בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין
בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין (בית חוה שפירא) שוכן ברחוב ביאליק 19 בתל אביב. ידוע גם כבית שרייבמן.
 | |
| בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין, בית חוה שפירא (2024) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – העשור של 1920 |
| תאריך פתיחה רשמי |
שנות ה־20 של המאה ה־20 |
| אדריכל |
יוסף ברלין |
| מידות | |
| קומות |
1 |
| קואורדינטות | 32°04′23″N 34°46′15″E / 32.07297222°N 34.77083333°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין  | |
  | |
היסטוריה
עריכההבית, בן קומה אחת, נבנה על שטח קרקע שהיה בבעלותו של הסופר ש. בן ציון. בתחילת שנות ה-20 רכשה חוה שפירא את הקרקע ויזמה את בניית הבית, בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין. באמצע שנות ה-20 שכר את הבית ד"ר גרהרד שרייבמן, שהקים בו סנטוריום. השכן חיים נחמן ביאליק, שהתגורר בבית ממול, חידש עבורו את המילה "מבראה".
בשנת 1931 רכש את הבית אפרים ישמעלוף, איש עסקים אמיד שהקים מלון מפואר ברחוב אלנבי. הוא טיפח את הבית והוסיף בחצרו האחורית בריכת נוי ובוסתן. את חדרי הבית פיארו ציורי קיר נאים, בפינותיו נקבעו עמודים יווניים ומרצפות פרחוניות עיטרו את הכניסה לבית ואת חדריו.
בשנת 1937 עלה לארץ ישראל האדמו"ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין ובחר להתיישב בתל אביב בנימוק כי "בעיר יהודית זו אין צריחי כנסיות ולא נשמעים בה פעמוניהן". הוא שכר את "בית שרייבמן" בדמי מפתח והסב אותו לבית כנסת ובו אולם תפילה גדול וחדרים נלווים וכן שימש לדירתו הפרטית. מאז הפך הבית למרכז חסידות הוסיאטין בישראל. לאחר פטירתו, בשנת תש"ט (1948), מילא את מקומו חתנו הרב יעקב פרידמן. הוא התגורר במקום עד לפטירתו, בשנת תשי"ז (1956), ואת מקומו מילא בנו הרב יצחק פרידמן. עם השנים התדלדלה האוכלוסייה הדתית באזור ופעילות בית הכנסת דעכה, הבניין הוזנח וציורי הקיר בקירות הפנימיים התפוררו.
המאבק על הבית
עריכהבשנות ה-70 ביקשו בעלי הנכס להביא להוצאתם של חסידי האדמו"ר מהוסיאטין מהבניין. בתביעה שהוגשה לבית המשפט נטען כי על פי חוק הגנת הדייר, לאחר פטירתם של דיירי הבית אדמו"רי הוסיאטין, השימוש בנכס על ידי המתפללים הוא בלתי חוקי.
באותה תקופה רכש היזם החרדי אלכסנדר שוב שליש מהנכס והתחייב להותיר על כנו את בית הכנסת שבקומת הקרקע, על שמו של האדמו"ר מהוסיאטין. לאחר פטירתו ירש בנו חיים שוב את חלקו. בשנת 1984 החזיקו בבניין מלכה אשר (בהמשך עבר חלקה לבנה אפרים אשר ולבתה עדנה רוזנשיין), אלכסנדר שוב ובן ציון איסמעילוף. בתחילת 1988 החליט בית המשפט על חלוקה בעין של המבנה בין שלושת השותפים. לאחר מכן רכש מר שוב את חלקו של איסמעילוף במבנה עבור שבעה מילדיו.
הבעלים תכננו להרוס את הבית ולהקים במקומו בניין קומות או לחלופין מלון בוטיק. אולם עיריית תל אביב החליטה שהבניין מיועד ל"שימור מחמיר" אשר מתיר לשפץ את הבניין הקיים ולבנות עליו קומה אחת נוספת בלבד. בשנת 2009 הגישו בעלי הנכס תביעה נגד עיריית תל אביב בסך 23.6 מיליון שקל בטענה שתוכנית השימור פוגעת בזכויות הקניין והשימוש בנכס[1]. מחלקת השימור של עיריית תל אביב הגיעה להסכם עם הבעלים כי הם ישקיעו על חשבונם בשיקומו ושיפוצו של הבניין תמורת מימוש הנכס כבניין מגורים. הבעלים פוצו על ידי העירייה ב-20 מיליון שקלים[2]. בתגובה הקימו מתפללי בית הכנסת ועד פעולה נגד סילוקם מהמקום וסגירת בית הכנסת. בהמשך הוכרז המבנה כמבנה מסוכן והמתפללים פונו ממנו. משנת 2016 ועד 2018 נוהלו הליכים משפטיים בין אחת הבעלים לבין השאר, וסיכומו של דבר, בית המשפט הורה על פירוק השיתוף ואישור הסכם המכר של הנכס לאחדים מן הבעלים. לאחר סיום המשפט, הוציאו הבעלים היתר בניה שעיקרו שינויים פנימיים בקומת הקרקע, תוספת מרתף, תוספת של קומה א' והתקנת מעלית. הבעלים הצהירו בעת המשפט כי בכוונתם להרחיב את הבית על פי היתר הבניה ולמכרו לאחר מכן.
נכון ל-2024 - השיפוץ והשדרוג נמצאים בשלבים סופיים לאחר שנבנתה קומה נוספת.
קישורים חיצוניים
עריכה- אבי לוי, ביאליק שלא הכרתם: הרחוב הכי מיוחד בתל אביב, באתר Xnet, 25 בדצמבר 2012
- אילן שחורי, האם בית האדמו"ר מהוסיאטין המתפורר ברחוב ביאליק בתל אביב יחדל להיות בית כנסת ויזכה לשחזור ושימור, אתר תל אביב שלי
- שלומי פריד, זעזוע: בריונים השתלטו על בית מדרשו של הרה”ק מהוסיאטין בתל אביב, אתר jdn
- שלומית צור, מיועד לשימור מחמיר: נכס נדיר בעיר הלבנה ב-34 מיליון שקל, באתר גלובס, 16 במאי 2017
- אברהם בנימין, מתפללים למען בית הכנסת, באתר ערוץ 7, 23 במאי 2013
- דוד אסף, המסך יורד: בית הכנסת של הרבי מהוסיאטין
הערות שוליים
עריכה- ^ בעלי "הוסיאטין" תובעים 23.6 מיליון ש', מחלקה ראשונה
- ^ ת"א 2798-09-14