פתיחת התפריט הראשי

יוסף אברהם ברלין (23 בספטמבר[1] 1877, מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 18 ביולי 1952, תל אביב) היה אדריכל ישראלי, מן האדריכלים הבולטים בתקופת היישוב.

יוסף ברלין
יוסף ברלין
לידה 23 בספטמבר 1877
מוהילב, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביולי 1952 (בגיל 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

אברהם-ייסל (יוסף) ברלין נולד בעיר מוהילב שברוסיה, בן למשפחה בת 13 ילדים.[1] למד אדריכלות בסנקט פטרבורג, שם גם החל את הקריירה המקצועית שלו. בהיותו סטודנט התפרנס כמורה פרטי, וכך הכיר את אשתו לעתיד, מרים רוחה-לאה זון-בזיליאן (לימים הפסלת מרים ברלין; 1888–1972),[2] שהייתה צעירה ממנו ב-11 שנים. בראשית 1905 נישאו השניים, והיו הורים לשני בנים ובת: ווליה-זאב (1906), מישה (1907) ונעמי (1911).[3]

עוד בטרם עלייתו לארץ הספיק לבנות ברוסיה שנים עשר מבנים ואף זכה במספר תחרויות אדריכלים ציבוריות. בשנת 1921 עלה לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. בעת שעבד כעבד כמנהל עבודה בבניית בית הכנסת הגדול בתל אביב פגש אותו מהנדס הבניין ריכרד פסובסקי, שעלה לארץ שנה לפניו והתמנה זמן קצר לפני כן למהנדס הראשון של המשרד לעבודות ציבוריות ובניין של ההסתדרות הכללית (לימים "סולל בונה") וחיפש אדריכל עבור המשרד. הוא הציע לו להצטרף למשרד, ובינואר 1922 התמנה ברלין למנהל הלשכה הראשית של המשרד וכאדריכלה הראשי. כך החלה עבודתם המשותפת של השניים במגזר הציבורי והפרטי, שנמשכה עד 1929: ברלין היה מופקד על התכנון והביצוע האדריכליים, ופסובסקי על התכנון והביצוע הקונסטרוקטיביים. ב-1922 תכנן בשכונת רמת השרון בתל אביב את תחנת הכוח הראשונה בארץ. בשנת 1923 הקים בביתו שברחוב גרוזנברג בית ספר לציור ואדריכלות ועמד בראש המחלקה לאדריכלות בו[4]. ב-1924 פרש יחד עם מנהל המשרד, המהנדס ריכרד פסובסקי, והשניים הקימו יחד משרד עצמאי. בסוף 1922 ייסד ביחד עם פסובסקי את אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים (=המהנדסים והאדריכלים) הארצישראליים, ששכנה במבנה בתכנונם, "בית ברלין-פסובסקי" ברחוב מזא"ה בתל אביב. בבית זה התגוררה גם משפחתו של ברלין עד 1929, אז בנה את "בית ברלין" בשדרות רוטשילד – מבנה יוצא דופן בשדרה הבנוי כולו בלבני סיליקאט חשופות, דרך בנייה זו שימשה את ברלין גם במבנים נוספים. בבית ברלין פסובסקי הוא פתח אף בית ספר לאדריכלות, אך זה נסגר כעבור שנה. בשנת 1925 תכנן את הקמתו של "בניין בנק אנגלו-פלשתינה" בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו-פלשתינה קומפני), שבו שכן בראשית המאה ה-20 הבנק של ההסתדרות הציונית בשם: "בנק אנגלו-פלשתינה קומפני". מ-1931 הצטרף אל עבודת המשרד בנו, זאב ברלין, אשר המשיך את דרכו עד שנות ה-60.

ברלין נפטר ב-1952 בתל אביב, בגיל 75. נקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.[5]

מעבודותיועריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ברוך רביד, יוסף ברלין, ארכיטקט: בין תל אביב העיר הקטנה לבין העיר הלבנה, רמת גן: בנין ודיור; אגודת האדריכלים ומתכנני הערים בישראל, תשס"ד 2004.
  • נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 ברוך רביד, יוסף ברלין, ארכיטקט: בין תל אביב העיר הקטנה לבין העיר הלבנה, רמת גן: בנין ודיור; אגודת האדריכלים ומתכנני הערים בישראל, תשס"ד 2004, עמ' 12.
  2. ^ מרים חנה ברלין באתר חברה קדישא ת"א–יפו. עליה ראו: "מרים ברלין", בתוך: רות מרקוס (עורכת), נשים יוצרות בישראל, 1920–1970, בני ברק: הקיבוץ המאוחד (סדרת מגדרים), 2008, עמ' 61; מרים ברלין, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל; וכן בספרו של ברוך רביד יוסף ברלין, ארכיטקט (2004).
  3. ^ ברוך רביד, יוסף ברלין, ארכיטקט: בין תל אביב העיר הקטנה לבין העיר הלבנה, רמת גן: בנין ודיור; אגודת האדריכלים ומתכנני הערים בישראל, תשס"ד 2004, עמ' 15.
  4. ^ בתיה דורנר (אוצרת), מאוסף פרמן למוזיאון תל אביב, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2002, עמ' 13.
  5. ^ יוסף ברלין באתר חברה קדישא ת"א–יפו.