בית הכנסת ציון המצוינת

בית כנסת בישראל

בית הכנסת ציון המצוינת נמצא בחצר גליציה, ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים. בית הכנסת הוקם על ידי יהודים שעלו מגליציה בשנת ה'תרכ"ג[1] 1863 בבית שכור ברחוב חברון בתמיכת האדמו"ר מזידיטשוב[2], ועבר למשכנו הנוכחי בשנת ה'תרמ"ו 1886[3][4], בית הכנסת נחרב במאורעות תרצ"ו ושוקם בשנות ה-80.

בית הכנסת ציון המצוינת
החלק הקדמי של בית הכנסת בשנת תשע"א
החלק הקדמי של בית הכנסת בשנת תשע"א
מידע כללי
סוג בית כנסת
שימוש בית כנסת וישיבה
כתובת חצר גליציה, ירושלים
מיקום העיר העתיקה, ירושלים
מדינה ישראל
בעלים עמותת עטרה ליושנה
זרם יהדות אורתודוקסית
נוסח תפילה בעבר – נוסח ספרד
כיום – נוסח אשכנז
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ה'תרכ"ג (1863) – הווה
מידות
קומות 1
קואורדינטות 31°46′40.62″N 35°13′52.54″E / 31.7779500°N 35.2312611°E / 31.7779500; 35.2312611
מפת האזור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עד לחורבן עריכה

בשנת ה'תק"צ 1830 החלה עליית יהודי גליציה לירושלים, אז הקימו את הכולל הנקרא כולל אסטרייך גאליצען או כולל חיבת ירושלים לעדת גליציה. בשנת תרכ"ג הקימו את בית הכנסת ברחוב חברון ובשנת ה'תרמ"ו 1886 עברו למבנה שנבנה בתרומת שמואל משה וצפורה מבאלזוב שבפולין, בחצר גליציה הנמצאת מערבית לרחוב חברון ומזרחית לשוק הקצבים ברובע המוסלמי בירושלים. בית הכנסת היה בזמנו השני בשכונה לאחר בית הכנסת זית רענן שהיה הראשון.

בהמשך נקרא בית הכנסת גם דעם קייסערס שול (בית הכנסת של הקיסר) כשהכוונה לקיסר האוסטרי פרנץ-יוזף[5]. על הקשר אילו היה הדוק לדוגמה בשנת ה'תר"ע 1910 ביום חמישי י"ג אב 18 באוגוסט חל יום הולדתו השמונים של המלך פרנץ-יוזף התקבצו אנשים רבים לבית הכנסת בשעה 2 לשעון ארץ ישראל של אז, ומשם יצאו לכותל המערבי לתפילה ולהודיה ולברך הנותן תשועה למלכים על הקיסר הנ"ל.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ר' מנחם מנדל ראבין ממקורבי האדמו"ר מלעלוב ר' דוד'ל בידמן היה החזן שם בימים הנוראים[6].

בית הכנסת נחרב בשנת ה'תרצ"ו 1936.

השיקום עריכה

בשנת ה'תשמ"א 1981 קיבלה אגודת עטרה ליושנה את החזקה מהמדינה על שיקום החצר, ובשנת ה'תשמ"ב שוקם בית הכנסת על ידי אהרן ביר ואפרים כספי. בשנת ה'תשמ"ח קיבל הרב יצחק שלמה זילברמן ובניו את החזקה על החצר מאת האגודה, והמשפחה החלה לשקם את החצר כולה. לאחר השיקום, העבירו לחצר את ישיבת אדרת אליהו.

כיום התפילות בבית הכנסת מתקיימות בנוסח אשכנז ולפי מנהגי הגר"א, כשיטת קהילת אדרת אליהו.

גלריית תמונות עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שבתי זכריה, חצר כולל גליציה וחצר הירשנזון בירושלים שבין החומות, עמ' 17
  2. ^ שלום ירושלם, חבצלת, 2 באוגוסט 1872
  3. ^ פנחס גרייבסקי, אבני זיכרון. אוצר החכמה
  4. ^ יעקב מרדכי הירשנזון, מחאה גלויה, הצבי, 9 ביולי 1886
  5. ^ הרב מרדכי הכהן, על בית הכנסת הוצאת משרד הדתות ה'תשט"ו.
  6. ^ בצלאל לנדוי, מסע לעיר מירון ה'תשמ"ג עמ' קע"ט.