בלאטה אל-בלד
העיירה בלאטה (בערבית: بلاطة البلد; בלאטה אל-בלד) היא פרבר של העיר שכם, הממוקם כקילומטר אחד ממזרח למרכז העיר. בעבר היה כפר בפני עצמו, והוא סופח לעיריית שכם במהלך השלטון הירדני (1967-1948).
טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
נפה | שכם |
אוכלוסייה | |
‑ בכפר | 5,500 (1996) |
קואורדינטות | 32°12′42″N 35°16′59″E / 32.211569444444°N 35.282933333333°E |
אזור זמן | UTC +2 |
שמו של הכפר הוא בלאטה מזה שנים רבות, והוא השתמר על ידי התושבים המקומיים. אף שצליל השם ערבי לכאורה ("סלע שטוח"), מקורו ככל הנראה בשיבוש שמו היווני של העץ דולב מזרחי (Platanus orientalis), ולכן מזהים אותו עם פְּלָטָנוֹס (פלטאנוס, פלאטנוס, פלטינוס), יישוב מימי התלמוד שנקרא ככל הנראה בעקבות העץ.[1] לפי מסורת השומרונים גדל במקום זה עץ האלה הנזכר בקשר עם יעקב אבינו.[1]
התוספת "אל-בלד" (כלומר "העיירה"), משמשת להבדיל בין הכפר המקורי לבין מחנה הפליטים בלאטה, הנמצא מזרחה ממנו, ואשר הוקם בשנת 1950.
היסטוריה
עריכהשם הכפר מתועד בכתביהם של אאוסביוס והירונימוס, כ"בלנוס" או "בלאטה".
הכפר שוכן על חלקו הדרומי של תל בלאטה ומכסה כשליש מהתל. השטח הבנוי היה מורכב מ -2.5 דונם ב-1945, וגדל ליותר מ-100 דונם ב-1980. במזרח קיים מישור רחב, שבו עוברות דרכים מרכזיות המקשרות בין ירושלים שכם והחוף, וכן דרך המגיעה להר עיבל, ואדי פארה, ונהר הירדן.
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, נמנתה בבלאטה אוכלוסייה של 461 נפשות, כולם מוסלמים. אוכלוסייה זו גדלה במפקד 1931 ל-574 נפש, אשר התפלגו ל-6 נוצרים ו-568 מוסלמים, אשר גרו בסך הכל ב-114 בתים.
ב-1945, הייתה בבלאטה אוכלוסייה של 770 מוסלמים, עם שטח כולל של 3,000 דונם. שטח זה התחלק ל-25 דונם שטח בנוי, 95 דונם של מטעים ואדמות השקיה, ו-1,832 דונם שימשו לגידולי דגנים.
בעקבות מלחמת השחרור, הוקם מחנה הפליטים הפלסטיני בלאטה בסמוך לכפר בשנת 1950. אוכלוסייתו הייתה גדולה משמעותית מזו של הכפר בלאטה. בשנת 1961 מנתה האוכלוסייה בכפר 2,292 נפש.
מאז מלחמת ששת הימים מצוי הכפר תחת שליטה ישראלית.
בתקופת האינתיפאדה הראשונה נכלל שטח הכפר בתוך הסגר שהיה צה״ל מטיל מדי פעם על מחנה הפליטים הגדול הסמוך אליו.
קישורים חיצוניים
עריכה- Balata-Albalad Website
- Welcome To Balata
- Survey of Western Palestine, Map 11: IAA, Wikimedia commons
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010