בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה)

בית הכנסת אליהו הנביא
كنيس النبي إلياهو
מידע כללי
סוג	בית כנסת
מיקום	אלכסנדריה
מדינה	מצרים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1354
תאריך פתיחה רשמי	1850
סגנון אדריכלי	אמנות אקלקטית
קואורדינטות	31°11′56″N 29°54′01″E / 31.19888889°N 29.90027778°E

בית הכנסת אליהו הנביא ברחוב דניאל הנביא (Nabi Daniel street) באלכסנדריה היה בית כנסת מרכזי של קהילת יהדות אלכסנדריה, והוא נבנה בין השנים 1848–1850, ונקרא אז "בית הכנסת החדש". המבנה תוכנן על ידי האדריכל לאון ברזילון (Léon Barcilon) בסגנון האקלקטי. כיום אין פעילות בבית הכנסת, והוא פתוח למבקרים בימים ראשון עד חמישי. סביב בית הכנסת יש אבטחה מטעם ממשלת מצרים.

ההיסטוריה של בית הכנסת

רבי עובדיה מברטנורא, שביקר באלכסנדריה בשנת 1487, מצא בה שני בתי כנסת. אחד מבתי הכנסת היה בית כנסת "אליהו" על שם אליהו הנביא, שנוסד בשנת 1354.

פנים בית הכנסת אליהו הנביא באלכסנדריה

בית כנסת זה נחרב במאה ה-18, על-פי הצו של נפוליאון, ובשנת 1848 תוכנן ונבנה מחדש על ידי אדריכל איטלקי במתכונת המזכירה קתדרלה אירופאית גדולה, כפי שהבניין נראה כיום באלכסנדריה. גודלו ופארו של בית הכנסת מהווה עדות לקהילה יהודית גדולה ותוססת אשר הייתה בתקופה זו בעיר.

בית הכנסת הנוכחי אמנם גדול ומרשים, אך כנראה לא כמו בית הכנסת הגדול שהיה בעיר בימי התלמוד, שנקרא "דיופלוסטון של אלכסנדריה" – ומתואר כך בתוספתא במסכת סוכה:

אמר ר' יהודה, כל מי שלא ראה דיופלסטון של אלכסנדריא לא ראה כבוד גדול לישראל כל ימיו. כמין בסיליקי גדולה הייתה, סטיו לפנים מסטיו. פעמים שהיו בה כפלים כיוצאי מצרים, ושבעים ואחת קתדרות היו בה של זהב, כנגד שבעים ואחד זקנים, וכל אחת ואחת עשויה מעשרים וחמש ריבוא, ובימה של עץ היה באמצע, וחזן הכנסת עומד על הקרן, והסודרין בידו. נטל לקרות – הלה מניף בסודרין, וכל העם עונין אמן. ולא היו יושבין מעורבבין, אלא זהבים בפני עצמן, וגרדיים בפני עצמן, וטרסיים בפני עצמן, כדי שיהא אכסנאי בה ומיטפל לאומנתו, ומשם הייתה פרנסתו יוצאת^[1]

בית הכנסת מתקופת התלמוד נחרב במהלך מרד התפוצות שפרץ בשנת 115 לספירה.

בית הכנסת כיום

לוח ספירת העומר בבית הכנסת

בית הכנסת "אליהו הנביא"^[2] כיום נותן תחושה של קהילה יהודית גדולה ותוססת, אך בפועל הקהילה דלה ומעטה. במתחם בית הכנסת מרוכזים מוסדות הקהילה: בית הכנסת, בניין משרדי הקהילה, לשכת בית הדין הרבני של אלכסנדריה, בניין בית הספר היהודי, וחצר גדולה עם צמחייה וגינה מטופחת אך בפועל אין נוכחות יהודים והם משמשים רק לצורכי המבקרים והתיירים. בבית הכנסת אין מניין, בחדרי בית הדין נותרו רק השלטים והריהוט, בית הספר היהודי מושכר לבית ספר מוסלמי ורק הכותרת בראש הבניין מזכירה את אלפי התלמידים שעברו דרכו במשך השנים. בית הספר, שנוסד בשנת 1907, פעל עד שנת 1956 וכלל גן ילדים, בית הספר לבנים ובית הספר לבנות.

ארון הקודש בבית הכנסת

מר יוסף גאון, נשיא הקהילה כיום, בא ממשפחה מיוחסת במצרים שכן אביו היה לפני שנים רבות החייט האישי של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר ולכן תמיד שמרו על אביו ועל משפחתו מפני הגירושים והפרעות השונות אשר נפלו על ראשם של היהודים. על שולחנו מונחת תמונת הרבי מלובביץ. הוא יושב במשרדו בקהילה במשך רוב שעות היום ומנסה לטפל בכל התחומים הדרושים להמשך קיומה של הקהילה. ועושה כל מאמץ לשמור על בית הכנסת ועל חיים יהודים עבור מעט היהודים הגרים בעיר. כיום^{[דרושה הבהרה]} יש באלכסנדריה 23 יהודים – ארבעה גברים ותשע עשרה נשים, שחלקן הגדול נשואות לנוצרים או מוסלמים, אך באות לבית הכנסת בחגי ישראל. לקראת מועדי ישראל, ימים נוראים וחג הפסח, הקהילה עושה מאמץ להביא צעירים מחוץ למדינה כדי להשלים מניין והשמחה רבה כאשר ניתן לחדש את קול התפילה בבית הכנסת הגדול והמפואר של אלכסנדריה.

בשנים האחרונות היה בית הכנסת מוזנח וללא אחזקה. אך הביקורים של יהודים רבים ממדינות שונות נמשכו כל השנים מאז הסכם השלום עם מצרים.

עקב נזקי מים בקומה העליונה, התמוטטה התקרה בעזרת הנשים ונודע שממשלת מצרים הקציבה כ־6 מיליון דולר לשיפוץ כללי של בית הכנסת^[3] בדצמבר 2019 פורסם שהשיפוץ הסתיים.^[4] בית הכנסת נחנך לאחר השיפוץ ב-9 בינואר 2020.^[5]^[6] פועל כיום כמוזיאון ואינו פעיל לעריכת תפילות.