראל  יצחק קוז'ידלו 19701971 ירידה לליגה א' המשנה (1970/1971)
ישראל  יעקב גרונדמן 19711973 עלייה לליגה הלאומית (1971/1972)
ישראל  משה ליטבק 19731974
ישראל  אריה רדלר 1974
ישראל  משה מאירי 19741975


שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל  זאב זלצר 19751977 ירידה לליגה הארצית (1976/1977)
ישראל  אליעזר שפיגל 19771978 עלייה לליגה הלאומית (1977/1978)
ישראל  יוסף מרימוביץ' 19791981
ישראל  זאב זלצר 19811983
ישראל  משה מאירי 19831986
ישראל  דרור בר-נור 1986
ישראל  ליאון קונסטנטינובסקי 19861987
אנגליה  ג'ק מנסל 1987
ישראל  צבי רוזן 19871988
ישראל  חזי אדן 1988 ירידה לליגה הארצית (1987/1988)
ישראל  משה מאירי 19881989
ישראל  אברהם מרצ'ינסקי 19891991 עלייה לליגה הלאומית (1990/1991)
ישראל  דרור קשטן 19911992
ישראל  זאב זלצר 19921993
ישראל  שייע פייגנבוים 19931995 זכייה בגביע הטוטו (1994/1995)
ישראל  משה נוריאל 19951996
ישראל  אברהם מרצ'ינסקי 19961997
ישראל  דב רמלר 1997
ישראל  משה סיני 19971998
ישראל  אייל לחמן 19981999


משנות ה-2000 ואילך
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראל  יוסי מזרחי 19992001 זכייה בגביע הטוטו (1999/2000)
סגנית מחזיקת גביע המדינה (2000/2001)
ישראל  אלי אוחנה 2001
ישראל  גיא לוזון 20012007 זכייה בגביע הטוטו (2003/2004)
סגנית האלופה (2004/2005)
ישראל  יוסי מזרחי 2007
ישראל  עופר פביאן 20072008
ישראל  גיא לוזון 2008
ישראל  ניצן שירזי 2008
ישראל  גיא עזורי 2008
ישראל  רוני לוי 20082009
ישראל  פרדי דוד 20092011
ישראל  מרקו בלבול 2011
ישראל  אייל לחמן 20112012 ירידה לליגה הלאומית (2011/2012)
ישראל  משה סיני 20122013 עלייה לליגת העל (2012/2013)
ישראל  ייטב לוזון 2013
ישראל  קובי רפואה 20132014
ישראל  רן בן שמעון 20142016 זכייה בגביע הטוטו (2015/2016)
ישראל  דני גולן 2016
ישראל  קובי רפואה 20162017
ישראל  שרון מימר 20172018
ישראל  אלישע לוי 20182019
ישראל  גיא לוזון 20192021 ירידה לליגה הלאומית (2018/2019)
סגנית מחזיקת גביע המדינה (2019/2020)
עלייה לליגת העל (2019/2020)
ישראל  ניר קלינגר 20212022
ישראל  עומר גולן 2022 מאמן זמני. ירידה לליגה הלאומית (2021/2022)
ישראל  שי ברדה

סגל הקבוצהעריכה

נכון ל-27 בפברואר 2022
מס' עמדה שם
2 ברזיל  בלם מרקוס דיניז
3 ישראל  בלם דניאל פלשר
5 ישראל  בלם אור בלוריאן
6 ישראל  קשר איתן אזולאי
8 ישראל  קשר עמית מאיר
9 ישראל  חלוץ מוחמד עוואד
10 ישראל  חלוץ דור ג'אן
11 ישראל  קשר ארד בר
15 ישראל  קשר יואב הופמייסטר
16 ישראל  מגן ירדן כהן
17 זמביה  קשר לאמק בנדה
18 ישראל  מגן דור אלו
19 ישראל  חלוץ דניאל גולאני
מס' עמדה שם
20 ישראל  קשר שמעון דניאל
21 בוסניה והרצגובינה  בלם אדי מהרמיץ'
22 ישראל  שוער אריק ינקו
24 ישראל  קשר ינון אליהו
25 ישראל  קשר ניקו אולסק
27 חוף השנהב  קשר אבובקאר דומבייה
32 ישראל  מגן מוחמד הנדי
34 ישראל  שוער מרקו וולף
36 ישראל  קשר עידו שחר (בהשאלה ממכבי תל אביב)
70 ישראל  קשר אור אינברום
77 ישראל  מגן תומר לוי
98 מולדובה  חלוץ יאון ניקולאסקו
99 ניגריה  חלוץ ג'יימס אדני

צוות מקצועיעריכה

מאמן ראשי ישראל  שי ברדה
עוזר מאמן רוסיה ישראל  מוראד מגמאדוב, ישראל  נאור לוזון
מאמן כושר ישראל  לידור גנון
מאמן שוערים ישראל  ויקטור בוחניק

לקריאה נוספתעריכה

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 140 - 149, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מכבי אבשלום" בפ"ת בעבר ובהווה, דואר היום, 2 באפריל 1935
  2. ^ מכבי פתח תקווה מאמינה בצעיריה, מעריב 6 באוגוסט 1972
  3. ^ רמי היפש, מכבי פ"ת הדהימה בניצחון 2:5 על פרטיזן בלגרד, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2005
  4. ^ גור מוטולה, אופ"א: מכבי פ"ת הושפלה בידי לוקומוטיב 4:0, באתר ynet, 30 בנובמבר 2005
  5. ^ גור מוטולה, מכבי פ"ת ניצחה 2:3 בקפריסין, אך הודחה מהאינטרטוטו, באתר ynet, 22 ביולי 2006
  6. ^ משה הרושו אריה ליבנת ויצחק סולומון, "כל אלו ששמחו לאיד, תרקדו ותשמחו", באתר הארץ, 12 במאי 2012
  7. ^ אור בוקר, הלוזונים בעטו בדלי: מכבי פתח תקוה הפסידה 2:0 וירדה ללאומית, באתר הארץ, 12 במאי 2019
  8. ^ רענן ברנובסקי‏, מכבי פתח תקוה נפרדה מגיא לוזון, קלינגר וברדה המועמדים המובילים, באתר וואלה!‏, 28 בדצמבר 2021
  9. ^ הדר יעקבי, ‏רשמית: ניר קלינגר מונה למאמן מכבי פתח תקווה עד לסיום העונה, באתר ערוץ הספורט, ‏29 בדצמבר 2021
  10. ^ תומר חבז, רשמית: ניר קלינגר פוטר ממכבי פתח תקווה, באתר ynet, ‏12 באפריל 2022
  11. ^ שי ארצי, סוף עידן: אצטדיון האורווה נמחק מהמפה, באתר ynet, 1 ביוני 2010
  12. ^ י. פינקלסטון, "שמואל בן דרור נטל על עצמו לאמן באופן זמני את קבוצת מכבי פ"ת לאחר שהמאמן האנגלי ג'ק פייירברדר פרש מתפקידו ועוזב מחר את הארץ", מעריב, תאריך: 21.12.1958