בית המועצה (נצרות)

בניין או חדר המהווים חלק מקתדרלה, מנזר או כנסייה קולגיאלית בהם מתקיימים ישיבות גדולות יותר

בית המועצהאנגלית: Chapter House) הוא בניין או חדר המהווים חלק מקתדרלה, מנזר או כנסייה קולגיאטית שבהם מתקיימים ישיבות גדולות יותר. כאשר הוא מחובר לקתדרלה, נפגשים בו כל אנשי הדת המייעצים לבישוף שהקתדרלה היא כנסייתו. במנזרים, כל הקהילה נפגשה שם לעיתים קרובות מדי יום לקריאה וכדי לשמוע את אב המנזר או הנזירים הבכירים מדברים. כאשר הוא מחובר לכנסייה קולגיאטית, נפגשים שם הדיקן, אנשי הדת המנהלים את הכנסייה והקנונים של הכנסייה. החדרים עשויים לשמש גם לפגישות אחרות מסוגים שונים; בתקופת ימי הביניים מלכים בסיור בשטחם היו משתלטים עליהם לעיתים קרובות לפגישות עם הקהל שלהם. סינודים, בתי משפט כנסייתיים ומפגשים דומים התקיימו לעיתים קרובות בבתי מועצה.

בית המועצה בקתדרלת לינקולן עם תמיכות דואות סביב הבניין
בית המועצה בקתדרלת ולס, נבנה סביב 1300
בית המועצה בקתדרלת קנטרברי

היסטוריה ושימושיםעריכה

קהילת הנזירים הייתה נפגשת בבית המועצה עם אב המנזר "לקריאת המרטירולוגיה (אנ') והנקרולוגיה", לתיקון פגמים, להקצאת המשימות לאותו יום, ולתוכחה של הממונה, ושוב בערב לקריאה פומבית לפני תפילות הערב.[1] הפגישה הראשונה התקיימה בבוקר, לאחר תפילות הבוקר בכנסייה. הנזירים עשויים לשבת לאורך הקירות בסדר גיל קפדני, מלבד נושאי המשרה.

התוכנית הקרולינגית של סנט גל (Plan de Saint-Gall‏, 820 לערך) היא התוכנית למנזר אידיאלי מהמאה ה-9, עם מגוון גדול של מבנים וחדרים, אך אף אחד שלא באמת יכול להיות מוקצה לתפקיד בית המועצה; וגם חדר כזה לא מוזכר על ידי בנדיקטוס מנורסיה. אולם בית המועצה מוזכר בסיכומים של הסינוד באאכן בשנת 816. ייתכן שהכנסייה או הקלויסטר שימשו לכל הישיבות במנזרים קודמים, או שבדרך כלל שימש לכך הרפקטוריום (חדר האוכל). אבל לפחות בשנת 1000 הפך חדר כזה להיות מקובל במוסדות נזירים גדולים. הצד המזרחי של הקלויסטר עליו היה ממוקם לעיתים קרובות בית המועצה היה בדרך כלל הראשון שנבנה; בניית בית המועצה הייתה מתחילה זמן קצר לאחר בניית קירות הכנסייה.

עיצובעריכה

כאשר הוא חלק ממנזר, ממוקם בית המועצה בדרך כלל באגף המזרחי של הקלויסטר, שנמצא בסמוך לכנסייה. מכיוון שקתדרלות רבות באנגליה התחילו במקור כמנזרים, זהו הסידור המקובל גם בהן. במקרים אחרים זה יכול להיות בניין נפרד. בית המועצה כולל אולם גדול שנועד להכיל את כל הנזירים של המנזר, ולעיתים קרובות הוא מקושט מאוד. בדרך כלל יש מקומות ישיבה מסביב, לעיתים קרובות מובנים בתוך כל קירות החדר, לעיתים קרובות באבן, כאשר החלל המרכזי נותר פתוח. המושבים לחברים הבכירים לרוב גדולים יותר מהאחרים, ועלולים למקם אותם על בימה קטנה. בדרך כלל יש רק פתח אחד, ואף על פי שהחדר מואר היטב היכן שהמיקום מאפשר זאת, החלונות לרוב גבוהים מכדי לאפשר נוף (או לציתות) לחדור פנימה. בתי מועצה גדולים רבים מעוצבים עם פרוזדורים למלווים ולאלו הממתינים שיקראו להם, כאשר הפתח לקלויסטר אינו מספק מקום כזה. לעיתים קרובות יש אח, ומזבחות נמצאים בכמה מקרים, כשלפעמים הוסיפו אותם מאוחר יותר.

חדרים רבים מימי הביניים משתמשים בקמרונות אבן הנתמכים על ידי עמודים במרכז החלל, כגון אלו המשמשים לחדרים גדולים שימושיים יותר במנזרים עם תקציב גדול. לאחרים יש גגות גבוהים בהרבה. צורת החדר מתוכננת בדרך כלל לאפשר שמיעה טובה של הדוברים מכל חלקי החדר. היא עשויה להיות מלבנית, נוטה לריבועית, אך תכנון מתומן או קרוב למעגלי הן מומחיות אנגלית, וזו ככל הנראה המוקדמת ביותר בקתדרלת ווסטר (אנ'). לרוב, כמו אלה בקתדרלת ולס, בקתדרלת ליצ'פילד, במנזר וסטמינסטר ובמנזר לאקוק (אנ') יש עמוד מרכזי אחד, ממנו מתפשט קמרון הגג הגבוה. בקתדרלת יורק יש גג עץ ואין עמוד מרכזי. לרבים יש ארקדות משוכללות עם ספסלים סביב הקיר, עם מסגרות קרוקטים למושבים. בתי מועצה באנגליה נוטים להיות משוכללים ומעוטרים יותר מאלה שביבשת אירופה, והצורה המתומנת איפשרה תצוגות מרהיבות של ויטראז'ים, שרובם אבדו, אם כי לא ביורק. פרט למנזר ווסטמינסטר כל הציורים אבדו.

בווסטמינסטר שימש בית המועצה, שמול ארמון וסטמינסטר, מהקמת הבניין הנוכחי לפגישות מלכותיות, כולל רבים מהמועצה המלכותית, והיה המקום הרגיל לפגישות בית הנבחרים עד שלטונו של הנרי השמיני, מלך אנגליה. לאחר מכן הוא הוסב לאכסניה הראשונה של מה שהוא כיום משרד הרשומות הציבוריות (אנ') (הארכיונים הלאומיים) זמן קצר לאחר הרפורמציה באנגליה והציורים הגותיים המאוחרים שנוספו מאחורי המושבים שנשמרו מוסתרים מאחורי מדפי הספרים עד המאה ה-19.

בכמה מנזרים רומנסקיים או גותיים, יש בכניסה לבית המועצה חזית משוכללת עם דלת המוקפת בארכיוולטים (אנ') מעוצבים במיוחד, במיוחד כאשר מדובר בבניין נפרד. בתי מועצות רבים כוללים גילוף או ציורי קיר מורכבים, הכוללים כמה יצירות מופת של אמנות דתית, אך היו לעיתים גם חילוניים. הציורים מארלנסה (Pinturas de San Pedro de Arlanza), המפוזרים כיום על פני מוזיאונים בספרד ובארצות הברית, עיטרו במקור את מנזר סן פדרו דה ארלנסה (Monasterio de San Pedro de Arlanza), ומכילים חיות מיתולוגיות ענקיות שהן בין הדוגמאות הטובות ביותר ששרדו של עיטורים של ארמון רומנסקי. בזמננו יכול בית המועצה להיות או לשמש כמשרד דירקטוריון רגיל או כחדר ישיבות. כאשר מדובר בבניין נפרד, הוא כולל לעיתים קרובות רק חדר ראשי יחיד.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בית המועצה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה