וסילי ורשצ'אגין
וסילי וסילייביץ' ורשצ'אגין (ברוסית: Васи́лий Васи́льевич Вереща́гин; 26 באוקטובר 1842 – 13 באפריל 1904) היה צייר רוסי, הידוע בציורי הקרבות הריאליסטיים שלו.
לידה |
14 באוקטובר 1842 (יוליאני) צ'רפובץ, רוסיה |
---|---|
נהרג |
31 במרץ 1904 (יוליאני) (בגיל 61) לו'שונקואו, האימפריה הרוסית |
מקום לימודים | |
תחום יצירה | ציור, ספרות |
זרם באמנות | אוריינטליזם, ריאליזם |
הושפע על ידי | ז'אן-לאון ז'רום |
יצירות ידועות | The Apotheosis of War |
פרסים והוקרה | דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש |
חתימה | |
קורות חיים
עריכהשירות צבאי ולימודי אמנות
עריכהורשצ'אגין נולד בצ'רפווטס. אביו היה אציל רוסי, בעל אדמות רבות. בגיל 8 נשלח ורשצ'אגין לצארסקויה סלו לשרת כחניך במשמר הקיסרי. לאחר שלוש שנים התקבל לבית הספר של הצי בסנקט פטרבורג והפליג לראשונה בשנת 1858. ורשצ'אגין שירת על גבי המשחתת הרוסית "קמצ'טקה" והפליג לדנמרק, צרפת ומצרים.
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר של הצי, עזב ורשצ'אגין את הצי והחל ללמוד ציור. כעבור שנתיים, בשנת 1863, זכה במדליה מאת האקדמיה הקיסרית לאמנות עבור יצירתו "יוליסס הורג את המחזרים". בשנת 1864 נסע לפריז שם למד תחת ז'אן-לאון ז'רום.
מסעותיו באסיה המרכזית
עריכהבשנת 1866 השתתף ורשצ'אגין בסלון של פריז והציג את יצירתו "דוחובורים קוראים תהילים". שנה לאחר מכן הצטרף לגנרל קונסטנטין פון קאופמן במסעו לטורקסטן. בשל שירותו הצבאי בעת המצור על סמרקנד קיבל ורשצ'אגין את עיטור גאורגיוס הקדוש.
ורסצ'אגין טייל בטורקסטן בשנת 1869, בהימלאיה, הודו וטיבט בשנת 1873 ושב להודו בשנת 1884.
בין מסעותיו שב ורשצ'אגין לפריז ושהה גם במינכן, ובהן הציג מיצירותיו. בשנת 1874 שב לסנקט פטרבורג והציג בה את יצירותיו בעקבות מסעותיו בטורקסטן ובהן "תוצאות המלחמה" - פירמידה של גולגולות המוקדשת ל"כל הכובשים, בעבר, בהווה, ובעתיד" והיצירה "נשאר מאחור" המתארת גופה של חייל פצוע שננטש למות על ידי חבריו.
המלחמה הרוסית-טורקית
עריכהורשצ'אגין שירת בצבא הרוסי במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה בשנת 1877 ונכח בקרב מערה שיפקה ובמצור פלוון (בו נהרג אחיו). במהלך ההכנות לחציית הדנובה בסמוך לרסטצ'וק ניפצע ורשצ'אגין פצעים קשים. בסיום המלחמה (בשנת 1878) שימש ורשצ'אגין כמזכירו של הגנרל מיכאיל סקובלב בסן סטפנו.
בתום המלחמה עבר למינכן שם צייר יצירות רבות שהושפעו מהמלחמה. בשל מהירות היצירה שלו, טענו כי את היצירות מציירים עוזריו ולא הוא. היצירות הציגו בבוטות את מראות המלחמה וזכו לעניין רב בתערוכות שערך בפריז בשנת 1881 ולאחר מכן בלונדון, ברלין, דרזדן ווינה
במקביל יצר ורשצ'אגין יצירות המתארות את השלטון הבריטי בהודו, ובהן "התהלוכה הממלכתית של נסיך ויילס לג'ייפור בשנת 1876" - אחד הציורים הגדולים בעולם (ככל הנראה היצירה השלישית בגודלה)[1].
בשל בוטותם, וסצנות המוות שלהם, יצירותיו עוררו שערורייה ציבורית. בין היצירות ניתן למנות סדרה של שלוש יצירות המתארות צליבה, וכן יצירה המתארת הוצאה להורג באמצעות תותחים בהודו ("פיצוץ באמצעות תותחים בהודו הבריטית"), ויצירה המתארת הוצאה להורג של ניהליסטים בסנקט פטרבורג.
מבקריו של ורשצ'אגין טענו כי הוצאות להורג באמצעות תותחים בהודו נעשו רק פעם אחת, במהלך המרד ההודי הגדול של 1857, בעוד שהיצירה מתארת חיילים בלבוש עכשווי, וממנה ניתן ללמוד שמדובר בנוהג נפוץ. ורשצ'אגין השיב במאמר תגובה שפורסם ב-1887 כי לדעתו אם יקרה מרד נוסף ישובו הבריטים להוציא להורג בצורה זו.
בשנת 1884 נסע ורשצ'אגין לסוריה ולארץ ישראל, על מנת לראות במו עיניו את נופי הברית החדשה, וזאת במטרה לדייק בציוריו. ורשצ'אגין יצר סדר ציורים בהם תיאר את ישו במראה האופייני לתושבי הארץ. ציורים אלה זכו לביקורת רבה בשל המראה הערבי בו תואר ישו, אשר נחשב כזילות.
בשנת 1893 יצר ורשצ'אגין סדרת ציורים שנקראה "1812" ותיארה את הפלישה של נפוליאון בונפרטה לרוסיה. סדרה זו צוירה בהשראת ספרו של לב טולסטוי "מלחמה ושלום"
שלהי חייו
עריכהורשצ'אגין שהה במזרח הרחוק במהלך מלחמת סין–יפן הראשונה, וכן שהה עם חיילי ארצות הברית בפיליפינים וחיילים רוסיים במנצ'וריה. במהלך מלחמת רוסיה יפן הוזמן על ידי האדמירל סטפאן מקארוב לספינת הקרב פטרופאבלובסק, ושהה עליה ב-13 באפריל 1904 עת שנפגעה על ידי שני מוקשים ימיים בים הצהוב וטבעה. מרבית אנשי הצוות ובהם מאקארוב וורשצ'אגין נהרגו.
יצירתו האחרונה של ורשצ'אגין, תמונה של האדמירל מתכונן ללחימה, הוצאה בלא נזק מהספינה הטבועה[2].
העיירה והאסטרואיד
עריכההעיירה ורשצ'אגינו שבמחוז פרם נקראה על שמו, וכן בשנת 1978 נקרא אסטרואיד ורשצ'אגין 3410 שהתגלה על ידי האסטרונומית הסובייטית לודמילה ז'וראבליובה.
קישורים חיצוניים
עריכה- יצירותיו של ורשצ'אגין
- וסילי ורשצ'אגין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי וסילי ורשצ'אגין בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- וסילי ורשצ'אגין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- וסילי ורשצ'אגין, באתר Discogs (באנגלית)