פתיחת התפריט הראשי

בית הכנסת שושנים לדוד

בית הכנסת שושנים לדוד הוא בית כנסת וישיבה לעדה הבבלית בשכונת בית ישראל בירושלים.

בית הכנסת "שושנים לדוד"
אין תמונה חופשית
מידע על המבנה
כתובת רחוב הרב זוננפלד 46, ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה ה'תרס"ד בערך
שימוש בית כנסת וישיבה
קואורדינטות 31°47′27″N 35°13′20″E / 31.790770°N 35.222142°E / 31.790770; 35.222142
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הכנסת שושנים לדוד
בית הכנסת שושנים לדוד

תולדות בית הכנסתעריכה

בית הכנסת נוסד בעשור הראשון של המאה ה-20, (בין השנים ה'תרס"ד - ה'תרס"ט) על ידי עולי בבל בירושלים, שפנו לרבי דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק (אחי אמו ורבו של רבי יוסף חיים) שעלה מבגדד, בבקשה לעזרה בהקמת בית כנסת וישיבה לבני העדה בעיר שמחוץ לחומות. רבי דוד פנה במכתב לאחיינו בבגדד, וזה האחרון גייס את הנדבן יוסף חנניה שתרם את הסכום הדרוש לרכישת המגרש בפאתי שכונת בית ישראל. בשל השתדלותו בבניין בית הכנסת נקרא בית הכנסת "שושנים לדוד" על שמו של רבי דוד. בבית הכנסת החל לפעול בית מדרש, אליו הגיעו ללמוד בני העדה הבבלית בירושלים, ופעל בו תלמוד תורה קטן לילדי העדה שדבק בו הכינוי "תלמוד בבלי", והיה לתלמוד התורה הראשון לעדות המזרח מחוץ לחומות העיר העתיקה.


+ בית הכנסת נוסד בעשור הראשון של המאה ה-20, (בין השנים ה'תרס"ד - ה'תרס"ט) על ידי הרב יעקב חיים סופר וידידו הרב יחזקאל עזרא הלוי, שעלו מעיראק בשנת ה'תרס"ד, כבית כנסת וכישיבה לבני העדה בעיר שמחוץ לחומות. אל מלאכת הקמת בית הכנסת הצטרפו גם הרבנים יחזקאל עזרא רחמים ודוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק (אחי אמו ורבו של רבי יוסף חיים). רבי דוד פנה במכתב לאחיינו בבגדד, וזה האחרון גייס את הנדבן יוסף חנניה שתרם את הסכום הדרוש לרכישת המגרש בפאתי שכונת בית ישראל. רבי דוד נפטר בשלהי עבודות הבנייה, ולכן הוחלט לקרוא לבית הכנסת "שושנים לדוד" על שמו לאור השתדלותו בבניין בית הכנסת. בבית הכנסת החל לפעול בית מדרש, אליו הגיעו ללמוד בני העדה הבבלית בירושלים, ופעל בו תלמוד תורה קטן לילדי העדה שדבק בו הכינוי "תלמוד בבלי", והיה לתלמוד התורה הראשון לעדות המזרח מחוץ לחומות העיר העתיקה.

בין מקימי בית הכנסת, גבאיו ומנהלי הישיבה בשנים הראשונות נמנו הרבנים יעקב חיים סופר (שכתב בה את ספרו כף החיים), יהושע שהרבני, בן ציון חזן (שפרש כדי להקים את ישיבת פורת יוסף) ויחזקאל עזרא רחמים. את הגיבוי הכלכלי לאחזקת המקום נתן מנשה מאיר מסינגפור, לבקשת הבן איש חי[1]. בשנת ה'תש"ב החליט ועד העדה הבבלית בירושלים לפרוס את חסותו על הישיבה, ותיקצב את החזקתו.


תקרת מבנה בית הכנסת קרסה ברעש האדמה שפקד את אזור ירושלים ב-28 בפברואר 1928[2]. הרב עובדיה יוסף, שהיה באותה עת ילד, למד במבנה וחולץ מההריסות בידי הרב יעקב חיים סופר[3]. לאחר הרעש, הבניין שוקם על ידי מנשה מאיר[4].

כיוםעריכה

כיום ממשיכות להתקיים תפילות בבית הכנסת, ומתנהלים בו סדרי לימוד במשך היום. כמו כן, לפני חג הפסח פועלת במקום מאפיית מצות יד.[5]

לקריאה נוספתעריכה

  • בצלאל נרקיס, בית הכנסת שושנים לדוד - תשמישי קדושה ומצוות, הוצאת שקמונה, 1981

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו דברי הבן איש חי אודות תרומותיו בקונטרס "בית תפילה" הנספח לשו"ת "רב פעלים"
  2. ^ אליעזר ליפא סוקניק וישעיהו פרס (עורכים), "ירושלם: קובץ החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה", ירושלים ה'תרפ"ח, עמ' שכ
  3. ^ שלמה גרינברג ואבי פרלשטיין, בין המכולת למועצת • 93 הבזקים מחיי אדם גדול, באתר בחדרי חרדים, 10 באוקטובר 2013
  4. ^ אברהם תווינה, "גולים וגאולים" א', עמ' 101
  5. ^ חזקי ברוך, גדולי ירושלים מבקשים את המצות האלה, ערוץ 7, ט' בניסן ה'תשע"א.