בית האוטונומיה הרוסית
בית האוטונומיה הרוסית (בכתיב תקופת פעילותו לעיתים נכתב "אבטונומיה") הוא מבנה ברחוב עין יעקב 14 פינת רחוב שלוש 8–10 בנווה צדק בתל אביב-יפו.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנה ציבורי  |
| כתובת |
עין יעקב 14 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – העשור של 1900 |
| תאריך פתיחה רשמי |
העשור הראשון של המאה ה־20 |
| קואורדינטות | 32°03′44″N 34°45′49″E / 32.062270994985°N 34.763686537447°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית האוטונומיה הרוסית  | |
  | |
_(_%D7%AA.-PHG-1019478.png)
היסטוריה עריכה
הבניין הוקם בתחילת המאה ה-20 ביוזמת הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת) ולאחר מותו השתייך לבנו, רפאל לוי רבינוביץ'-תאומים. הבית היה מרובה אגפים ובחצרו הגדולה באר מים פרטית. הבית הושכר לתנועת חובבי ציון, אשר העבירה אליו את בית הספר לבנות[1].
מורי בית הספר התגוררו בקומה התחתונה של הבניין, וכיתות הלימוד היו בקומה העליונה. רוב המורים היו אזרחי האימפריה הרוסית, ובשל משטר הקפיטולציות שהונהג בתקופת השלטון העות'מאני, נהנו מהגנת הקונסול הרוסי. בשל כך כונה הבניין "בית האוטונומיה הרוסית". מעמד זה של הבית נוצל על ידי ראשי היישוב, והעיתון הפועל הצעיר, שנאסרה הפצתו, הודפס בו בהקטוגרף[2][1].
גם לאחר שעבר בית הספר ב-1909 אל משכן הקבע שנבנה עבורו (כיום חלק ממתחם מרכז סוזן דלל), המשיכו המורים להתגורר בבית האוטונומיה. הבית היה מרכז תרבותי של היישוב, התארחו בו מורים, סופרים, חלוצים ואנשי־רוח שבאו ליפו מירושלים ומהמושבות, ביניהם יוסף חיים ברנר, ש"י עגנון, ר' בנימין, ש. בן-ציון, יעקב רבינוביץ ואחרים, שניהלו שיחות נלהבות, ויכוחים וריקודים עד שעות הלילה המאוחרות[3][4]. בבית התקיימו אספות של מפלגות הפועלים פועלי ציון והפועל הצעיר[5]. הכנס הארצי של מפלגת הפועל הצעיר התקיים במקום בפסח 1907.
בבניין זה הוצאו לאור ספרי הלימוד הראשונים בעברית שחוברו או תורגמו על ידי המורים, חלקם חברי חובבי ציון מאודסה, שתמכו במשנתו של אחד העם[1]. מורי בית הספר היו בין מייסדי ארגון המורים, האיגוד המקצועי הראשון ביישוב[1].
בבית הופעל התיאטרון העברי הראשון. ההצגה הראשונה שהועלתה הייתה על פי המחזה אוריאל אקוסטה מאת קרל גוצקוב. המחזה תורגם על ידי המורים, והם וילדיהם שיחקו בהצגה. בשעות הערב התקיימו שיעורים למבוגרים. כתב העת העומר בעריכת ש. בן ציון נוסד בבניין[6].
הצייר והסופר נחום גוטמן, שהיה תלמיד בבית הספר, הנציח את המבנה בציוריו בספרו בין חולות וכחול שמיים[7].
בית האוטונומיה הוכרז כבניין לשימור ברשימת השימור המקורית של עיריית תל אביב-יפו אך לא הוכלל ברשימת השימור של תוכנית "תפרי נוה צדק"[7]. ב-2018 הוחלט על קידום התוכנית לשימורו בוועדת השימור של תל אביב-יפו[8]. ב-2021 הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, אישרה להפקדה תוכנית לשימור ולחידוש מבני המתחם. התוכנית נערכה על ידי פיצו קדם אדריכלים ואיריס יוסיף-אור תכנון ושימור, כוללת שימור המבנים והחצר הפנימית, במבנה ברחוב שלוש 8 הותרו שלוש קומות ובמבנה ברחוב שלוש 10 הותרו ארבע קומות[5].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 דני רכט ושולה וידריך, בית רבינוביץ'-תאומים (האוטונומיה הרוסית), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^
פנחס בן שחר, שכונות יהודיות בטרם עיר, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ שלמה שבא, "מסע אל ראשית המאה" בפרויקט בן-יהודה
- ^ תקוה וינשטוק, זכר לימי בראשית, מעריב, 24 במרץ 1958
- ^ 1 2 הילה ציאון, ד"ש מצינה דיזנגוף: תוכנית שימור לבית הספר לבנות בנווה צדק, באתר ynet, 8 ביוני 2021
- ^ נווה צדק השכונה העברית הראשונה מחוץ לחומה, בבלוג של אברהם רונקו
- ^ 1 2 נועם דביר, נווה ללא צדק, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2009
- ^ פרוטוקול וועדת שימור ישיבה מס' 1803 מתאריך 18.6.28
