בצלאל נרקיס

היסטוריון אמנות ישראלי

בצלאל נרקיס (14 בדצמבר 192627 ביוני[1] 2008) היה חוקר והיסטוריון אמנות ישראלי, מגדולי המומחים לתולדות האמנות היהודית ותולדות איורי כתבי היד העבריים. חתן פרס ישראל.

בצלאל נרקיס
בצלאל נרקיס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1926
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 ביוני 2008 (בגיל 82 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
פרסים והוקרה פרס ישראל (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר תולדות האמנות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בירושלים לנסיה ולמרדכי נרקיס, שהיה מנהל בית הנכות בצלאל[2].

למד באוניברסיטה העברית היסטוריה יהודית וכללית וספרות עברית. במהלך מלחמת העצמאות, שירת בפלמ"ח במערכה על ירושלים, ונפצע פעמיים. היה חבר באיגוד הקומוניסטים העבריים, בראשו עמד שמואל אטינגר (לימים פרופסור להיסטוריה יהודית). בשנת 1949, נשלח על ידי האיגוד להשתתף בשוד בנק פועלי אגודת ישראל בירושלים ונתפס לאחר מספר חודשים, אך נדון לשנת מאסר אחת בלבד תוך המלצה לחנינה, בשל גילו הצעיר ועברו במלחמת העצמאות[3]. הנשיא חיים ויצמן השתמש בסמכותו לראשונה, וקיצר את מאסרו לארבעה חודשים[4].

המשיך את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת לונדון, בתולדות האמנות. היה מרצה לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בשנים 1964–1972, אחר כך כיהן כראש החוג לאמנות. בשנת 1979 הקים את המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמד בראשו משנת 1979 עד שנת 1990[5]. כמו כן עמד שנים רבות בראש הקתדרה לאמנות באוניברסיטה העברית.

משנת 1975 שימש כיועץ לאמנות למוזיאון בית התפוצות בתל אביב, היה חבר הנהלת מוזיאון ישראל וראש המדור לאמנויות פלסטיות ואיכות הסביבה במועצה הציבורית לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך. ערך את Journal of Jewish Art.

בשנת 1999 זכה בפרס ישראל על מפעל חייו בחקר האמנות בכלל והיהודית בפרט.

נפטר ב-2008 בירושלים, עד יומו האחרון שקד על כתביו ועל מחקר חייו.

משפחתו

עריכה

נישא להללה והשתקע בירושלים. לזוג נולדו שני ילדים, ולהם ארבע נכדות. עוזי נרקיס הוא דודנו.

מפרסומיו של בצלאל נרקיס

עריכה
  • סדר הגדה של פסח ונציה שס"ט, מעוטרת בחיתוכי עץ מעשי אמן, בלשון הקודש ופתרונו בלשון איטליאנו, מבוא מאת בצלאל נרקיס, ירושלים, 1974.
  • סדר הגדה של פסח, אמשטרדם תע"ב, עם פירוש וציורים מהאותות והמופתים, ונוסף על זה כל המסעות במדבר עד חלוקת הארץ לכל שבטיה ישראל וצורת בית המקדש, חרות על לוחות נחושת על ידי אומן, מבוא מאת בצלאל נרקיס, ירושלים, 1972.
  • מרדכי נרקיס ז"ל, כתבי מרדכי נרקיס, רשימה ביבליוגרפית, מאת בצלאל נרקיס, ירושלים, 1960.
  • כתבי-יד עבריים מצוירים, מאת בצלאל נרקיס, מבוא מאת ססיל רות, עברית - דליה שחק, ירושלים, 1984.
  • איורי תנ"ך עבריים מלנינגרד, מוסד ביאליק, ירושלים, 1989.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה