גביע המדינה בכדורגל

טורניר כדורגל ישראלי

גביע המדינה בכדורגל הנקרא מטעמים מסחריים גם גביע המדינה ווינר הוא המפעל השני בחשיבותו בכדורגל הישראלי אחרי אליפות ליגת העל, והוא טורניר מפעל הגביע הבכיר והרשמי של מדינת ישראל, המאורגן תחת ההתאחדות לכדורגל בישראל. הגביע בנוי מכ-12 סיבובים בהם עשויות להשתתף כלל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל החל מהליגה הנמוכה ביותר - ליגה ג' ועד הליגה הבכירה - ליגת העל, כאשר הן מתמודדות במשחק אחד בכל סיבוב בטורניר בשיטת גביע. החל מעונת המשחקים 2023/24 מחזיקת הגביע בכל עונה זוכה בכרטיס לסיבוב השני במוקדמות הליגה האירופית שבעונה לאחר מכן. מחזיקת הגביע הנוכחית היא מכבי פתח תקווה.

גביע המדינה בכדורגל
סמל גביע המדינה בכדורגל
סמל גביע המדינה בכדורגל
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1927
ארגון מפעיל ההתאחדות לכדורגל בישראל
מספר מתמודדים כל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל
מדינות משתתפות ישראלישראל ישראל
שמות קודמים גביע העם
הגביע הארץ-ישראלי
גביע המלחמה
זוכה מכבי פתח תקווה (2023/2024)
הכי הרבה זכיות מכבי תל אביב (24)
מפעל מקביל ליגת העל בכדורגל
מפעל נמוך יותר גביע הטוטו

גביע המדינה באתר ההתאחדות

גביע המדינה בכדורגל 2023/2024
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל גביע המדינה בכדורגל בעבר

היסטוריה

עריכה

לפני הקמת מדינת ישראל (1928-1947)

עריכה

"גביע ארץ ישראל" בכדורגל הראשון נוסד בידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1922, וזאת עוד לפני הקמת ההתאחדות לכדורגל. בשנתו הראשונה השתתפו בו רק קבוצות של צבאיות, והזוכה הראשונה הייתה קבוצת הגדוד הלנקשיירי הדרומי (אנ') של הצבא הבריטי. ב-5 השנים הבאות, עד 1927, זכתה בו קבוצת חיל האוויר המלכותי שישבה ברמלה וכונתה בעיתונות העברית "המעופפים רמלה"[1]. ב-1923 השתתפה בו לראשונה קבוצה עברית, מכבי תל אביב, ובשנים הבאות הצטרפו גם הפועל חיפה, מכבי חשמונאי ירושלים, מכבי פתח תקווה, ומכבי חיפה, אך הן היו מיעוט מול הקבוצות הבריטיות.

ב-1923 הקימה תנועת "מכבי" בארץ ישראל טרוניר גביע מקביל, שיועד לקבוצות מכבי ונקרא "מגן שמשון". בשנתו הראשונה[2] וב-1924 זכתה בו מכבי נס ציונה, ב-1925 וב-1926 מכבי תל אביב וב-1927 זכתה בו מכבי חיפה.

ב-1928 קמה ההתאחדות הארץ ישראלית למשחק כדור רגל[3] ולקחה לידיה את ניהול התחרות החל מגביע העם 1928, בו זכו במשותף הפועל תל אביב ומכבי חשמונאי ירושלים, כאשר הן הקבוצות הראשונות והיחידות בהיסטוריה שחלקו את הזכייה בטורניר הראשון אשר חברת כרמל מזרחי נתנה לו חסות[4]. מפאת קיום הטורנירים הללו תחת המנדט הבריטי, גם הקבוצות הבריטיות הצטרפו לתחרות, וב-1929/1930 הגיעה הקבוצה הבריטית הראשונה לגמר הגביע - קבוצת "הגדוד ה-48" אולם היא הפסידה למכבי תל אביב1:2 בגמר. בהמשך זכו הקבוצות הבריטיות בגביע פעמיים: לראשונה ב-1931/1932 - קבוצת המשטרה הבריטית שזכתה בדאבל בעונה זו (גם בליגה שהתקיימה באותה העונה), וב-1943 קבוצת חיל התותחנים (ה-Gunners), כאשר יתר הזוכות עד לקום המדינה היו עבריות. ב-1942 נשבר שיא, כאשר בגמר הגביע בית"ר תל אביב הביסה את מכבי חיפה בתוצאה האסטרונומית 12-1[5]. בטורנירים של 1943 ו-1945 כונה הגביע "גביע המלחמה" כיוון ששוחק בצל קיומה של מלחמת העולם השנייה[6].

תחת מדינת ישראל (1948 ואילך)

עריכה

לאחר קום מדינת ישראל שינה הגביע את שמו ל-"גביע המדינה" החל מגביע המדינה בכדורגל 1949/1951[7], כאשר בעונתו הראשונה המפעל לא הסתיים וננטש מפאת חוסר התייצבות קבוצות וערעורים שגרמו לביטול המפעל. העונה הראשונה שבה טורניר הגביע שוחק והסתיים תחת מדינת ישראל הוא הגביע של עונת 1951/1952, ובו זכתה מכבי פתח תקווה, לאחר ניצחונה על מכבי תל אביב בתוצאה 0-1 בגמר. בהמשך טורניר הגביע לעונות 1952/1953 ו-1955/1956 בוטל ונדחה לעונה הבאה מפאת דחייה של הטורנירים הקודמים ולוח הזמנים של משחקי נבחרת ישראל. בהמשך בוטל גם הטורניר של 1959/1960 ואי הסכמות בתוך התאחדות הכדורגל גרמו כמעט לביטול של 1960/1961 כאשר משחקי רבע הגמר נדחו במעל לחמישה חודשים ונערכו רק בדצמבר 1960, אולם הוא שוחק לבסוף וגמר הגביע התקיים בפברואר 1961. בעונת 1963/1964 החלו לקיים את הטורניר החל מחודש ספטמבר ועד יוני של השנה העוקבת, אולם טורנירים בינלאומיים של נבחרות ההתאחדות ומלחמות שהתקיימו דחו את המשחקים והסיבובים מפעם לפעם. כשהצטרפה ישראל לאופ"א, הייתה הזוכה בגביע מגיעה למוקדמות גביע המחזיקות, ולאחר שגביע זה בוטל, הזוכות היו מצטרפות למוקדמות גביע אופ"א. בהמשך הוחלט ע"י דירוג של אופ"א כי החל מעונת המשחקים 2020/2021 מחזיקת הגביע זוכה בכרטיס לסיבוב השני במוקדמות הטורניר החדש ביבשת, הקונפרנס ליג. בדצמבר 2023 הוחלט על ידי ההתאחדות לכדורגל, לשנות את שמו של הגביע ל"גביע המדינה ווינר" החל מעונת 2023/2024[8], מפאת הסכם חסות עם הטוטו-וינר.

השיטה

עריכה

משחקי המפעל משוחקים בשיטת נוקאאוט, כאשר המנצחת עולה לשלב הבא והמפסידה מודחת מהמפעל. במפעל יכולות להשתתף כל קבוצות הכדורגל הרשומות בהתאחדות לכדורגל. במפעל 13 סיבובים החל מהסיבוב הראשון בו מופיעות קבוצות מליגה ב' וליגה ג' בלבד, עד לגמר הגביע בו מוכרעת הזוכה. הקבוצות אשר נרשמות למפעל מצטרפות לסבב המשחקים בשלבים שונים. המפגשים בכל סיבוב נקבעים על ידי הגרלה בה נקבעת גם הקבוצה המארחת את המשחק, מלבד משחקי חצי הגמר והגמר הנערכים במגרש נייטרלי. החל מעונת 2014/2015 שוחקו משחקי רבע הגמר בשיטת בית וחוץ. שיטה זו הופסקה בדצמבר 2019 וחזרה לשיטת משחק אחד (נוקאאוט)[9]. בעונת 2021/2022 הוחלט להחזיר למתכונת בית/חוץ ברבע הגמר, שיטה שבוטלה שוב החל מעונת 2023/2024, ומאז כלל הסיבובים הם בשיטת נוק-אאוט במשחק אחד, כאשר המארחת נקבעת בהגרלה.

סיבובים מוקדמים

עריכה

ארבעת הסיבובים הראשונים מהווים תחרות גביע פנימית בכל אחד ממחוזות ליגה ב' וליגה ג', כאשר סיבוב ד' הוא שלב משחקי הגמר על גביע המחוז. מנצחות גביע המחוז מליגות ג' (המנצחות בסיבוב ד', קבוצה אחת מכל מחוז בליגה ג') ומנצחות גביע המחוז וסגניותיהן מליגות ב' (המנצחות בסיבוב ג', שתי קבוצות מכל מחוז בליגה ב') מעפילות לסיבוב ו'.

  • סבב המשחקים ה' - משתתפות הקבוצות מליגה א'.

סיבוב ה' משוחק על ידי קבוצות ליגות א' בלבד, בחלוקה למחוזות. המנצחות בסיבוב (8 קבוצות מכל מחוז) מעפילות לסיבוב ו'.

  • סבב המשחקים ו' - משתתפות כל הקבוצות שהעפילו מהסיבובים המוקדמים.
  • סבב המשחקים ז' - מצטרפות הקבוצות מהליגה הלאומית, אשר 4 מתוכן עולות בהגרלה ישירות לסיבוב ח'.
  • סבב המשחקים ח' - מצטרפות הקבוצות מליגת העל

שלבי הגמר

עריכה

אחרי שלב ח' נכנסים לשלבי הגמר (שמינית הגמר). בשלבי הגמר מבצעים הגרלה בין כל שלב לשלב כך שכל הקבוצות שמעפילות לסיבוב הבא יכולות לקבל אחת את השנייה, ללא תלות בליגה ממנה הם באים.

  • שלבי הגמר:
    • שמינית הגמר (16 הקבוצות שהעפילו מסיבוב ח')
    • רבע הגמר (8 הקבוצות שהעפילו משמינית הגמר)
    • חצי הגמר (4 הקבוצות שהעפילו מרבע הגמר)
    • גמר הגביע (2 הקבוצות שהעפילו מחצי הגמר)

אירוח משחקי חצי הגמר והגמר

עריכה

מקובל כי חצי הגמר והגמר מתקיימים באצטדיון שהוא אצטדיון נייטרלי לקבוצות המשחקות בו (שהוא אינו אצטדיונה הביתי של אף אחת מהקבוצות) במשך שנים רבות נערכו משחקי חצי הגמר (לעיתים במתכונת "הצגה כפולה" - שני המשחקים משוחקים אחד אחרי השני באותו היום) והגמר באצטדיון רמת גן, מפאת תכולתו הרבה של מעל ל-40 אלף צופים במשחק. בעונת 2012/2013 נערך משחק הגמר באצטדיון נתניה בנתניה, ובעונת 2013/2014 נערך משחק הגמר האחרון באצטדיון רמת גן. החל מעונת 2014/2015 נערכים משחקי חצי הגמר והגמר באצטדיון סמי עופר בחיפה או באצטדיון טדי בירושלים והחל מעונת 2019/2020 גם באצטדיון בלומפילד בתל אביב לסירוגין.

עונה גמר חצי גמר 1 חצי גמר 2 הערות
2012/2013 אצטדיון נתניה אצטדיון רמת גן משחק הגמר בין הפועל רמת גן ועירוני קריית שמונה הועבר לאצטדיון נתניה מאצטדיון רמת גן
2013/2014 אצטדיון רמת גן הצגה כפולה בחצי הגמר
2014/2015 אצטדיון סמי עופר אצטדיון טדי הצגה כפולה בחצי הגמר
2015/2016 אצטדיון טדי אצטדיון סמי עופר
2016/2017 אצטדיון טדי אצטדיון סמי עופר אצטדיון נתניה משחק חצי הגמר בין בני יהודה להפועל רמת גן הועבר לאצטדיון נתניה מאצטדיון סמי עופר
2017/2018 אצטדיון טדי אצטדיון סמי עופר הצגה כפולה בחצי הגמר
2018/2019 אצטדיון סמי עופר אצטדיון טדי אצטדיון נתניה משחק חצי הגמר בין מכבי נתניה להפועל חדרה הועבר לאצטדיון נתניה מאצטדיון טדי
2019/2020 אצטדיון בלומפילד אצטדיון נתניה משחקי חצי הגמר הועברו לאצטדיון נתניה מאצטדיון סמי עופר בעקבות מגפת הקורונה בישראל, המשחקים נערכו ללא קהל
2020/2021 אצטדיון בלומפילד אצטדיון סמי עופר משחקי חצי הגמר הועברו לאצטדיון סמי עופר מאצטדיון בלומפילד ושוחקו ללא קהל בעקבות מבצע שומר החומות, משחק הגמר הועבר לאצטדיון בלומפילד מאצטדיון סמי עופר
2021/2022 אצטדיון טדי אצטדיון בלומפילד
2022/2023 אצטדיון סמי עופר אצטדיון סמי עופר אצטדיון בלומפילד משחק חצי הגמר בין מכבי נתניה למועדון ספורט אשדוד הועבר לאצטדיון בלומפילד מאצטדיון סמי עופר
2023/2024 אצטדיון בלומפילד אצטדיון בלומפילד אצטדיון נתניה

נקודות ציון

עריכה

מחזיקות הגביע

עריכה
 
שחקני הפועל תל אביב לפני גמר הגביע הראשון ב-1928
 
שחקני מכבי חשמונאי ירושלים לפני גמר הגביע הראשון ב-1928
 
מכבי תל אביב בצילום קבוצתי לאחר זכייתה בגביע בשנת 1946
 
הפועל תל אביב מתייצבת לגמר גביע המדינה לשנת 1961
 
הפועל תל אביב מקבלת את גביע המדינה לשנת 1961 במעמד נשיא המדינה יצחק בן-צבי
 
שחקני הפועל כפר סבא חוגגים את זכייתם הראשונה בגביע המדינה בשנת 1975
 
אחד ממשחקי גמר גביע המדינה 1964 בין מכבי תל אביב להפועל חיפה באצטדיון בלומפילד

הטבלה הבאה מסכמת את כלל גמרי גביע המדינה[11]. קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש. בסוגריים מסומנת תוצאת המשחק בסיום 120 דקות. בכוכבית מסומנת תוצאת המשחק החוזר אם בהתמודדות הקודמת לא הושגה הכרעה.

טרם הקמת מדינת ישראל

שם רשמי עונה זוכה סגנית תוצאת הגמר אצטדיון מארח כמות צופים
גביע העם 1928 הפועל תל אביב / מכבי חשמונאי ירושלים 0:2[א] מגרש מכבי, תל אביב כ-6,000
הגביע הארץ ישראלי 1928/1929 מכבי תל אביב מכבי חשמונאי ירושלים 0:4 מגרש מכבי פתח תקווה, פתח תקווה כ-3,000
1929/1930 מכבי תל אביב הממלכה המאוחדת  הגדוד ה-48 1:2 מגרש הפועל, תל אביב כ-8,000
1931/1932 הממלכה המאוחדת  המשטרה הבריטית הפועל חיפה 0:3 (טכני)[ב] מגרש מכבי פתח תקווה, פתח תקווה כ-7,000
1932/1933 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:1 מגרש מכבי פתח תקווה, פתח תקווה כ-5,000
1933/1934 הפועל תל אביב מכבי תל אביב 2:3 מגרש מכבי פתח תקווה, פתח תקווה ?
1934/1935 מכבי פתח תקווה הכח תל אביב 0:1 אצטדיון המכביה, תל אביב כ-5,000
1936/1937 הפועל תל אביב הפועל דרום תל אביב 0:3 אצטדיון המכביה, תל אביב ?
1937/1938 הפועל תל אביב מכבי תל אביב 1:2 אצטדיון המכביה, תל אביב ?
1938/1939 הפועל תל אביב מכבי פתח תקווה 1:2 אצטדיון המכביה, תל אביב כ-3,000
1939/1940 בית"ר תל אביב מכבי תל אביב 1:3 אצטדיון המכביה, תל אביב כ-8,000
1941 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:2 אצטדיון המכביה, תל אביב כ-10,000
1942 בית"ר תל אביב מכבי חיפה 1:12 אצטדיון המכביה, תל אביב כ-3,000
גביע המלחמה[12] 1943 הממלכה המאוחדת  חיל התותחנים (Gunners) הפועל ירושלים 1:7 מגרש הפועל בפתח תקווה, פתח תקווה ?
1944/1945[13] הפועל תל אביב הפועל פתח תקווה 0:1[ג] אצטדיון המכביה, תל אביב כ-2,000
הגביע הארץ ישראלי 1945/1946 מכבי תל אביב הפועל ראשון לציון 1:3 אצטדיון המכביה, תל אביב כ-4,000
מכבי תל אביב הפועל ראשון לציון 0:3[ד] אצטדיון המכביה, תל אביב כ-4,000
1946/1947 מכבי תל אביב בית"ר תל אביב 0:3 (טכני)[ה] אצטדיון המכביה, תל אביב כ-20,000
  1. ^ הפועל תל אביב ניצחה את משחק הגמר אך שיתפה שחקן שלא כחוק והגביע חולק בין שתי הקבוצות - כל אחת החזיקה בו חצי שנה.
  2. ^ במצב של 0–1 לטובת חיפה פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר לטובת המשטרה הבריטית. שחקני חיפה ירדו מהמגרש ובית הדין של ההתאחדות פסק על ניצחון טכני לקבוצת המשטרה.
  3. ^ במהלך המשחק, כאשר הובילה הפועל תל אביב 0:1 על הפועל פתח תקווה, החל אחד משחקני הפועל פתח תקווה, משה קופלמן, לגדף את השופט מר בורגר. בתגובה הרחיק השופט את השחקן, אך הלן סירב לצאת מתחומי המגרש וגרם להפרעה להמשך המשחק, וכל זאת מספר דקות לסיום המשחק. בסופו של דבר נטש השופט את המשחק דקה וחצי לפני סיומו בתוצאה הנ"ל שבסופו של דבר התקבלה כתוצאה הסופית של המשחק.
  4. ^ בעונה זו נקבע שישוחקו שני משחקים
  5. ^ במצב של 2–3 למכבי, טענה קבוצת בית"ר לשער שוויון. במהומה שנוצרה חטף שחקן בית"ר, יום טוב מנשרוב, את הגביע. המשחק הופסק, ובסופו של דבר הוענק למכבי תל אביב ניצחון טכני[14].

לאחר הקמת מדינת ישראל

גביע המדינה
עונה זוכה סגנית תוצאת הגמר אצטדיון מארח כמות צופים
1949/1951 ללא זוכה[15]
1951/1952 מכבי פתח תקווה מכבי תל אביב 0:1 אצטדיון באסה, תל אביב 12,000
1952/1953 לא התקיים[16]
1953/1954 מכבי תל אביב מכבי נתניה 0:4 אצטדיון באסה, תל אביב 4,000
1954/1955 מכבי תל אביב הפועל פתח תקווה 1:3 אצטדיון באסה, תל אביב 12,000
1955/1956 לא התקיים[17]
1956/1957 הפועל פתח תקווה מכבי יפו 1:2 אצטדיון קריית אליעזר, חיפה 10,000
1957/1958 מכבי תל אביב הפועל חיפה 0:2 אצטדיון רמת גן, רמת גן 8,000
1958/1959 מכבי תל אביב הפועל פתח תקווה 3:4 אצטדיון רמת גן, רמת גן 10,000
1959/1960 לא התקיים[18]
1960/1961 הפועל תל אביב הפועל פתח תקווה 1:2 אצטדיון רמת גן, רמת גן 40,000
1961/1962 מכבי חיפה מכבי תל אביב 0:0 אצטדיון רמת גן, רמת גן 37,000
2:5* (ח) אצטדיון גבעת רם, ירושלים 15,000
1962/1963 הפועל חיפה מכבי חיפה 0:1 אצטדיון קריית אליעזר, חיפה 10,000
1963/1964 מכבי תל אביב הפועל חיפה 1:1 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 20,000
1:1* (ח) אצטדיון בלומפילד, תל אביב 12,000
1:2* (ח) אצטדיון קריית חיים, חיפה 14,000
1964/1965 מכבי תל אביב בני יהודה 1:1 (1:2ה) אצטדיון בלומפילד, תל אביב 20,000
1965/1966 הפועל חיפה שמשון תל אביב 1:2 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 13,000
1966/1967 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:2 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 20,000
1967/1968 בני יהודה הפועל פתח תקווה 0:1 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 20,000
1968/1969 הכח מכבי רמת גן מכבי שעריים 0:1 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 10,000
1969/1970 מכבי תל אביב מכבי נתניה 1:2 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 22,000
1970/1971 הכח מכבי רמת גן מכבי חיפה 1:2 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 18,000
1971/1972 הפועל תל אביב הפועל ירושלים 0:1 אצטדיון רמת גן, רמת גן 20,000
1972/1973 הפועל ירושלים הכח מכבי רמת גן 0:2 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 18,000
1973/1974 הפועל חיפה הפועל פתח תקווה 0:0 (0:1ה) אצטדיון בלומפילד, תל אביב 15,000
1974/1975 הפועל כפר סבא בית"ר ירושלים 1:3 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 18,000
1975/1976 בית"ר ירושלים מכבי תל אביב 1:1 (1:2ה) אצטדיון רמת גן, רמת גן 55,000
1976/1977 מכבי תל אביב בית"ר תל אביב 0:1 אצטדיון רמת גן, רמת גן 30,000
1977/1978 מכבי נתניה בני יהודה 1:2 אצטדיון רמת גן, רמת גן 45,000
1978/1979 בית"ר ירושלים מכבי תל אביב 1:2 אצטדיון רמת גן, רמת גן 34,000
1979/1980 הפועל כפר סבא מכבי רמת עמידר 1:4 אצטדיון רמת גן, רמת גן 35,000
1980/1981 בני יהודה הפועל תל אביב 1:1 (2:2ה)

