חזית (אדריכלות)
באדריכלות, חזית (או פאסאדה) היא חלק המבנה שפונה כלפי חוץ. לעיתים מייחדים את השימוש במונח "חזית" לחזית הראשית של המבנה, שבה נמצאת הכניסה הראשית אליו. במבני דת וציבור, הדגש הוא על חזית מונומנטלית, שהיא החלק הראשון במבנה שנראה לצופה, והיא החלק הגלוי כל הזמן לעוברי האורח ברחוב. מבחינה הנדסית, החזית משמעותית בהשפעתה על יעילות האנרגיה במבנה. על חזיתות היסטוריות יש כללים וחוקים המגבילים ואף אוסרים ביצוע שינויים בהן.
חזיתות קלאסיות
עריכהבעת העתיקה, שהחלה עם המצאת כתב היתדות והסתיימה עם נפילת האימפריה הרומית המערבית במאה החמישית לספירה (שנת 476), מייצגת האדריכלות הקלאסית סגנונות בנייה שפותחו ביוון העתיקה בתקופה הארכאית (מהמאה השמינית עד המאה החמישית לפני הספירה) ונמשכו כאלף שנה באזור הים התיכון, לאורך התקופה ההלניסטית והתקופה הרומית, כאשר הרומאים בנו גם בבטון ועיצבו קשתות כמו אמת מים, וכיפות כמו בפנתאון.
החזיתות הקלאסיות נראו במקדשים ומבני ציבור ביוון. בניגוד לרומאים, לא ידעו היוונים לבנות כיפות וקשתות, ובנו עם לבנים, עמודי אבן או שיש, קורות אופקיות מאבן או מעץ, וגמלונים. ליוונים היו שלושה סדרים (סגנונות) לכותרות העמודים: דורי, איוני וקורינתי, והרומאים הוסיפו עוד שני סדרים: טוסקני ומשולב (קומפוזיטיבי). הסדר הדורי והטוסקאני דומים אחד לשני, כאשר בסדר הדורי העמוד עם חריצים עגולים, ובסדר הטוסקאני העמוד חלק. בשני סדרים אלה, כותרת העמוד היא עגולה. בסדר האיוני כותרת העמוד היא זוג וולוטות מפותלות כלפי מטה כמגילות. בסדר הקורינתי עשויה הכותרת תבליטי עלים, ובסדר המשולב נוספה כותרת איונית על גבי הכותרת הקורינתית. סדר דורי נראה במקדש זאוס באולימפיה (פסל זאוס במקדש היה אחד משבעת פלאי עולם) ובמקדש הפרתנון באקרופוליס, סדר איוני מופיע בארכתאון הנמצא שם, סדר קורינתי מופיע במקדש זאוס באתונה (אנ'), ונעשה בו שימוש גם באדריכלות הלניסטית ורומאית. סדר משולב מופיע בשער טיטוס ברומא. בסדרים השונים, נמצא מעל העמודים הארכיטרב, קורה מלבנית אופקית וחלקה, ומעליו אפריז, בדרך כלל עם טריגליפים (שלושה פסים אנכיים עם חריצים ביניהם) ומטופות (תבליטי אבן על גבי האפריז, המספרים סיפור היסטורי). מעל האפריז נמצא הקרניז (כרכוב), שבולט החוצה, ועליו מונח הגמלון המשולש. סגנון בנייה זה חזר על עצמו לאורך תקופות האדריכלות, ומופיע גם בבית הלבן ובקפיטול בארצות הברית.
חזיתות שנוספו לבניינים מתקופות קודמות
עריכהבאדריכלות ג'ורג'יאנית נוספו חזיתות אופנתיות חדשות לבניינים קיימים, ועיצובן נעשה על ידי שמירה על פרופורציות וסימטריה מדויקת ופשוטה של חלקי המבנה. כך בבאת' נראה בניין 'אשכול הענבים' ברחוב ווסטגייט כבניין ג'ורג'יאני, אבל חזית זו היא חיצונית בלבד, וחלק מחדריו הפנימיים נותר עם תקרת גבס יעקובינית (אנ').[1]
בנייה חדשה זו התבצעה גם במקומות אחרים. בסנטיאגו דה קומפוסטלה בגליסיה בצפון-מערב ספרד, נבנתה חזית מבנה הקאזה דו קבידו (אנ'), הניצב במרחק שלושה מטרים מהכיכר העירונית (אנ'), כך שתתאים לסדר הקלאסי בכיכר, וגם החזית הראשית בסגנון הבארוק הספרדי (אנ') של קתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה הפונה לכיכר, עוטפת ומסתירה את הפורטיקו הרומנסקי (אנ') של קתדרלה זו.
בגל התחייה הגותית באירופה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הושלמו כנסיות גותיות, ולרבות מהן נוספו חזיתות נאו-גותיות, לעיתים על פי התוכניות המקוריות או בהשראתן. ב-1880 הושלמה החזית של קתדרלת קלן על שני צריחיה שנבנו לגובה של 157 מטר, לפי תוכניות מקוריות מ-1300.[2] זוהי חזית הכנסייה הגדולה ביותר ונחשבת ליצירת מופת של הסגנון הגותי. חזיתות נאו-גותיות בולטות נוספות נבנו בקתדרלת מילאנו, בסנטה מריה דל פיורה בפירנצה, בקתדרלת ויטוס הקדוש בפראג ובקתדרלת קלרמון-פראן בצרפת. גם תכנון מגדלי התאומים בניו יורק היה מחווה לאדריכלות גותית, ומזכיר שני מגדלי פעמונים של קתדרלה, עם קשתות וקווים אנכיים מודגשים.
בתי כנסת
עריכהבתקופה העות'מאנית נבנו בתי כנסת בין חומות העיר העתיקה בירושלים בסגנון דומה לאדריכלות ביזנטית, כמו בית הכנסת החורבה ובית הכנסת תפארת ישראל, עם כיפות וקשתות. עם המעבר לאדריכלות מודרנית, נבנה בית הכנסת היכל שלמה עם קווים ישרים, אבל עם כיפה על הגג. בית הכנסת הגדול שנבנה לידו, נבנה כולו עם קווים ישרים, ובראש החזית הצפונית הפונה לרחוב, נבנו שני לוחות אבן גדולים המסמלים את לוחות הברית. לוחות הברית נראים גם בבית הכנסת הגדול של בורדו בחלק העליון של כרכוב על החלק האמצעי של החזית הראשית, על גג בית הכנסת הגדול של בודפשט, על החזית של בית הכנסת המרכזי במזכרת בתיה שנבנה בסגנון אקלקטי, ובראש החזית של בית הכנסת הגדול (ראשון לציון).
חזיתות בבניינים רבי קומות
עריכהבבניינים רבי-קומות מודרניים, הקירות החיצוניים לעיתים תלויים מלוחות הרצפה העשויות בטון. דוגמאות לכך הם קירות מסך וקירות טרומיים מבטון. לעיתים נדרשת החזית להיבנות עם דרגת עמידות לאש (אנ'), במקרים שבהם סמוכים מאוד שני מבנים אחד לשני, כדי להקטין את הסבירות למעבר אש ממבנה אחד למשנהו. בדרך כלל, אלמנטי החזית התלויים או מחוברים ללוחות הבטון הטרומיים, מיוצרים מאלומיניום מאולגן או עם ציפוי אלקטרוסטטי.
בשנים האחרונות נעשה שימוש במתכות יקרות יותר כטיטניום, אך בשל עלותן ועקב רגישותן לכתמים בקצוות המתכת, אינן פופולריות. גם ללא לקיחה בחשבון של דרגת העמידות (אלומיניום ניתך ב-660 מעלות צלזיוס,[3] ומגיע לטמפרטורה זו תוך דקות ספורות בעת שרפה), הגנה נגד אש תמיד נלקחת בחשבון בתכנון חזיתות, כולל מניעת מעברי אש במפגשים בין הרצפות לקירות, על ידי מיקום מתזי מים בכל קומה בבניין עם קירות מסך. תקני בנייה מגבילים את גודל החלון בקירות החיצוניים, או קובעים חלונות לשחרור עשן,[4] ודלתות עמידות בפני אש במסדרונות.
גלריה
עריכה-
חמישה סדרים באדריכלות קלאסית, משמאל לימין: סדר טוסקאני, סדר דורי, סדר איוני, סדר קורינתי וסדר משולב, 1728.
-
קרו הול, נבנה 1615–1636 באנגליה: דוגמה לאדריכלות יעקובינית, 2008.
-
פוקס דנטון הול, נבנה 1710–1730[5] באנגליה: דוגמה לסגנון ג'ורג'יאני קלאסי, 2008.
-
בלצ'לי פארק באנגליה: חזית עם סגנונות אדריכליים מעורבים, 2005.
-
קתדרלת סנטיאגו דה קומפוסטלה בספרד: מסתירה כניסה רומנסקית, 2004.
-
קתדרלת שארטר, הצריח הדרומי (הימני) והכניסה נבנו במאה ה-12 בסגנון גותי מוקדם. הצריח הצפוני (השמאלי) נוסף במאה ה-16, 2013.
-
חזית נאו-גותית של קתדרלת מילאנו, 2016.
-
הטירה המכושפת בדיסנילנד עם ארבעה עמודים בסדר דורי. נמצאת בכיכר ניו אורלינס ובנויה בסגנון של ניו אורלינס, אבל הפעילות העיקרית נעשית בבניין מחובר, 2008.
-
קיר מסך של מגדל התאומים הדרומי (מגדל 2), ניו יורק.
-
קיר מסך מזכוכית של בית המשרדים של חברי הפרלמנט הגרמני הפדרלי בברלין, 2014.
-
היכל שלמה בצד שמאל עם כיפה על הגג, ומאחוריו בית הכנסת הגדול עם לוחות הברית על החזית הראשית שלו, ירושלים, 2007.
-
בית הכנסת הגדול של בורדו עם לוחות הברית על כרכוב בחזית הראשית, 2016.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Jean Manco. Bath's lost era, "Bath and the Great Rebuilding", Bath History vol. 4, (Bath 1992). First published in Bath City Life Summer 1992. Retrieved 24 January 2019
- ^ תוכנית F, מהאתר הרשמי של קתדרלת קלן.
- ^ ברזל ניתך ב-1,538 מעלות צלזיוס, והמשקל האטומי שלו יותר מכפול משל האלומיניום.
- ^ חלון שחרור עשן, באתר שבטק.
- ^ Foxdenton Hall, Retrieved 24 January 2019