פתיחת התפריט הראשי

נוסח ספרד

נוסח התפילה של הסידור שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה. מתפללים בו חסידים וצאצאיהם.

שם הנוסחעריכה

למרות שמו, נוסח ספרד אינו נוסח התפילה של יהודי ספרד, אלא אחד משני נוסחי התפילה המרכזיים של יהודי אשכנז (השני מכונה נוסח אשכנז). יש המעדיפים לכנות את "נוסח ספרד" "נוסח החסידים" או "נוסח סְפַרְד", על מנת להבדיל בינו ובין נוסח התפילה של יהודי ספרד ועדות המזרח המכונה "נוסח הספרדים" (בלשון רבים), נוסח "ספרדי" או נוסח "עדות המזרח".

תולדות הנוסחעריכה

כאשר קמה תנועת החסידות שאפו מקימיה להתפלל בנוסח התפילה של האר"י המכיל כוונות מיוחדות. בשל סיבות שאינן ידועות, כנראה בגלל רצונם שלא לעזוב לגמרי את מנהגי אבותיהם, הם לא נטשו באופן מוחלט את נוסח אשכנז לטובת הנוסח הספרדי, אלא יצרו מעין סינתזה של הנוסח הספרדי עם הנוסח האשכנזי, בטענה שזהו נוסח התפילה בו התפלל האר"י ואף כינו אותו "נוסח האר"י" (כינוי המקובל בעיקר אצל חסידי חב"ד). על פי המחקר המודרני טענה זו איננה נכונה, כיוון שעל פי עדות תלמידו של האר"י, רבי חיים ויטאל, האר"י התפלל בנוסח הספרדים למעט כמה שינויי נוסח אותם מזכיר ר' חיים ויטאל. ר' חיים ויטאל אף מזכיר במדויק את הסידור עליו נסובו שינויי הנוסח (סידור שנדפס בוונציה בשנת רפ"ד - 1524). כאשר משווים את נוסח התפילה המתקבל לפי הסידור הנ"ל בתוספת שינויי הנוסח של האר"י מתקבל נוסח התפילה המקובל אצל הספרדים ועדות המזרח ולא נוסח ספרד.

נוסח ספרד אינו נוסח אחיד, ויש שינויים בין סידור אחד לחבירו.[1] יש סידורים שנוטים יותר לנוסח הספרדים, ויש שנוטים יותר לנוסח אשכנז.[2] בחסידות צ'רנוביל לכל ענפיה אומרים ויקרב קץ משיחיה בקדיש.

התפשטות החסידות ברחבי פולין, הביאה לכך שנוסח ספרד היה נוסח התפילה המרכזי בפולין אך לא בליטא בה לא הצליחה החסידות להתבסס. הדומיננטיות של העולים מארצות החסידות בין העולים הדתיים לארץ ישראל הביא לכך שנוסח ספרד היה לנוסח הדומיננטי אצל היהודים האשכנזים בארץ ישראל לפני קום מדינת ישראל ובשנותיה הראשונות. בערך עד שנות ה-80 של המאה ה-20, מחוץ לפתח תקווה וירושלים בהן היה מיעוט ניכר של ליטאים שהתפלל בנוסח אשכנז, כמעט כל בתי הכנסת האשכנזיים בערים אחרות התפללו בנוסח ספרד.

הדומיננטיות של נוסח ספרד נבעה גם מהרצון שכל העדות יתפללו באותו נוסח או בנוסח דומה ועל כן אשכנזים רבים העדיפו את נוסח ספרד. כשהרב שלמה גורן הכין את סידור התפילה של צה"ל הוא קבע בו את נוסח ספרד כנוסח אחיד שאמור להוות פשרה בין נוסחי כל העדות. סיבה נוספת לדומיננטיות של נוסח ספרד הוא השימוש בה במוסדות החינוך הדתיים. כך יצא שגם תלמידים ספרדיים, תימניים ומבתים שהתפללו נוסח אשכנז התרגלו בבתי הספר ובישיבות להתפלל נוסח ספרד. את השימוש הדומיננטי בנוסח ספרד, הוביל הרב משה צבי נריה, הן בכל מוסדות בני עקיבא והן במוסדות הממלכתיים דתיים, במטרה ליצור בארץ קיבוץ גלויות.

בצפון ארץ ישראל, לרבות בחיפה מתפללים כמעט כל בתי הכנסת האשכנזים בנוסח ספרד, מנהג המקובל מימי עליית החסידים לטבריה ולצפת.

החל משנות השמונים ושנות התשעים של המאה ה-20, הייתה תופעה של התגברות נוסח אשכנז במדינת ישראל ובהתאם חלקו של נוסח ספרד אצל האשכנזים התמעט. הסיבות לכך כוללות את העלייה הדתית מארצות הברית שהתפללה ברובה בנוסח אשכנז, הדומיננטיות בקרב החרדים של הישיבות בהם התפללו נוסח אשכנז שהשפיעו על תלמידיהם להתפלל בנוסח אשכנז והקנאות של המיעוט המתפלל נוסח אשכנז לנוסחו העתיק בהרבה מנוסח ספרד.[3]

הפולמוס על הנוסחעריכה

אחד מן הטענות העיקריות בפולמוס ההתנגדות לחסידות היה שינוי הנוסח בקרב החסידים מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, שינוי הנוגד את ההלכה, ונוגד גם את דברי האר"י עצמו עליו מתבססים החסידים כביכול. כבר בכתבי הפולמוס הראשונים הוזכרה טענה זו, כמו ב"זמיר עריצים וחרבות צורים" (אלעקסניץ תקל"ב):

אחינו בית ישראל, הלא ידעתם חדשים מקרוב באו לא שערום אבותינו, שתחברו כת חשודים [...] ועושים אגודות לעצמם ודתיהם שונות מכל עם בני ישראל בנוסחי התפילות

המתנגדים הביאו כראיה לטענתם את דברי הירושלמי: "ר' יוסי מישלח כתיב להון אף על פי שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש" (עירובין ג, ט). הדברים מובאים גם במגן אברהם באורח חיים סימן ס"ח, ושם בשם האר"י.

על דרך המליצה, טענו המתנגדים שהחסידים שינו את הסדר החשוב של הפרד"ס (פשט, רמז, דרש וסוד), והפכו אותו ל-ספר"ד (סוד, פשט, רמז, ודרש).

בתקופה הראשונה לא השיבו החסידים לטענה זו כלל, אמנם בהמשך השנים עם חיזוק ההתחשבות בהלכה הנהוגה, הועלתה הטענה שישנו נוסח לכל שבט בעם ישראל, אולם נוסח ספרד שהוא המבוסס על דברי האר"י הוא נוסח כללי לכל השבטים.

מרכיבי הנוסחעריכה

הרב שמואל פנחס גלברד, בספרו: אוצר טעמי המנהגים[4] מפרט חלק מה"תיקונים" העיקריים בנוסח אשכנז שביצעו הבעש"ט ותלמידיו בהשפעת נוסח האר"י וכוונותיו:

  • אמירת "לשם ייחוד" לפני ברכות.
  • הוספת קטעים מן הזוהר, כגון "בריך שמיה" בפתיחת ארון הקודש, ו"כגוונא" לפני ערבית של שבת.
  • הוספת "ויצמח פורקניה" מנוסח הספרדים בקדיש.
  • פסוקי דזמרא מתחיל ב"הודו" וממשיך לפי סדר הספרדים.
  • הקדושה פותחת ב"נקדישך" ובמוסף - ב"כתר יתנו לך".
  • בתפילת העמידה, הוסיפו משפטים ומילים על פי תורת הקבלה.[5]
  • אמירת "וידוי" וי"ג מידות בכל יום בשחרית ובמנחה לפני נפילת אפים.[6]

הואיל ואחרי הבעש"ט התפצלה החסידות לזרמים שונים,[7] גם נוסח התפילה שונה במקצת מעדה לעדה. למשל: חסידי חב"ד מתפללים לפי סידור שערך בעל התניא - ראשון לאדמו"רי חב"ד, חסידי בלז וחסידי דושינסקיא - מתפללים תפילת שמונה עשרה פחות או יותר בנוסח אשכנז, פרט לאמירת "נקדישך" ועוד שינויים קלים. בחסידות צ'רנוביל לכל ענפיה אומרים "ויצמח פורקניה ויקרב קץ משיחיה".

הגהות דקדוקיות על נוסח ספרדעריכה

דקדקנים רואים בנוסח ספרד נוסח משובש בשל העובדה שהוא נוטה לחבר מטבעות לשון של נוסח הספרדים על הנוסח האשכנזי. לדוגמה, נוסח אשכנז גורס בתפילת שמונה עשרה "כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים", ונוסח הספרדים גורס "כי אתה שומע תפילת כל פה". בהרבה זרמים של נוסח ספרד מרכיבים את שתי הנוסחאות וגורסים "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים". נוסח זה משובש לשונית ועל פי הדקדוק היה צריך לומר "כי אתה שומע תפילת כל פיות עמך ישראל ברחמים".

חוקר התפילה ד"ר דניאל גולדשמידט סבר שהסיבה להרכבה של נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז היא בשל העובדה שהסידורים הראשונים בנוסח ספרד הודפסו באופן בו נוסח אשכנז היה נוסח הפנים של הסידור, ונוסח הספרדים הובא בסוגריים. המתפללים לא הבינו שמשמעות הסוגריים היא שמדובר בנוסח חלופי, ואמרו את שתי הנוסחאות כאחת. כך למשל בדוגמה שהובאה לעיל נדפס בסידורים הראשונים בנוסח ספרד "כי אתה שומע תפילת (כל פה) עמך ישראל ברחמים". כוונת המדפיסים הייתה שלפי נוסח הספרדים אומרים "כי אתה שומע תפילת כל פה" ולפי נוסח אשכנז אומרים "כי אתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים". ברם המתפללים לא הבינו זאת ואמרו "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים" וכך יצרו שיבוש לשון.

בשל שיבושים אלו נערכו כמה מהדורות "מדויקות" על פי הדקדוק של נוסח ספרד. אחת מהן היא זו של רבי שניאור זלמן מלאדי שהיה האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד. על פי מהדורתו (ובשינויים קלים)[8] נדפס גם נוסח התפילה של סידור רינת ישראל בנוסח ספרד שהוא הסידור שבו רבים מהמתפללים בחוגי הציונות הדתית מתפללים.

הפיוטים בנוסח ספרדעריכה

ביחס לפיוטים, נוסח ספרד שומר על הפיוטים של נוסח אשכנז (לפי מנהג אשכנז המזרחי בשל העובדה שתנועת החסידות מוצאה במזרח אירופה). החריג היחיד הוא שהרבה חסידים קבלו את סדר העבודה במוסף של יום הכיפורים אתה כוננת עולם מראש במקום אמיץ כח, ובהרבה מחזורי נוסח ספרד הדפיסו את שתי הנוסחאות.[9] בכך דווקא תואם נוסח ספרד את שיטת האר"י שאמר את הפיוטים האשכנזיים ולא הספרדיים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ), הסידור והתפילה, ידיעות אחרונות - ספרי חמד תשנ"ד, חלק א, עמ' 66. ועיין גם דניאל גולדשמידט, סדור תפלת ישראל, והוא סדר התפלה לפי מנהג קהלות החסידים (לרבות חסידי חב"ד), ירושלים תשכ"ד, שמנסה להציג הרבה מהשינויים שבין סידורי נוסח ספרד.
  2. ^ כגון בסידור מהרי"ץ, נוסח תפילת השמונה עשרה הוא כמעט זהה עם נוסח אשכנז. לרשומה בקטלוג הספרייה הלאומית.
  3. ^ אולם, רוב מתפלל נוסח אשכנז בארץ אימצו גם הם שינויים לנוסח העתיק, עיין ערך נוסח אשכנז.
  4. ^ שאלות ותשובות, ההוצאה מפעל רש"י פתח תקווה, תשנ"ה 1955 תשס"ח 2008
  5. ^ בהרבה סידורי נוסח ספרד, נוצרו בלבולים שצרפו גם את נוסח אשכנז וגם את נוסח ספרד. לדוגמה, יש סידורים שגורסים "והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו והעלה והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו".
  6. ^ יש לציין תופעה נוספת שיש חסידים שלא אומרים תחנון במנחה כלל, וממילא לא אומרים גם וידוי וי"ג מידות. בחסידות דושינסקיא קיים מנהג ייחודי שבתפילת מנחה אומרים רק נפילת אפים ולא אומרים ווידוי וי"ג מידות; בשחרית אומרים כמו שאר החסידים.
  7. ^ והבעש"ט עצמו כנראה התפלל בנוסח אשכנז, מאחר שכל התופעה של נוסח ספרד לא התחיל אלא מדור השני של החסידים.
  8. ^ עיין בערך רינת ישראל.
  9. ^ עיין לדוגמה, במחזור כל בו.