שמואל מפיורדא
רבי שמואל בן ר' אורי שרגא פייבוש מפיורדא היה רבן של שידלוב ופיורדא. נודע בעיקר בזכות חיבורו בית שמואל, מ"נושאי הכלים" לחלק אבן העזר בשולחן ערוך.
| לידה |
שנות ה־50 של המאה ה־17 וודז'יסלאב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
העשור הראשון של המאה ה־18 |
| מקום פעילות | פיורדא, שידלוב |
| תקופת הפעילות |
? – העשור של 1700 |
| רבותיו |
השיל מקראקא, אריה לייב "הארוך" מקראקא |
| חיבוריו | בית שמואל |
| חותנים | רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא |
| חתנים | רבי אורי פייבוש המבורגר |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בווידיסלב, פולין באמצע המאה השבע עשרה. למד בישיבת קרקוב (קראקא), אצל רבי יהושע השל בן רבי יעקב, ואחרי פטירתו אצל רבי אריה לייב בן רבי זכריה מנדל, שלקח אותו כחתן לבתו. גיסיו, היו רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים ורבי שאול בן רבי השיל מקראקא שנשאו את אחיות אשתו. בתו נישאה לרבי אורי פייבוש המבורגר, שכיהן מאוחר יותר כרבה הראשי הראשון של בריטניה.
יש אומרים שבתחילה שימש כרב ברבנות שידלוב, פולין, ושם חיבר את ספרו "בית שמואל", ולפי מקור אחר היה אז דרשן ו"מגיד מישרים" בלבוב,[1] אך יש מפקפקים בכך שכיהן ברבנות בתקופה זו.[2] בשנת ה'תנ"א (1691) התקבל למשרת אב"ד ומרא דאתרא בפיורדא, והוא הגיע אליה בחורף ה'תנ"ב.[3] בפיורדא היה גם ראש ישיבה. בקהילה זו כיהן כשלוש שנים.[2] בשנת ה'תנ"ד (1694) עזב את פיורדא לשידלוב והתמנה שם כמרא דאתרא. ישנן השערות שונות מדוע עזב את פיורדא, אם בשל געגועים לפולין ארץ מולדתו, או בשל סכסוכים שונים שהיו אז בפיורדא.[4] כיהן בשידלוב עד פטירתו, ונקבר בשידלוב. נפטר ככל הנראה בין ה'תנ"ט (1699) לה'תס"ז (1707), אך מועד הפטירה אינו ידוע.[5]
חיבורו "בית שמואל"
עריכההספר "בית שמואל" הוא אחד החיבורים הבודדים שנכתבו על שולחן ערוך חלק אבן העזר, אשר מחמת היותו כה נזנח החליט רבי שמואל לפרשו ו"לגאלו", בקראו על כך את הפסוק "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"; היינו אבן העזר, אשר אותה זנחו ה"בונים" - תלמידי החכמים, תהיה לראש הפינה ולמרכז העיסוק הלימודי. את המהדורה המקורית (מהדורא קמא) של החיבור הדפיס רבי שמואל בדירנפורט בשנת ה'תמ"ט (~1689). לאחר שהגיע לפיורדא עבר על חיבורו "בית שמואל" פעם נוספת, יחד עם תלמידיו בישיבת פיורדא, ואז הודפס החיבור מחדש במהדורא בתרא עם תיקונים רבים (פיורדא, תנ"ד).[6] החיבור, במהדורתו השנייה, הודפס יחד עם פירושו של רבי משה לימא "חלקת מחוקק", בשם המשותף "אפי רברבי", ומאז מודפס במרבית מהדורות שולחן ערוך.
חתנו רבי אורי פייבוש המבורגר בהקדמתו לספר אורים ותומים מתפלל שה' יזכה אותו להוציא את ספרו של חמיו על יורה דעה.[7]
קישורים חיצוניים
עריכה- בית שמואל באתר ויקיטקסט
- רבי שמואל בן אורי שרגא פייבש, בית שמואל, דיהרן פורט תמ"ט, באתר היברובוקס
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' שמואל בר' אורי שרגא פייבוש", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 1318, באתר היברובוקס
- "שמואל בן אורי שרגא פייבוש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- דוד הלחמי, רבי שמואל הרמתי אב"ד פיורדא (בעל „בית שמואל”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' צ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
שמואל בן אורי שרגא פיבוש, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ שלמה בובר, אנשי שם, קרקוב תרנ"ה, אות תקל"ט, עמ' 213, באתר היברובוקס.
- ^ 1 2 בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז תש"ע, כרך א, עמ' 228.
- ^ לפי חתימותיו על הסכמות, בג' באלול ה'תנ"א עוד היה בברסלאו, בדרכו לפיורדא, ובכ"ו בשבט ה'תנ"ב כבר היה בפיורדא.
- ^ ראו בהרחבה, אצל המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, עמ' 234–250, הסובר שהדבר קשור בפולמוס על נישואי ר' מרדכי מודל עלינגען (גר') מאנסבך לאלמנת דודו שהיה כרוך באיסור שניות לעריות.
- ^ המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, עמ' 234, מציין שנפטר בין ה'תנ"ט לה'ת"ע. ברם, הוא נזכר בברכת המתים כבר בהקדמה לספרו של חתנו רבי אורי פייבוש המבורגר (אורים ותומים, לונדון תס"ז, הקדמה, באתר היברובוקס).
- ^ החיד"א (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ב', מס' עה, הזהיר שאין להשתמש במהדורא הראשונה מחמת התיקונים המרובים שעשה המחבר עצמו במהדורא בתרא. וראו מאמרו של הרב יעקב חיים סופר, "על ספרים וסופרים (ד)", צפונות י (תשנ"א), עמ' עו–עט.
- ^ אורים ותומים, לונדון תס"ז, בהקדמה, באתר היברובוקס