שער מנדלבאום

מעבר גבול לשעבר בין ישראל לממלכת ירדן, בתוך העיר ירושלים
(הופנה מהדף בית מנדלבאום)
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך כיכר פיקוד מרכז לתוך ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

שער מנדלבאום או מעבר מנדלבאום (כתיב אחר: מנדלבוים) היה מעבר הגבול בין ישראל לממלכת ירדן, ומעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 19481967. השם "מנדלבאום" הוא על שם ביתם של בני הזוג שמחה מנדלבאום ואסתר (מנדלבוים) - בית שהיה סמוך למעבר, בשטח ההפקר בין ישראל לבין ממלכת ירדן.

שער מנדלבאום
רחבת שער מנדלבאום, כפי שצולמה בסיום מלחמת העצמאות, חודש מאי 1949
רחבת שער מנדלבאום, כפי שצולמה בסיום מלחמת העצמאות, חודש מאי 1949
רחבת שער מנדלבאום, כפי שצולמה בסיום מלחמת העצמאות, חודש מאי 1949
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פתיחת המעבר 1948
סגירת המעבר יוני 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′15″N 35°13′37″E / 31.78748333°N 35.22681389°E / 31.78748333; 35.22681389
(למפת ירושלים רגילה)
 
שער מנדלבאום
שער מנדלבאום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ועדת שביתת הנשק ירדן–ישראל בישיבה בשער מנדלבאום, בשנת 1950 לערך
שלט "ברוכים הבאים לישראל" שנת 1955
מעבר מנדלבאום 1965
פירוק שער מנדלבאום, 1967

אתר מעבר הגבול היה בצומת הרחובות שמואל הנביא ודרך סנט ג'ורג'. רחוב זה, ששימש כדרך ראשית מירושלים לכיוון הר הצופים והעיר רמאללה, נחצה ונחסם על ידי "הקו העירוני" - הגבול בין ישראל לירדן, ובנקודת חצייה זו נקבע המעבר. שמו של קטע הרחוב (בעבר דרך סנט ג'ורג') אשר נותר בצד הישראלי הוסב לרחוב שבטי ישראל. חלקו הירדני של רחוב סנט ג'ורג' נשאר בשמו זה, ממעבר הגבול וצפונה.

היסטוריה

עריכה

בזמן מלחמת העצמאות ניהלו הירדנים והישראלים קרבות קשים על השליטה בצומת ובאזור. דרך צומת זה עברה שיירת הדסה להר הצופים. השיירה הותקפה בשכונת שייח' ג'ראח בידי ערבים, שרצחו 78 נוסעים יהודים. שיאם של הקרבות בצומת במאי 1948, עת פרץ טור משוריין ירדני מכיוון שייח ג'ראח ונבלם על ידי מחלקה מפלוגת מפקדי הגדנ"ע של ה"הגנה". על פי הסופרים לארי קולינס ודומיניק לאפייר "הו, ירושלים", את הטור עצר מיכאל (מישקה) רבינוביץ (רותם) שירה פגז רובה פיאט אנטי-טנקי ועצר את הטור.[1] בהמשך, ב-18 ביולי לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, ניסו שוב משוריינים וכוחות חי"ר של הלגיון לכבוש את המתחם ואף גרמו לנסיגת כוחות החי"ם מהמקום, אך בפעולה מהירה ועיקשת הצליחו פלוגות א ו-ב של גדוד "בית חורון", בפיקוד צבי צלנר (שבלילה קודם נכשלו בניסיון הפריצה לעיר העתיקה (מבצע קדם)) לכבוש בחזרה את המקום.[דרוש מקור]

הצומת והבתים סביבו נקבעו לאחר הסכמי הפסקת האש למעבר הגבול "מעבר מנדלבאום", בעיקר בשל קרבתם אל המובלעת הישראלית בהר הצופים.

המעבר נקרא על שם רבי שמחה מנדלבאום ורעייתו אסתר, אשר בנו את ביתם בשנת 1927 בצידו הצפוני של הצומת. הבית, אשר שימש בזמן המנדט הבריטי את ארגון ההגנה, פוצץ ונהרס ביולי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, על ידי לוחמי הלגיון הירדני.

בהצבת התבנית יש לפעול לפי ההוראות הבאות:

  1. תבנית זו נועדה לשימוש במקרים בהם המקור לטענה הכתובה בערך איננו ברור. אין להציב את התבנית אך ורק בשל אי הסכמה עם הנאמר.
  2. לפני הוספת התבנית, חובה לבדוק האם מצוין המקור ובפרט במקומות הבאים:
    • בקישורים החיצוניים שמופיעים בפסקה.
    • בהערות השוליים המופיעות בפסקה.
    • בערכים המורחבים שמקושרים מן הפסקה.
    • בדף השיחה (רצוי להעביר מקורות כאלו לגוף הערך).
  3. לפני או במקביל להצבת התבנית, נסו לדון בנושא בדף השיחה של הערך.
  4. בהוספת התבנית, יש לציין זאת בתקציר העריכה, כמו גם את הנימוק להצבה אלא אם הנושא נדון (או ייפתח) בדף השיחה.
  5. במחיקת התוכן בעקבות אי צירוף מקורות, יש להעתיק את הטקסט שנמחק לדף השיחה, תוך ציון מפורש של הסיבה למחיקה (לא נמצאו מקורות איננו נימוק מספק, יש לציין מדוע הטענה מפוקפקת).
  6. אם מעבירים פרמטר לתבנית, תוכן הפרמטר יוצג בנוסף לברירת המחדל "דרוש מקור". כך למשל, הצבת התבנית כך במשפט: "יש האומרים{{מקור|מי?|נושא=ישראל}} ש..." תניב את התוצאה: "יש האומרים[דרוש מקור: מי?] ש...".
  7. הפרמטר "סיבה=" משמש להצגת הסבר לצורך במקור. העברת הפרמטר תוסיף למילים "דרוש מקור" את המילים "מפני ש...", ובעמידה עליהם עם הסמן יוצג תוכן הפרמטר. למשל, הצבת התבנית במשפט "פלוני נולד בשבת, כ"ז בכסלו ה'תשפ"א{{מקור|סיבה=כ"ז בכסלו ה'תשפ"א חל ביום ראשון|נושא=ישראל}}" תניב את התוצאה "פלוני נולד בשבת, כ"ז בכסלו ה'תשפ"א[דרוש מקור][מפני ש...]".
  8. הפרמטר |רבים=, נועד בשביל איחוד מספר בקשות מקור במשפט אחד לבקשה אחת כך שייכתב [דרושים מקורות] בסוף משפט במקום מספר בקשות מקור.

דוגמאות

עריכה
קוד ויקי תוצאה
{{מקור|נושא=ישראל}} [דרוש מקור]
{{מקור|סיבה=אין לציין שאדם הורשע בלי להביא אסמכתא אמינה לכך|נושא=ישראל}} [דרוש מקור][מפני ש...]
{{מקור|רבים=כן|סיבה=אין לציין שאדם הורשע בלי להביא אסמכתא אמינה לכך+מניין שגר בחדרה?|נושא=ישראל}} [דרושים מקורות][מפני ש...]
{{מקור|מי?|נושא=ישראל}} [דרוש מקור: מי?]
{{מקור|מי? מה?|רבים=כן|נושא=ישראל}} [דרושים מקורות: מי? מה?]

ראו גם

עריכה


בפגישת מפקד מחוז ירושלים סגן-אלוף משה דיין עם המפקד הירדני, קולונל עבדאללה א-תל, נקבע כי שיירות האספקה להר הצופים יחצו את הגבול באזור בתי-מנדלבאום, בקצה רחוב שמואל הנביא.[2]

המעבר נוהל על ידי אנשי מנהל ומכס ישראלים וירדנים, ושימש בעיקר למעבר דיפלומטים ואנשי או"ם, וכן למעבר של צליינים נוצרים בחג המולד. מן המעבר יצאה אחת לשבועיים "השיירה הדו-שבועית" אל המובלעת הישראלית בהר הצופים. בקשות רבות של ערבים ישראלים נתקבלו למפגש עם קרוביהם דרך מעבר מנדלבאום אך רק מעטים נענו. בציבור הערבי עלו טענות על פרוטקציה בניהול המעבר.[3]

לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, נהרסו שרידי הבית שנותרו על תילם. כיום עובר במקום כביש מס' 1 של ירושלים (נחשב לחלק מכביש 60) ותוואי הרכבת הקלה (בקטע הנוכחי נקרא שדרות בר-לב). הכיכר הסמוכה למקום קרויה כיכר מנדלבאום, על שם בוני הבית. סמוך לכיכר שומרה העמדה הצבאית הצה"לית שחלשה על המעבר, "עמדת בית תורג'מן", במצבה בימי הקו העירוני. על הבניין מוצב שלט של המועצה לשימור אתרים המספר את הסיפור של מעבר מנדלבאום.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • אהרן יפה, מנדלבאום : האיש והמעבר בירושלים החצוייה, האומה, 188, תשע"ג, עמ' 82–87.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יא, ניצחון על הלגיון בצפון העיר וכן זורע תיאר לאורי מילשטיין: "... פלוגה ג' היה מישקה רבינוביץ, הוא הדף את המשוריינים (של הלגיון) בתוך העיר (בקרבות על בתי מנדלבאום)…" [דרוש מקור]
  2. ^ זאב שיף, איתן הבר, אריה חשביה, "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, מהדורת "דבר", 1976, עמוד 327
  3. ^ כיצד לסדר פגישה במענר מנדלבוים, חרות, 16 בינואר 1964


 
שלט של המועצה לשימור אתרים המספר את הסיפור של מעבר מנדלבאום