בית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים)

בית כנסת של חסידי חב"ד, השוכן בשכונת מאה שערים בירושלים
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בית הכנסת אוהל יצחק (ידוע בכינוי: בית הכנסת בעל התניא וביידיש: בַּעַל הַתַּנְיֶא שוּל על שם הרחוב בו שוכן) הוא בית כנסת וותיק של חסידות חב"ד הנמצא בסמוך לשוק של שכונת מאה שערים בירושלים.

ישיבת תורת אמת כששהתה בתוך אולם בית הכנסת, לפני קום המדינה

רקע היסטוריעריכה

עם התיישבותם של חסידי חב"ד בארץ ישראל, לאחר עלייתה של מנוחה רחל סלונים, התרכזו חסידי חב"ד בשנת תר"ז (1847) לראשונה בירושלים. עם הקמת שכונת מאה שערים עברו חסידי חב"ד להתיישב במקום.

באותן שנים שלטה בשכונה קהילת הפרושים שהייתה מחלוצי הבונים בשכונה, וראשי הקהל קבעו תקנות שונות על מנת לשמור על צביון השכונה ולמנוע מקהילות החסידים לקבוע יתד במקום, ובין התקנות שפורסמו אז היה האיסור לקיים מניין בנוסח חסידי.

הקמת בית הכנסתעריכה

בשנת תרנ"ט (1899) הקימו קבוצת חסידי חב"ד מירושלים בראשות הרב ישראל שמעון שיין בית כנסת באזור השוק של שכונת מאה שערים, בעזרתו של גביר יהודי בשם ר' יצחק מהעיר קניגסברג שבגרמניה שתרם את רוב הוצאות הבניה, ועל שמו נקרא בית הכנסת. הרב ישראל שמעון שיין יצר גם לוח שיוויתי.

ברחוב בו שכן בית הכנסת, התגוררו אז חלק מבני משפחת סלונים, צאצאי הרבנית מנוחה רחל סלונים, בשנות ה-50 יזם הרב זאב דב סלונים את שינוי שם הרחוב לבעל התניא על שם רבי שניאור זלמן מלאדי[1].

בשנים הראשונות לקיומו של בית הכנסת רוב המתפללים בו היו חסידי חב"ד קאפוסט, וחסידי חב"ד - ליובאוויטש התפללו בבית הכנסת צמח צדק בעיר העתיקה.

בשנת תרפ"ג (1923) עקב פטירת האדמו"ר מבאברויסק הרב שמריה נח שניאורסון וסיום הפיצול בתוך תנועת חב"ד, מונה הרב יהודה ליב סלונים חסיד ליובאוויטש לרב בית הכנסת ודאג לארגן בו שיעורים והתוועדויות ביומי דפגרא של חסידות חב"ד.

בתקופת מלחמת העצמאות עקב הסכנה ופרעות הערבים בירושלים עברה למשך תקופה ישיבת תורת אמת לשכון במבנה של בית הכנסת, שנחשב למקום בטוח יותר.

מראה בית הכנסתעריכה

המבנה נראה כבית מרובע בעל 2 קומות, כניסת השער מובילה לקומה הראשונה של המבנה - עזרת הגברים. בקומה שנייה עזרת הנשים (עם כניסה אליה מדלת נפרדת). 

לאחר המעבר בשער הכניסה נכנסים לחדר מבוא בו ממוקמים כיורים לנטילת ידיים ולוחות מודעות, כניסה לבית הכנסת ופניה שמאלה וירידה במדרגות לחדר שני.

היכל בית הכנסת מעוטר בציורים של שבטי ישראל ובפסוק "הוי קל כנשר רץ כצבי וגיבור כארי", ועל הקיר מעל דלת הכניסה מפנים ציור עם הפסוק "על נהרות בבל". הציורים צוירו בשנים הראשונות ועל אחד הציורים נרשם בעבר השם "האחים בלומברג ובניו". בשנת תשנ"ו (1996) שוחזרו על ידי האמן יעקב וייסברג, איש מאה שערים שתיקן וחיזק את הציורים שהושחתו ודהו עם הזמן, במהלך השחזור מחק ויסברג את דגלי ישראל שהיו מצוירים בין שמות שבטי ישראל המצוירים במקום.

פתח הכניסה הוא מכיוון צפון מערב, הבימה מוצבת במרכז בית הכנסת. וסביבה מסודרים ספסלים בצמוד לקירות המבנה ושולחנות עץ. ארונות הספרים מצויים בתוך הקירות בפינות בית הכנסת.

ארון הקודש מעוצב עם 2 עמודי אבן לבנים בשני צידיו, והוא מעוטר בגילופי עץ כהה, של עלי גפן, ענבים, ופרחים באגרטלים.

ריהוט בית הכנסת הוא עתיק[דרוש מקור], וכמעט ולא בוצעו בו שינויים.

אירועים בבית הכנסתעריכה

מאז הקמת בית הכנסת מתקיים במקום מדי יום שיעור קבוע במשניות לעילוי נשמת נפטרים מכל רחבי העולם[2],

ההתוועדות המסורתית לרגל חג הגאולה י"ט בכסלו, מהווה מוקד מרכזי באירועי היום בחסידות חב"ד ואף הייתה במשך שנים האירוע השנתי המרכזי של חסידות חב"ד בירושלים.

לאחר הטבח בבית הספר למלאכה בשנת תשט"ז שלח הרבי מלובביץ' קבוצת בחורים שלוחים לעודד את רוחם של חסידי חב"ד בכפר חב"ד ובישראל, ועל פי הוראת הרבי הקדישו השלוחים את אחת השבתות להתוועד ולהתפלל בבית כנסת זה.

ביום השנה לפטירת המשפיע הרב משה ובר מקיים תלמידו הרב עידו ארליך-ובר בבית הכנסת סעודת הילולא לזכרו בהשתתפות אדמו"רים ורבנים חשובים.

דמויות בית הכנסתעריכה

בבית הכנסת התפללו לאורך השנים רבני ומשפיעי חב"ד בירושלים, בהם:

רב בית הכנסת כיום הוא הרב יוסף יצחק סלונים המשמש גם כרב מרכז העיר ירושלים.

לקריאה נוספתעריכה

  • אריה ארליך, החב"דניקים של מאה שערים, פה ושם מוסף עיתון משפחה, סוכות תשע״ג, עמוד 50–51

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה