בלוטת יותרת המוח הקדמית

בלוטת יותרת המוח הקדמית (שם מדעי: lobus anterior, נקראת גם אדנוהיפופיזה) היא החלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח. בלוטת יותרת המוח הקדמית אחראית למספר תהליכים פיזיולוגיים חשובים ביניהם תהליכי דחק, גדילה, רבייה והנקה. ניתן לאבחן את תפקודה של הבלוטה ושל איברים שונים עליהם היא אחראית דרך בדיקות דם המודדות רמות הורמונים שונים שהיא מפרישה.

בלוטת יותרת המוח הקדמית
שיוך בלוטת יותרת המוח עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (1275) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) lobus anterior עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A11.1.00.002 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 3855 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרולוקס birnlex_1581 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרוניימס 407 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 74627 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A06.300.747.500 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D010903 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0032008 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיקומה של בלוטת יותרת המוח.

מבנה

עריכה
 
מיקרואנטומי של החלק הדיסטלי המראה תאים כרומופיביים, בזופיליים ואצידופיליים.

בלוטת יותרת-המוח הוא בלוטה בגודל אפונה היושבת בסלה טורסיקה, גומחה דמוית אוכף, בעצם היתד של גולגולת אנושית. היא מורכבת משלוש אונות: קדמית, ביניים ואחורית. בבעלי חיים רבים יש הבדל ברור בין שלוש האונות. לעומת זאת, אצל בני אדם אונת הביניים עשויה מכמה שכבות תאים לא מוגדרים, ולפיכך היא בדרך כלל נחשבת כחלק מבלוטת יותרת המוח הקדמית.

הבלוטה הקדמית נחלקת לשלושה חלקים:

החלק הדיסטלי
החלק הדיסטלי (pars distalis) מהווה את החלק המכריע של בלוטת יותרת המוח הקדמית ובו מתרחש רוב ייצור ההורמונים של הבלוטה. אזור זה מכיל שני סוגי תאים, תאים כרומופוביים ותאים כרומופיליים. ניתן לחלק את התאים הכרומופוליים לתאים אצידופיליים (תאי אלפא) ובאזופיליים (תאי בטא). תאים אלו מפיקים את ההורמונים של בלוטת יותרת המוח הקדמית ומשם הם משתחררים אל מחזור הדם.
החלק הטיובורלי
החלק הטיובולרי (Pars tuberalis) מהווה חלק מהנדן הנמתח מהחלק הדיסטלי המתחבר אל גבעול יותרת המוח (Infundibulum), שראשיתו באונה האחורית של בלוטת יותרת המוח האחורית (גבעול יותרת המוח מחבר בין ההיפותלמוס לבלוטת יותרת המוח האחורית). התפקיד של חלק זה של הבלוטה לא ממש מובן. נראה כי הוא חשוב עבור קבלת אותות אנדוקריניים של TSBH ‏(Thyroid stimulating hormone, beta) המיידעים את החלק הטיובורלי על שעות האור וקשורים להפרשת מלטונין.
החלק האמצעי
חלק זה נמצא בין שני החלקים הקודמים ומקשר ביניהם. חלק זה קטן מאוד ואינו מובחן בבני אדם.

פעילות

עריכה

בלוטת יותרת המוח הקדמית מכילה חמישה סוגים של תאים אנדוקריניים, המוגדרים לפי סוג ההורמון אותו הם מפרישים: תאים סומטוטרופים (GH), תאים לקטוטרופיים (PRL), תירוטרופיים (TSH), גונדוטרופיים (LH ו-FSH) ותאים קורטיקוטרופיים (ACTH).

ההורמונים המופרשים מבלוטת יותרת המוח הקדמית נחלקים להורמונים טרופים (Trophic) והורמונים טרופים (Tropic). הראשונים משפיעים על הצמיחה וההיפרפלזיה או היפרטרופיה של הרקמה אותם הם מגרים. השניים משפיעים ישירות על רקמות המטרה או גורמים לבלוטות אנדוקריניות אחרות לשחרר הורמונים.

הורמון שמות נוספים קיצור מבנה סוג התאים המפרישים סוג איבר מטרה השפעה
הורמון אדרנוקורטיקוטרופי קורטיקוטרופין ACTH פפטיד קורטיקוטרופיים באזופילי בלוטת יותרת הכליה ייצור של אנדרוגנים, מינרלוקורטיקואידים וגלוקוקורטיקואידים
תירוטרופין תירוטרופין TSH גליקופרוטאין תירוטרופיים באזופילי בלוטת התריס הפרשת של הורמוני בלוטת התריס
הורמון מגרה זקיק - FSH גליקופרוטאין גונדוטרופיים באזופילי גונדות גדילה של מערכת הרבייה
הורמון מחלמן לוטרופין LH, ICSH גליקופרוטאין גונדוטרופיים באזופילי גונדות יצור הורמון מין
הורמון גדילה סומטוטרופין GH, STH פוליפפטיד סומטוטרופים אצידופילי כבד, רקמת שומן מעודד גדילה; ליפיד ופחמימה מטבוליזם
פרולקטין לקטוטרופין PRL פוליפפטיד לקטוטרופיים אצידופילי שחלות, בלוטות חלב אסטרוגן/פרוגסטרון; ייצור של חלב

משמעות קלינית

עריכה

פעילות מוגברת

עריכה

פעילות מוגברת של בלוטת יותרת המוח הקדמית, היפרפיטויטריזם, הוא מצב בו הבלוטה מפרישה כמויות עודפות של הורמונים, דבר הנובע בדרך כלל מאדנומה בבלוטת יותרת המוח הקדמית. ישנם שלושה סוגים עיקריים של הפרעות בייצור הורמונלי בקטגוריה זו. אדנומה המפרישה כמויות גדולות של הורמון גדילה (GH), היוצרת מצב הנקרא אקרומגליה. פרולקטינומה, אדנומה הגורמת להפרשת כמויות גדולות של פרולקטין. הסוג השלישי הוא אדנומה המפרישה כמויות גדולות של ACTH שהפרשתו גוררת הפרשה מוגברת של קורטיזול הגורמת למחלת קושינג.

תת-פעילות

עריכה

תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח הקדמית, היפופיטויטריזם, הוא מצב בו קיימת ירידה בהפרשת ההורמונים של הבלוטה. מחסור בהפרשת הורמון גדילה בילדות, למשל, עלול לגרום לגמדות. אי ספיקת יותרת הכליה משנית עלולה להתפתח ממחסור בהפרשת ACTH שאחראי על הפרשת אדרנל מקליפת האדרנל. תת-פעילות עשויה להיגרם כתוצאה מפגיעה או הסרה של בלוטת יותרת המוח הקדמית בעקבות טראומה, סרטן וגורמים אחרים, מצב הנקרא תסמונת שיהאן.[1]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Summers, V. K. (בספטמבר 1947). "Diagnosis and Treatment of Simmonds' Disease". Postgraduate Medical Journal. 23 (263): 441–443. doi:10.1136/pgmj.23.263.441. ISSN 0032-5473. PMC 2529616. PMID 20258051. {{cite journal}}: (עזרה)