בלט ראמבר

בלט ראמבראנגלית: Ballet Rambert (עד 2014 היה מוכר בשם "להקת המחול ראמבר")) היא להקת מחול בריטית מובילה. הלהקה נוצרה בראשית המאה ה-20 כלהקת בלט קלאסי, והשפיעה רבות על התפתחות המחול בממלכה המאוחדת כיום, כלהקת מחול מודרני, היא שומרת על מקומה כאחת מלהקות המחול המפורסמות ביותר בעולם. בתחילה נודעה בשם "מועדון בלט" ואחר כ"בלט ראמבר".[1]

היסטוריהעריכה

מארי ראמבר, מייסדת להקת המחול ראמבר, נולדה בשנת 1888 בוורשה, פולין. בעקבות הופעתה של איזדורה דנקן, החליטה להיות לרקדנית. היא נסעה לפריז ואחר קריירה מוקדמת כרקדנית רסיטל ומורה, התקבלה לבלט רוס של סרגיי דיאגילב כעוזרת לכוריאוגרף וצלב ניז'ינסקי בפולחן האביב. כמו כן נתנה שיעורי יוריתמיקה בשיטת דלקרוז ללהקה. במשך השנה שעשתה עם בלט רוס גדלה הערכתה לבלט קלאסי והתלכדה לאהבה לצורות מחול מסורתיות וחדשות. בתקופת מלחמת העולם הראשונה השתקעה באנגליה, שם פגשה את המחזאי אשלי דיוקס ונישאה לו. קשריה עם דיאגילב הובילו אותה ללימודי בלט עם רב-אמן הבלט האיטלקי ידוע-השם אנריקו צ'יקטי, ואחר הצטרפה כרקדנית ללהקה. בשנת 1919 ייסדה ראמבר בית ספר למחול בנוטינג היל גייט, לונדון, שם לימדה את שיטות צ'יקטי וב-1920 עברה להוראת בלט באופן מקצועי. על יסודות בית הספר הזה קמה להקת המחול ראמבר הנוכחית.

בשנת 1926 יצרה ראמבר להקת בלט שחבריה הם תלמידים מבית ספרה. הלהקה, שנודעה בשם "רקדני ראמבר", הופיעה בהצגות רביו באולמות שונים בלונדון. ב-1930, התגבשה הלהקה מחדש כ"מועדון הבלט" בתיאטרון מרקורי בלונדון, שהיה בבעלות בעלה של ראמבר. "מועדון הבלט" שכר את מיטב כישרונות הריקוד שראמבר יכלה למצוא, והיה עם הזמן ללהקה הראשונה של בלט קלאסי שנוסדה בממלכה המאוחדת. להקת ראמבר הנוכחית היא להקת המחול הוותיקה ביותר בבריטניה. בסיסה הוא אומנם בתיאטרון מרקורי, אך היא נודעה בעיקר כלהקה נודדת, שיצאה לסיורי הופעות ברחבי המדינה ועד מהרה נודעה כ"בלט ראמבר", השם שבו הייתה מוכרת ביותר עד שאימצה את שמה הנוכחי בשנות ה-80'.

כאשר הבלט רוס התפרק בעקבות מותו של סרגיי דיאגילב בשנת 1929, הצטרפו רבים מעמיתי לשעבר של ראמבר ל"בלט ראמבר" בשנותיו המכוננות. בין אלה היו אליסיה מרקובה ואנטון דולין, השניים שיהיו בהמשך לכוכבים הראשונים של הבלט המלכותי של נינט דה ולואה.

כמה וכמה רקדנים וכוריאוגרפים בעלי שם בינלאומי החלו את הופעותיהם הראשונות ב"בלט ראמבר", בהם פרדריק אשטון, אנטוני טיודור, אגנס דה מיל, אנדרה הווארד, פרל ארדייל, וולטר גור ופגי ואן פראך.

 
"בלט ראמבר מבקר במפעל למטוסים בבריטניה של מלחמת העולם השנייה: רקדנים מבלט ראמבר, ביוזמת המועצה לאמנויות של בריטניה. ארוחת צהריים בקנטינה. עובדי המפעל יושבים אל שולחנותיהם וצופים בהפקה של פטר והזאב על הבמה

במהלך שנות ה-70' הציג "בלט ראמבר" גם הצגות, תחילה על במה ואחר בשידורי טלוויזיה ברשת BBC כדי לעורר את עניינם של צופים צעירים, תוך שימוש באנגרמה Bertram Batell's Side Show.[2]

במקביל לפיתוח תרבות בלט איתנה בבריטניה ועמידה על הכשרה קלאסית מוצקה, לא זנחה ראמבר את כוונתה להכתיב באמצעות להקתה מגמות חדשות במחול. להקת "בלט ראמבר" הוכרה כאחת החדשניות ביותר בעולם מבין להקות הבלט במאה ה-20, שהוציאה מתוכה את מיטב הכוריאוגרפים הנודעים בעולם. באמצע המאה, הדיח הבלט המלכותי את להקת ראמבר ממעמדה כלהקת הבלט הקלאסי הראשונה במעלה בבריטניה, וראמבר קיבלה את ההחלטה ללהרחיב ולגוון את עבודת הלהקה, בהכנסת יצירות מודרניות ונאו-קלאסיות לרפרטואר. בשנות ה-60', נטש "בלט ראמבר" לחלוטין את הבלט הקלאסי והתרכז תחת זאת בפיתוח מחול מודרני. מאז עשתה לה הלהקה שם עולמי בתחום זה, ומ-1987 נודעה בשם "להקת המחול ראמבר". ב-2013, הושמטו המילים "להקת מחול" מן השם, וכיום היא ידועה פשוט כ"ראמבר".

"ראמבר" יוצאת לסיורי קונצרטים בבריטניה מדי שנה, בלוויית תזמורת ראמבר שליד הלהקה. היא מקושרת בדרך כלל עם תיאטראות כמו סדלר'ס ולס,[3] התיאטרון המלכותי ברייטון [4] במנצ'סטר רבתי. בנובמבר 2013, עברה "ראמבר" מצ'יזוויק, לונדון, לבניין חדש, שנבנה במיוחד לשרת את צרכיה בסאות' בנק של לונדון.[5] החהקה קיבלה חלקת אדמה מ"בנאי הקהילה של רח' קוֹין" בתמורה לתוכנית העשרה שנתית במחול. בפעם הראשונה בתולדותיה, יאפשר משכנה החדש של הלהקה גישה רחבה יותר לציבור אל החומרים שבארכיון המקיף שלה, במרכז משאבים שנבנה לתכלית זו. אליזבת השנייה, מלווה בדוכס מאדינבורו, חנכה באופן רשמי את משכנה החדש של |ראמבר" על הגדה הדרומית ביום שישי, 21 במרץ 2014.

חבריםעריכה

חברים ידועי-שם בלהקה הם: פרדריק אשטון, אנטוני טיודור, דיאנה גולד (שנישאה ליהודי מנוחין), בריל גולדווין, לוסט אלדוס, כריסטופר ברוס ונורמן מוריס.

מנהלים אמנותייםעריכה

המנהל האמנותי עד 2017 היה הכוריאוגרף מארק בולדווין (לשעבר רקדן בלהקה), והמנהלת הכללית היא הלן שוט. החיפוש אחר מנהל אמנותי חדש הסתיים באוקטובר 2018 עם מינויו של בנואה סוואן פופר.[6]

ב-2005 הזמין המכון לפיזיקה אצל להקת ראמבר מחול להנצחת יובל המאה לרעיונותיו המדעיים פורצי הדרך של אלברט איינשטיין בשנת הפלאות, 1905. היצירה, לכוריאוגרפיה של מארק בולדווין, נקראה "מהירות קבועה".

ב-2009, יצאה הלהקה למסע הופעות עם "קומדיה של תמורה", למוזיקה מאת ג'וליאן אנדרסון והפקה בעיצובו של קאדר עטייה. הכוריאוגרפיה הייתה של מארק בולדווין, שאמר: "זה התחיל במשהו שסטיבן קינז, ידידי מזה כ-30 שנה, הגה. אבי אמו היה בנו של דרווין - הוא הנין. הוא גם אחיינו של ג'ון מיינארד קינז, כך שהבלרינה לידיה לופוקובה הייתה כמובן דודתו. הוא הציע, שניצור יצירה להנציח את הבנה של דרווין, 2009."[7]

בית הספר ראמברעריכה

בית הספר לבלט ראמבר שמארי ראמבר ייסדה בשנת 1919 פשט ולבש צורה בכמה הזדמנויות מאז, ועקב התמורות והחידושים בלהקת המחול, היה זמן ששלושה בתי ספר נפרדים פעלו באותו שם. שניים מהם התמזגו עם הזמן והשלישי נסגר, וכך נשאר בית הספר הקיים כיום.

בית הספר הנוכחי שוכן במבנה בטוויקנהם, לונדון, ונוצר בשנת 2001 כחלק מן המכון להשכלה גבוהה של מערב לונדון. המכון נכלל בהמשך באוניברסיטת ברונל וב-2003 נעשה בית ספר ראמבר עצמאי מחדש והוא ידוע כיום כ"בית הספר ראמבר לבלט ולמחול מודרני". הוא מציע תארים מתואר בסיסי עד דוקטורט. תלמידי בית הספר מתקבלים ללהקות בלט חשובות ברחבי העולם. בית הספר ראמבר מסונף לקונסרבטואר למחול ודרמה.[8] מנהלת בית הספר והמנהלת האמנותית שלו היא אמנדה בריטון.

מאמרי ביקורתעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Marie Rambert (1972). Quicksilver: Autobiography. London: St. Martin's Press. ISBN 0-333-08942-1.
  • Clement Crisp (1981). Ballet Rambert: 50 Years and on. London: Ballet Rambert. p. 111. ISBN 0-9505478-1-6.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה