בליינדספוט (יישומון)
בליינדספוט (BLINDSPOT) היה יישומון להעברת מסרים מיידיים, תמונות, קטעי וידאו וקול שהושק לקראת סוף שנת 2015[1]. היישומון פותח על ידי חברת "שלנו" שנוסדה על ידי דור רפאלי ועודד קובו.
 | |
| מפתח | חברת "שלנו" |
|---|---|
| מחזור חיים | דצמבר 2015 – הווה (כ־9 שנים) |
| מערכת הפעלה | iOS, אנדרואיד |
| סוג רישיון | חינמי |
| קטגוריה | מסרים מיידיים |
  | |
היישומון שונה מיישומוני מסרים מיידיים אחרות, בכך שהוא אִפשר למשתמשים להתחיל שיחה אנונימית עם אנשים - המשתמש שיזם את השיחה ידע אל מי הוא פונה, אך הנמען אינו יודע מי פנה אליו. תכונה זו של היישום נוצלה במקרים רבים לצורכי בריונות רשת ושליחת מסרים פוגעניים, בפרט בקרב ילדים ובני נוער, מה שיצר ליישומון מוניטין שלילי.
בספטמבר 2016 דווח באתר האפינגטון פוסט כי היישומון נמכר לקונסורציום המורכב ממספר חברות השקעה סיניות תמורת 28 מיליון דולר.[2] כיום היישומון זמין להורדה מחנויות היישומונים בסין בלבד.[3]
ביקורת ציבורית
עריכהעם השקתו ספג היישומון ביקורת ציבורית רחבה על כך שהוא עודד בריונות רשת עקב שליחת מסרים פוגעניים[4], ביקורת שאף הובילה לדיון מיוחד בכנסת ולהצעות חוק שנועדו להתמודד עם יישומים מסוג זה.
הביקורת נסבה לא רק על עצם האנונימיות של מסרי היישומון, אלא גם על כך שהיישומון שולח סמס עם קישור למסר שנשלח גם למי שכלל לא הוריד את היישומון, מה שאומר שלא ניתן למנוע קבלת מסרים ממנה.
בהמשך החלו גורמים נוספים במאבק נגד היישומון: ב-5 בינואר 2016 הוקם דף הפייסבוק "בליינדספוט - מטה המחאה הרשמי"[5] במטרה להיאבק ביישום; ב-14 בינואר החל הצינור בקמפיין בפייסבוק נגד היישומון עם הסיסמה: "דור תסגור"[6] (תוך התייחסות לאחד ממייסדי בליינדספוט, דור רפאלי), שנהפכה לסיסמה העיקרית של הקמפיין הציבורי נגד היישומון; ב-11 בינואר הושקה אפליקציית Safe Spot[7] לסינון וחסימת הודעות אנונימיות שמתקבלות מגורם אנונימי, כמו אלו שנשלחות מבליינדספוט; ב-18 בינואר התקיים דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנוגע ליישומון, בה העידו בין היתר נערים ונערות שנפגעו ממנו;[8] ב-25 בינואר הגיש חבר הכנסת דוד ביטן הצעת חוק לפיה במקרה של קבלת הודעה פוגענית דרך היישומון, יוכלו המשתמש או המשטרה לפנות אל מפעיל היישומון וזה יהיה חייב למסור להם את פרטי הפוגע תוך 30 ימים, אחרת ייחשב מפעיל היישומון כאחראי בעצמו על שליחת ההודעה הפוגענית;[9] ובהמשך גובשה על ידי משרד המשפטים הצעת חוק חלופית ומרוככת יותר הפוגעת פחות בזכות לפרטיות מאשר זו של ביטן[10].
יחד עם זאת, היו גורמים, בהם התנועה לזכויות דיגיטליות, שסברו שהדרך הנכונה והיעילה להיאבק בבריונות אנונימית הנעשית תוך שימוש ביישומון זה ובאחרים, אינה על ידי חסימתם, אלא על ידי חינוך והדרכה.[11]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- עומר כביר ואופיר דור, בייג'ינג, תעלומת בליינדספוט: עודד קובו אומר שמכר. אבל מי קנה?, באתר כלכליסט, 2 באוקטובר 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ אסי אייס, מה הקטע עם בליינדספוט?, באתר "וואלה אישי", 27 בדצמבר 2015
- ^ גלובס, שירות (2016-09-26). "האפינגטון פוסט: אפליקציית בליינדספוט נמכרה ב-28 מיליון ד'". Globes. נבדק ב-2024-04-25.
- ^ הילה חיימוביץ׳, 5 אפליקציות שעד לא מזמן היו סופר פופולריות ושכחתם מהן, באתר גיקטיים, פסקה 1: "Secret", 20 באפריל 2018
- ^ פוסט על בליינדספוט בדף הפייסבוק של איגוד האינטרנט הישראלי, 29 בדצמבר 2015
עודד ירון, האפליקציה של אחיה של בר רפאלי סופגת אש ברשת, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2015 - ^ דף הפייסבוק "Blindspot - בליינדספוט - מטה המחאה הרשמי"
- ^ פוסט הפייסבוק הראשון של "הצינור" בקמפיין "דור תסגור"
- ^ הילה חיימוביץ', אנטי Blindspot: אפליקציה ישראלית חדשה חוסמת הודעות אנונימיות, באתר גיקטיים, 11 בינואר 2016
- ^ ח"כ מיכל רוזין : אפליקציית 'בליינד-ספוט' מהווה כלי נשק להשמצות ולהטרדות מיניות, באתר הכנסת, 18 בינואר 2016
עומר ילין ושירה מגן, המחאה נגד בליינדספוט, באתר "על הגובה: ממשל זמין לילדים", 31 בינואר 2016
מתכון לאסון או עזרה לביישנים? “בליינדספוט” מגיעה לכנסת, באתר ePart - ^ אלי חבוש, בליינדספוט עוברת לחקיקה - הצעת חוק שתגביל אותה?, HT magazine, 25 בינואר 2016
- ^ אמרי סדן, ביוזמת שקד: משרד המשפטים נגד "בליינדספוט", באתר nrg, 15 בפברואר 2016
- ^ עידן יוסף, הכנסת לא תמהר להגביל את בליינדספוט, באתר חדשות מחלקה ראשונה, 18 בינואר 2016
כרמית ספיר ויץ, שולחים מסר: מה רוצים מהבעלים של בליינדספוט, באתר nrg, 20 בינואר 2016