(3:4 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 25,000
1981/1982 הפועל יהוד הפועל תל אביב 0:1 אצטדיון רמת גן, רמת גן 15,000
1982/1983 הפועל תל אביב מכבי תל אביב 2:3 אצטדיון רמת גן, רמת גן 30,000
1983/1984 הפועל לוד הפועל באר שבע 0:0ה

(2:3 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 15,000
1984/1985 בית"ר ירושלים מכבי חיפה 0:1 אצטדיון רמת גן, רמת גן 30,000
1985/1986 בית"ר ירושלים שמשון תל אביב 1:1 (1:2ה) אצטדיון רמת גן, רמת גן 18,000
1986/1987 מכבי תל אביב מכבי חיפה 2:2 (3:3ה)

(3:4 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 15,000
1987/1988 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:2 אצטדיון רמת גן, רמת גן 25,000
1988/1989 בית"ר ירושלים מכבי חיפה 2:2 (3:3ה)

(3:4 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 35,000
1989/1990 הפועל כפר סבא שמשון תל אביב 0:0 (0:1ה) אצטדיון רמת גן, רמת גן 5,000
1990/1991 מכבי חיפה הפועל פתח תקווה 1:3 אצטדיון רמת גן, רמת גן 25,000
1991/1992 הפועל פתח תקווה מכבי תל אביב 1:1 (1:3ה) אצטדיון רמת גן, רמת גן 15,000
1992/1993 מכבי חיפה מכבי תל אביב 0:1 אצטדיון רמת גן, רמת גן 20,000
1993/1994 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 0:2 אצטדיון רמת גן, רמת גן 30,000
1994/1995 מכבי חיפה הפועל חיפה 0:2 אצטדיון רמת גן, רמת גן 23,000
1995/1996 מכבי תל אביב עירוני ראשון לציון 1:4 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 15,000
1996/1997 הפועל באר שבע מכבי תל אביב 0:1 אצטדיון רמת גן, רמת גן 25,000
1997/1998 מכבי חיפה הפועל ירושלים 0:0 (0:2ה) אצטדיון רמת גן, רמת גן 35,000
1998/1999 הפועל תל אביב בית"ר ירושלים 1:1ה

(1:3 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 33,000
1999/2000 הפועל תל אביב בית"ר ירושלים 1:1 (2:2ה)

(2:4 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 40,000
2000/2001 מכבי תל אביב מכבי פתח תקווה 0:3 אצטדיון רמת גן, רמת גן 38,000
2001/2002 מכבי תל אביב מכבי חיפה 0:0ה

(4:5 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 42,000
2002/2003 הפועל רמת-גן גבעתיים הפועל באר שבע 1:1ה

(4:5 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 30,000
2003/2004 בני סכנין הפועל חיפה 1:4 אצטדיון רמת גן, רמת גן 35,000
2004/2005 מכבי תל אביב מכבי הרצליה 1:1 (2:2ה)

(3:5 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 18,500
2005/2006 הפועל תל אביב בני יהודה 0:1 אצטדיון רמת גן, רמת גן 34,000
2006/2007 הפועל תל אביב הפועל אשקלון 1:1ה

(4:5 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 40,000
2007/2008 בית"ר ירושלים הפועל תל אביב 0:0ה

(4:5 פ)

אצטדיון רמת גן, רמת גן 41,000
2008/2009 בית"ר ירושלים מכבי חיפה 1:2 אצטדיון רמת גן, רמת גן 40,000
2009/2010 הפועל תל אביב בני יהודה 1:3 אצטדיון רמת גן, רמת גן 34,442
2010/2011 הפועל תל אביב מכבי חיפה 0:1 אצטדיון רמת גן, רמת גן 40,000
2011/2012 הפועל תל אביב מכבי חיפה 1:2 אצטדיון רמת גן, רמת גן 37,000
2012/2013 הפועל רמת-גן גבעתיים עירוני קריית שמונה 1:1ה

(2:4 פ)

אצטדיון נתניה, נתניה 8,621
2013/2014 עירוני קריית שמונה מכבי נתניה 0:1ה אצטדיון רמת גן, רמת גן 29,700
2014/2015 מכבי תל אביב הפועל באר שבע 2:6 אצטדיון סמי עופר, חיפה 30,000
2015/2016 מכבי חיפה מכבי תל אביב 0:1 אצטדיון טדי, ירושלים 30,000
2016/2017 בני יהודה מכבי תל אביב 0:0ה

(3:4 פ)

