חצר גליציה

חצר גליציה היא מתחם של מספר בתים וישיבה הנמצא על גגות השוק ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, סמוך לרובע היהודי מעל הרחוב בית הבד ומערבית לחצר רייסין. החצר היא חלק קטן ממתחם גדול יותר שכלל עשרות דירות ושני בתי כנסת שהיו מאוכלסים עד 1936 ביהודים. המתחם היה שייך בחלקו לרב יעקב מרדכי הירשנזון (אביו של הרב חיים הירשנזון), ובחלקו לכולל גליציה. כיום בשולי המתחם מתגוררות ארבע משפחות יהודיות וממוקמת בו "ישיבת אדרת אליהו" בבית הכנסת ציון המצוינת.

היסטוריה עריכה

חצר גליציה נרכשה בשותפות על ידי הרב מרדכי יפה^[1] והרב יעקב מרדכי הירשנזון. לאחר פטירת הרב יפה, מכר הירשנזון את חלקו ליורשי הרב יפה שהגיעו להסכמה עם הרב הירשנזון, שיאפשר כניסה לחצרם דרך חצר הירשנזון שתחת אפוטרופסותו. לאחר מכן מכרו היורשים את החצר לר' שמואל משה מבלזוב, ואז התעוררו חילוקי דעות סביב זכות המעבר^[2].

רוכשי החצר היו משה שמואל ואשתו צפורה מבלזוב, שעלו מגליציה. הבלזובים הקדישו את החצר לכולל חסידי הקיר"ה (נתיני הקיסרות האוסטרו-הונגרית - שנקראו על שם ראשי תיבות: הקיסר ירום הודו) - שהוא "כולל גליציה".

קרוב לשנת ה'תרמ"ו 1886 הוקם בחצר גליציה בית כנסת "ציון המצוינת" על ידי יהודים שעלו מגליציה. הבניה בוצעה בתרומתם של שמואל משה וצפורה מבאלזוב מפולין. בית הכנסת נחרב בידי פורעים ערבים, בשנת ה'תרצ"ו 1936.

בשנת 1869 הקימה שרה ביילה הירשנזון (אשתו של ר' יעקב מרדכי) מאחורי "חצר גליציה" את אחד מגני המשחקים הראשונים בירושלים, שם שיחקו רבים מילדי העיר העתיקה.^[3]

לאחר איחוד ירושלים עריכה

בשנת ה'תשל"ט 1979 נוסדה אגודת "עטרה ליושנה". בשנת ה'תשמ"א 1981 קיבלה האגודה את החזקה מהמדינה על שיקום החצר, ובשנת ה'תשמ"ב שוקם בית הכנסת על ידי אהרן ביר ואפרים כספי. בשנת ה'תשמ"ח קיבלו הרב יצחק שלמה זילברמן ובניו את החזקה על החצר מאת האגודה, והמשפחה החלה לשקם את החצר כולה. לאחר השיקום, העבירו לחצר את ישיבת אדרת אליהו.^[4] בין המשפחות שמתגוררות כיום בחצר, משפחת זילברמן.