בלה באכר

היסטוריון אמנות הונגרי

בלה (אברהם) באכרהונגרית: Bacher Béla;‏ בודפשט, 24 ביוני 1890[1] – בודפשט, 4 במרץ 1970) היה היסטוריון אמנות, נכדו של המשורר והסופר שיצר בשפה העברית שמעון בכרך. דודיו הם וילמוש (בנימין זאב) בכר, מזרחן, רב, מנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט, ברנאט פטאקי, עיתונאי, עורך, ואמיל באכר, כלכלן, נשיא חברת טחנות הקמח ויקטוריה.

בלה באכר
Bacher Béla
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 24 ביוני 1890
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במרץ 1960 (בגיל 69)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי Soviet art עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

בלה (אברהם) באכר נולד במשפחה יהודית למיקשה באכר (18551932),[2] סוחר, והרמינה שוסברגר (18631942).[3] במלחמת העולם הראשונה שירת בדרגת סגן.[4] ב-1938, קיבל דוקטורט במדע המדינה באוניברסיטת ארז'בט בפץ', ובשנת 1952 תואר במוזיאולוגיה ובתולדות האמנות באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט. לא ידוע על קורותיו בתקופת השואה.

משנת 1951 עבד במרכז הלאומי למוזיאונים ומונומנטים, ומ-1953 במוזיאון לאמנות יפה (בודפשט), והיה המזכיר המדעי הראשון שלו מ-1955.

באכר ערך את כתב העת "תולדות האמנות הסובייטית". תחום המחקר שלו היה אמנות רוסית וסובייטית, בעיקר פיסול. הוא כתב מחקר מבוא וערך את הספר אמנות רוסית של ולדימיר סטאסוב שיצא לאור בהונגרית ב-1955. באכר תרגם את "הציור הנושא הסובייטי" מאת ו. ס. קאופמן מ-1917 עד 1941.

באכר עסק כאמור בתולדות האמנות הרוסית והסובייטית של המאה ה-19 והמאה ה-20. הוא כתב מונוגרפיה על וסילי ורשצ'אגין (1842–1904), ארגן את ביקוריו של הצייר בממלכת הונגריה ואת קבלות הפנים שלו. הוא ארגן תערוכה של רפרודוקציות ותיעוד של יצירותיו באיגוד בית האמנות (בודפשט, 1954). באכר ארגן את התערוכה העצמאית והקבועה הראשונה של אוסף הפסלים המודרניים של המוזיאון לאמנות יפה (Barokk Csarnok, בודפשט, 1958).

מאמריו המדעיים פורסמו בכתבי העת:

  • של המוזיאון לאמנות יפה (Szépművészeti Múzeum Közleményei)
  • טבע וחברה (Természet és Társadalom)
  • אמנות חופשית (Szabad Művészet)
  • אמנויות יפות ואמנויות שימושיות (Képzőművészeti és Iparművészeti Tudósító)

חיים אישיים עריכה

אשתו הייתה אליס דויטש (18951947), בתם של אדה דויטש ושל קרולינה וייס, לה נישא ב-2 באפריל 1914 בבודפשט.[5] הם התגרשו ב-1947.

ילדיו הם אמיל באכר ואדית באכר.

בלה האכר הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

הוקרה עריכה

באכר היה חבר במועצת המנהלים של המחלקה לכתיבת אמנות של אגודת האמנים ההונגרים.

עבודותיו העיקריות עריכה

  • וסילי ורשצ'אגין מונוגרפיה קטנה (בודפשט, 1954)
  • המוזיאון לאמנויות יפות 19061956. עם גאבור פוגאן. (בודפשט, 1957)
  • פיסול רוסי (עבודה שפורסמה מייד לאחר מותו, בודפשט, 1960)
  • סטאסוב, ולדימיר ואסילביץ': עשרים וחמש שנים של אמנות רוסית. מחקר המבוא נכתב על ידי בלה האכר (בודפשט, 1953)
  • תערוכת הנצחה של ורשצ'אגין מתוך רפרודוקציות של יצירות האמן ומסמכים של קשריו ההונגרים. התערוכה אורגנה, הקטלוג נערך על ידי בלה באכר (Budapest, House of Art Associations, 1954)
  • ורשצ'אגין וביקורת אמנות בהונגרית העכשווית. (עלון תולדות האמנות, 1954)
  • Quelques nouvelles données sur les rapports entre Verechtchaguine et la Hongrie. – נתונים חדשים על הקשרים של Verescsagin בהונגריה. (הודעות המוזיאון לאמנויות יפות, 1954)
  • מסורות מתקדמות של פיסול רוסי. (טבע וחברה, 1954)
  • סטאסוב, ולדימיר ואסילביץ': אמנות רוסית. ציור של המחצית השנייה של המאה ה-19. מחקרים וסקירות שונות של חברת התערוכות הנודדות. עורך, מחקר המבוא נכתב על ידי בלה באכר
  • טאראס שבצ'נקו והתרבות האוקראינית. (כתב אמנויות ואמנויות שימושיות, 1955)
  • אוסף פסלים זרים מודרני. בלה באכר ארגן את התערוכה וכתב את מחקר המבוא. (קטלוגים אינפורמטיביים של תערוכות הקבע של המוזיאון לאמנות יפה. 1959
  • מידע נוסף על ההיסטוריה ודיוקנו של וילהלם לייבל. (הודעות המוזיאון לאמנות יפה, 1959)

לקריאה נוספת עריכה

  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי I-II. עורך ראשי. אגנש קניירש. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1967–1969.
  • לקסיקון אמנות. עורכת ראשית אדית לייטה. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1965–1968.
  • אמנות (1960) כרך 1, גיליון 1
  • נקודת שם . עורך פטר קוזאק
  • Halálhír. (Magyar Nemzet, 1960. márc. 8.)
  • Béla Bacher: (Művészet, 1960)
  • Béla Bacher:(Szovjet Művészettörténet, 1960)
  • Béla Bacher: (Bulletin du Musée Hongrois des Beaux-Arts, 1961)
  • Művészeti lexikon. I–IV. köt. Felelős szerk. Lajta Edit. (Bp., 1965–1968)
  • Illés Eszter: B. B. (Magyar múzeumi arcképcsarnok. Bp., 2002)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 1343/1890. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-10-23.
  2. ^ Gyászjelentése (1932. október 11.) Pester Lloyd - esti kiadás, 79. évfolyam, 229. szám
  3. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 44/1889. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-10-23.
  4. ^ Forrás: FamilySearch (Austria, Vienna Population Cards)
  5. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 409/1914. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-10-23.