בית הדואר המרכזי (ירושלים)
בית הדואר המרכזי של ירושלים הוא מבנה בעל חשיבות אדריכלית המצוי ברחוב יפו 23, בקרבת קריית עיריית ירושלים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| כתובת |
רחוב יפו 23 |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – העשור של 1930 |
| תאריך פתיחה רשמי |
שנות ה־30 של המאה ה־20 |
| אדריכל |
אוסטן סיינט בארב הריסון |
| קואורדינטות | 31°46′49″N 35°13′20″E / 31.780268°N 35.222286°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית הדואר המרכזי | |
  | |
היסטוריה
עריכההמבנה הוקם בתקופת המנדט הבריטי כחלק מארבעה בנייני ממשל ייצוגיים שנבנו באזור זה (יחד עם בניין עיריית ירושלים ההיסטורי, בניין בנק אנגלו-פלשתינה ובניין ג'נרלי). משא ומתן על רכישת המגרש נמשך במשך זמן מה במהלך שנות ה-20[1]. הבית נבנה בשנת 1938-1934 בתכנונו של האדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות של המנדט הבריטי, אוסטן סיינט בארב הריסון, המהנדס יהודה שפירא והאדריכל הממשלתי הבריטי פרסי ה. וינטר (Winter). החברה הקבלנית שהקימה את הבניין הייתה אלבינה, דוניה וקטינקא[2], טקס חנוכת הבניין התקיים ביום 18 ביוני 1938, בנוכחות הנציב העליון הרולד מקמייקל ומאות מוזמנים. עם הקמת בווינגרד נכלל הבניין באזור המוגן ושירותי הדואר נתנו לקהל בבניין אחר[3].
בשנת 1972 נוסף לפנים המבנה ציור הקיר של אברהם אופק.
המבנה שופץ בשנת 1983 בהתאם לתוכניותיו של האדריכל יורם פרידמן.
בבניין פעלה מרכזת הטלפונים האוטומטית הראשונה של העיר ירושלים שפעלה בטכנולוגיה שפיתח אלמון סטראוג'ר. הבניין שימש בעבר גם את חברת בזק ופעלו בו מרכזת ספרתית ומוקד מודיעין 144. בשנות האלפיים, חלקים מהבניין משמשים משרדים של משרד התקשורת.
ב-2015 הוסבה הקומה העליונה של הבניין לאכסניה למטיילים ולתרמילאים, הפועלת במקום בניהול פרטי תחת השם The Post.
המבנה והאדריכלות
עריכההבית בנוי בסגנון מנדטורי אופייני, המשתמש בשפה הצורנית של הסגנון הבינלאומי מחד, ובאלמנטים האופייניים לבנייה הירושלמית המסורתית מאידך. המבנה הוא גוש מלבני, בעל אגף אמצעי ושני אגפי צד. בחזית הקדמית ניכרים רק שלושה גושים אלו, ובחזית האחורית מפורקת מסת המבנה למספר גדול יותר של גושים, צורניות האופיינית לסגנון הבינלאומי. בחזית המבנה שבע קשתות, אשר שתי הקשתות הקיצוניות מהוות את דלתות הכניסה למבנה, וחמש הקשתות האחרות מהוות חלונות תאורה למבנה. בחלון המרכזי היה מצוי שעון, בהתאם למקובל באירופה במבני ציבור. בתוך חמש הקשתות המרכזיות מצויים אשנבים, עליהם מופיעות כתובות באנגלית, ערבית ועברית (השפות הרשמיות בתקופת המנדט) המספרות על מכירת בולים ("תווי דואר" בשפת העת ההיא).
הכניסה הראשית למבנה מובילה אל אולם הדואר המרכזי, בו היה הסניף הראשי של הדואר בירושלים בתקופת המנדט. שתי הקומות העליונות של המבנה שימשו את משרדי ההנהלה של הדואר. המתכנן ניצל את הפרשי הגבהים בין רחוב יפו לרחוב כורש, וברחוב כורש מצויה קומה נוספת למבנה (קומת מרתף) אשר שימשה את שירותי חלוקת הדואר.
חזית הבית בנויה בסגנון ייצוגי שקט. אף שהמבנה מצופה אבן מסותתת (כמתחייב על פי חוקי התכנון והבנייה המנדטוריים), החזית בנויה בסגנון הבינלאומי (למעט הקשתות שהן מאפיין מסורתי ירושלמי). צבע חזית האבן לבן, למעט חמשת הנדבכים הראשונים של המבנה המצופים אבן בזלת שחורה שהובאה מרמת הגולן. בחלקו האחורי של המבנה ציפוי האבן הוא לסירוגין אבן לבנה ואבן שחורה, כרמז לאבלק של הסגנון האדריכלי הממלוכי האופייני לירושלים.
בית הדואר המרכזי בירושלים מזכיר במעט את בית הדואר המרכזי של העיר יפו, שאף הוא נבנה באותן השנים בתכנונו של הריסון.
האולם המרכזי של הבניין מעוטר בציור אקריליק של הצייר אברהם אופק משנת 1972. אורכו של הציור 27 מטרים, והוא מתאר את החלוצים שעלו לארץ בראשית המאה ה-20, ואת התפתחות העיר ירושלים.
תמונות
עריכה-
חזית המבנה -
שער הכניסה הייצוגי -
חלקו האחורי של המבנה - תיבת דואר מנדטורית, ושילוב צבעים בסגנון ממלוכי -
חייל בריטי שומר בכניסה לבית הדואר בשנת 1936 -
הבניין בעת בנייתו, 1936 -
האולם הפנימי ביום חנוכת הבניין, 1938 -
האולם המרכזי וציור האקריליק של אברהם אופק
.jpg)
לקריאה נוספת
עריכה- דוד קרויאנקר, רחוב יפו ירושלים, ביוגרפיה של רחוב - סיפורה של עיר - הוצאת כתר, 2005.
- דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי - הוצאת כתר, 1991.
קישורים חיצוניים
עריכה
- איציק שוויקי, אורית אופק פיידמן, בניין הדואר המרכזי וציור הקיר של האמן אברהם אופק (אורכב 12.10.2008 בארכיון Wayback Machine) באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, דצמבר 2007
- נעמי גוטקינד-גולן, בול במקום: מלון בבית הדואר הישן בירושלים, באתר nrg, 24 בינואר 2016
חנוכת בית הדואר המרכזי בירושלים, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
עריכה- ^ New Post Office Building, פלסטיין פוסט, 11 בספטמבר 1927
- ^ משה חננאל, הירושלמים, עמוד 45
- ^ הדאר הירושלמי החדש, הצופה, 26 באוגוסט 1946