אצטדיון טדי, ירושלים 27,800
2017/2018 הפועל חיפה בית"ר ירושלים 1:1 (1:3ה) אצטדיון טדי, ירושלים 28,900
2018/2019 בני יהודה מכבי נתניה 1:1ה

(4:5 פ)

אצטדיון סמי עופר, חיפה 28,500
2019/2020 הפועל באר שבע מכבי פתח תקווה 0:2 אצטדיון בלומפילד, תל אביב ללא קהל[19]
2020/2021 מכבי תל אביב הפועל תל אביב 1:1 (1:2ה) אצטדיון בלומפילד, תל אביב 29,000
2021/2022 הפועל באר שבע מכבי חיפה 2:2ה

(1:3 פ)

אצטדיון טדי, ירושלים 28,720
2022/2023 בית"ר ירושלים מכבי נתניה 0:3 אצטדיון סמי עופר, חיפה 30,000
2023/2024 מכבי פתח תקווה הפועל באר שבע 0:1 אצטדיון בלומפילד, תל אביב 29,420

טבלת זכיות

עריכה

בסוגריים: זכיות/הגעה לגמר מקום המדינה והלאה בלבד

גביעים לפי קבוצות
מקום קבוצה זכיות סגנויות
1 מכבי תל אביב 24 (18) 13 (10)
2 הפועל תל אביב 16 (10) 9 (7)
3 בית"ר ירושלים 8 4
4 מכבי חיפה 6 11 (10)
5 הפועל חיפה 4 5 (4)
6 בני יהודה תל אביב 4 4
7 הפועל באר שבע 3 4
8 מכבי פתח תקווה 3 (2) 3 (2)
9 הפועל כפר סבא 3 0
10 הפועל פתח תקווה 2 7 (6)
11 בית"ר תל אביב 2 (0) 2 (1)
12 הכח רמת גן 2 1
13 הפועל רמת-גן גבעתיים 2 0
14 מכבי נתניה 1 5
15 הפועל ירושלים 1 3 (2)
16 עירוני קריית שמונה 1 1
מכבי חשמונאי ירושלים 1 (0) 1 (0)
18 הפועל לוד 1 0
הפועל יהוד 1 0
בני סכנין 1 0
חיל התותחנים (Gunners)‏ 1 (0) 0
המשטרה הבריטית 1 (0) 0
23 שמשון תל אביב 0 3
24 הפועל ראשון לציון 0 2 (1)
25 הפועל אשקלון 0 1
מכבי הרצליה 0 1
מכבי רמת עמידר 0 1
מכבי שעריים 0 1
מכבי יפו 0 1
הכח תל אביב 0 1 (0)
הפועל דרום תל אביב 0 1 (0)
הגדוד ה-48 0 1 (0)

זכיות בגביע לפי שחקנים

עריכה

להלן טבלת השחקנים המעוטרים ביותר בתולדות ישראל, אשר זכו בתואר גביע המדינה לפחות חמש פעמים:

שחקנים פעילים מודגשים

# שם השחקן גביעים קבוצות (שנות זכייה)
1 גילי ורמוט 7 הפועל תל אביב (2005/2006, 2006/2007, 2009/2010, 2010/2011)
מכבי תל אביב (2014/2015), מכבי חיפה (2015/2016), הפועל חיפה (2017/2018)
2 יוסף מרימוביץ' 6 מכבי תל אביב (1941, 1946, 1947, 1953/1954, 1954/1955, 1957/1958)
שייע גלזר מכבי תל אביב (1946, 1947, 1953/1954, 1954/1955, 1957/1958, 1958/1959)
אברהם בנדורי מכבי תל אביב (1946, 1947, 1953/1954, 1954/1955, 1957/1958, 1958/1959)
שאול מתניה מכבי תל אביב (1953/1954, 1954/1955, 1957/1958, 1958/1959, 1963/1964, 1964/1965)
6 יצחק נחמיאס 5 מכבי תל אביב (1953/1954, 1954/1955, 1957/1958, 1958/1959, 1963/1964)
מיקו בלו מכבי תל אביב (1963/1964, 1964/1965, 1966/1967, 1969/1970, 1976/1977)
אורי מלמיליאן בית"ר ירושלים (1975/1976, 1978/1979, 1984/1985, 1985/1986, 1988/1989)
חנן אזולאי בית"ר ירושלים (1975/1976, 1978/1979, 1984/1985, 1985/1986, 1988/1989)
יעקב הלל הפועל לוד (1983/1984), מכבי תל אביב (1993/1994, 1995/1996), הפועל תל אביב (1998/1999, 1999/2000)
שמעון גרשון הפועל תל אביב (1998/1999, 1999/2000, 2005/2006) בית"ר ירושלים (2007/2008, 2008/2009)
ברוך דגו מכבי תל אביב (2000/2001, 2001/2002, 2004/2005), הפועל תל אביב (2005/2006, 2006/2007)
סלים טועמה הפועל תל אביב (1998/1999, 1999/2000, 2006/2007, 2010/2011, 2011/2012)

זכיות בגביע לפי מאמנים

עריכה

להלן טבלת המאמנים המעוטרים ביותר בתולדות ישראל, אשר זכו בתואר גביע המדינה יותר מפעם אחת:

מאמנים פעילים מודגשים

# שם המאמן גביעים קבוצות (עונות זכייה)
1 דרור קשטן 6 הפועל לוד (1983/1984), בית"ר ירושלים (1985/1986, 1988/1989),
מכבי תל אביב (1995/1996), הפועל תל אביב (1999/2000, 2005/2006)
2 ג'רי בית הלוי 5 מכבי תל אביב (1953/1954, 1954/1955, 1963/1964, 1964/1965, 1966/1967)
3 שלמה שרף 4 הפועל כפר סבא (1974/1975, 1979/1980), בני יהודה תל אביב (1980/1981), מכבי חיפה (1990/1991)
4 יעקב גרונדמן 3 בני יהודה תל אביב (1967/1968), הפועל חיפה (1973/1974), מכבי תל אביב (1976/1977)
גיורא שפיגל מכבי תל אביב (1987/1988), מכבי חיפה (1992/1993, 1994/1995)
אלי גוטמן הפועל באר שבע (1996/1997), הפועל תל אביב (2009/2010, 2010/2011)
ניר לוין מכבי תל אביב (2000/2001, 2001/2002), הפועל תל אביב (2006/2007)
יוסי אבוקסיס בני יהודה תל אביב (2018/2019), הפועל באר שבע (2019/2020), בית"ר ירושלים (2022/2023)
9 אגון פולק 2 מכבי תל אביב (1946, 1947)
לאיוש הס בית"ר תל אביב (1940, 1942)
ישראל חליבנר מכבי תל אביב (1966/1967, 1969/1970)
שמעון שנהר בית"ר ירושלים (1978/1979), מכבי תל אביב (1986/1987)
צבי רוזן הפועל יהוד (1981/1982), הפועל תל אביב (1982/1983)
אלי כהן הפועל רמת-גן (2002/2003), (2012/2013)
ניר קלינגר מכבי תל אביב (2004/2005), הפועל חיפה (2017/2018)


מלכי השערים של גביע המדינה לפי עונות

עריכה

להלן מלכי השערים של גביע המדינה בכל עונה מאז קום המדינה:[20]

עונה מלך השערים קבוצה שערים
1949/1951 הטורניר לא הגיע לסיומו
1951/1952 אליעזר שפיגל מכבי פתח תקווה 4
שמואלביץ' הפועל תל אביב
1953/1954 שייע גלזר מכבי תל אביב 6
1954/1955 ישעיהו הלד מכבי חיפה 7
1956/1957 בוחוס ג'וג'וסיאן מכבי יפו 5
1957/1958 רפי לוי מכבי תל אביב 6
1958/1959 זכריה רצאבי הפועל פתח תקווה 9
1960/1961 יוסי היינה מכבי נתניה 7
1961/1962 אליעזר וילנסקי מכבי תל אביב 8
1962/1963 מיכאל מיכאלוב בית"ר תל אביב 7
1963/1964 יצחק "זכי" מזרחי בני יהודה 14
1964/1965 גיורא שפיגל מכבי תל אביב 10
1965/1966 אשר יעיש הפועל טבריה 8
1966/1967 מזרביץ' הפועל גבעת חיים 7
1967/1968 עוזי נבון הפועל גבעת חיים 8
ז'אן קלוד שטרית הפועל לוד
1968/1969 אברהם אברהם הפועל ראש העין 9
1969/1970 אשר יעיש בית"ר טבריה 8
1970/1971 בן-עזרא הפועל קריית חיים 10
1971/1972 אליאס אליאס מכבי זכרון יעקב 12
1972/1973 ציון תורג'מן הפועל ירושלים 8
1973/1974 יצחק שום הפועל כפר סבא 19
1974/1975 ליברטי הפועל טירת כרמל 7
מרדכי בכר הפועל מחנה יהודה
1975/1976 ישראל פוגל הפועל כפר סבא 6
1976/1977 בני טבק מכבי תל אביב 6
ויקטור סרוסי הפועל חדרה
1977/1978 דוד לביא מכבי נתניה 7
1978/1979 יהודה ספ הפועל צפת 6
1979/1980 זאהי ארמלי מכבי שפרעם 6
1980/1981 משה סיני הפועל תל אביב 6
1981/1982 צ'רלי יעיש ס.כ. מעלות 7
1982/1983 יעקב ג'ינו מ.מ. גבעת שמואל 8
עונה מלך השערים קבוצה שערים
1983/1984 גד אלמליח מכבי טבריה 10
1984/1985 סלמון בית"ר נתניה 5
דורון רבינזון מכבי פתח תקווה
1985/1986 גדעון דמתי שמשון תל אביב 5
1986/1987 משה ליברטי מכבי טבריה 11
1987/1988 אהרון זבולון מכבי כרמיאל 8
1988/1989 אורי מלמיליאן בית"ר ירושלים 7
1989/1990 מיכה דקל הפועל ירוחם 5
1990/1991 יוסי מדר שמשון תל אביב 6
1991/1992 מני בסון הפועל פתח תקווה 6
1992/1993 גד פלג הפועל קריית אונו 5
1993/1994 חיים רביבו הפועל תל אביב 5
1994/1995 סרגיי קנדאורוב מכבי חיפה 5
1995/1996 אישטוון פישונט בית"ר ירושלים 5
עופר שטרית מכבי חיפה
1996/1997 אייל דאודי מכבי מעלה אדומים 7
אלי אוחנה בית"ר ירושלים
1997/1998 אלון מזרחי מכבי חיפה 7
1998/1999 ליאור אסולין מכבי הרצליה 5
1999/2000 רונן ויינשטיין מכבי אשקלון 5
2000/2001 אבי יעיש הפועל כפר סמיע 4
דודי חנדלי הפועל מרמורק
רודריגו גולדברג מכבי תל אביב
יעקובו איגביני מכבי חיפה
ניסן קפטה עירוני ראשון לציון
2001/2002 יעקובו איגביני מכבי חיפה 5
נאדר המאם מכבי טמרה
חמודי כיאל הפועל כפר סמיע
רודריגו גולדברג מכבי תל אביב
2002/2003 אלעד בונפלד הפועל באר שבע 4
2003/2004 איבזיטו אוגבונה הפועל תל אביב 4
2004/2005 יאיר שמחון הפועל מג'דל כרום 5
2005/2006 מוראד אבו ענזה מכבי קריית גת 5
2006/2007
עונה מלך השערים קבוצה שערים
2007/2008
2008/2009
2009/2010 גילי ורמוט הפועל תל אביב 4
2010/2011
2011/2012
2012/2013
2013/2014 דיא סבע מכבי פתח תקווה 6
איתן טוקר הפועל כפר קאסם שועאע
אילן טל מכבי ס. מעלות תרשיחא
דניאל דרסיין טסאו מכבי ס. מעלות תרשיחא
2014/2015 ערן זגר מ.ס. באר שבע 7
בן דיין הפועל קריית שלום
2015/2016 עאטף אבו בילאל מ.ס. באר שבע 7
2016/2017 ניר דדון הפועל בני אשדוד 7
2017/2018 גאטאן וארן בית"ר ירושלים 6
2018/2019 יונתן כהן מכבי תל אביב 5
2019/2020 גידי קאניוק הפועל חיפה 3
גאטאן וארן בית"ר ירושלים
בן שהר הפועל באר שבע
סטפן ספירובסקי הפועל תל אביב
מרדכי מלכה בני סכנין
2020/2021 יניב מזרחי בית"ר תל אביב בת ים 3
ירדן שועה בית"ר ירושלים
עומרי אלטמן הפועל תל אביב
2021/2022 רותם חטואל הפועל באר שבע 5
2022/2023 גל קתבי הפועל כפר סבא 4
ערן זהבי מכבי תל אביב
לירן סרדל הפועל חיפה
נואף בזיע מכבי אחי נצרת
ג'ורג'ה יובאנוביץ' מכבי תל אביב
יון ניקולאסקו בית"ר ירושלים
2023/2024 לירן חזן מכבי פתח תקווה 5

שיאני הזכיות

עריכה

להלן טבלת השחקנים שהיו מלך השערים של גביע המדינה יותר מפעם אחת

# שם זכיות שנות זכייה
1 אשר יעיש 2 1966, 1970
יעקובו איגביני 2001, 2002
רודריגו גולדברג 2001, 2002

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בספורט: "הפועל" ת"א - המעופפים רמלה 2:6, הארץ, 24 בינואר 1929
  2. ^ משחקי הבכורה בכדור רגל, דואר היום, 20 ביולי 1923
  3. ^ בעולם הספורט, דבר, 31 באוגוסט 1928
  4. ^ הגביע ל"הפועל", דבר, 27 במאי 1928
  5. ^ בית"ר ת"א זכתה בגביע א"י לשנת תש"ב, המשקיף, 5 ביולי 1942
  6. ^ שתי קבוצות בית"ר ב"גביע המלחמה", המשקיף, 14 באפריל 1943
  7. ^ משחקי כדורגל מטעם ההתאחדות על גביע המדינה, דבר, 18 במרץ 1949
  8. ^ יניב טוכמן‏, גביע המדינה בכדורגל בעונת 2023/24 ייקרא "גביע המדינה ווינר", באתר וואלה‏, 20 בדצמבר 2023
  9. ^ יניב טוכמן‏, בוטלו משחקי הגומלין ברבע גמר גביע המדינה, החלטות חדשות לשיפור השירות לאוהדים, באתר וואלה‏, 26 בדצמבר 2019
  10. ^ דורון בן דור, ‏המפעל שלו: ורמוט שיאן הזכיות בגביע המדינה, באתר ONE‏, 9 במאי 2018
  11. ^ מחזיקות גביע באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  12. ^ גרסה זו של גביע המדינה התקיימה במשך שנתיים במהלך מלחמת העולם השנייה ולא הוכרה רשמית בתחילה על ידי ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל. ההתאחדות לכדורגל בישראל מכירה בתחרות זו באופן רשמי ומחשיבה אותה כחלק מההיסטוריה של גביע המדינה
  13. ^ גביע זה הוחרם על ידי קבוצות מרכז בית"ר שהסתכסכו עם ההתאחדות בעקבות עונש כבד לטענתם שהוטל על אחד משחקני בית"ר תל אביב
  14. ^ אשר גולדברג, מנשרוב חטף את הגביע לכמה דקות, אוהד מכבי ל-40 שנה, באתר הארץ, 6 במרץ 2005
  15. ^ המפעל לא הגיע לסיומו ועל כן לא נקבעה זוכה
  16. ^ הטורניר החל במרץ 1953 והועבר לעונת המשחקים הבאה
  17. ^ הטורניר החל ב-11 בפברואר 1956 והועבר לעונת המשחקים הבאה
  18. ^ הטורניר הועבר לעונת המשחקים הבאה
  19. ^ המשחק שוחק ללא קהל עקב מגפת הקורונה
  20. ^ 100 שנות כדורגל 2006-1906 - אלישע שוחט, הוצאה עצמית, שנת 2006 - עמוד 338