בל תוסיף ובל תגרע
בל תוסיף ובל תגרע הן שתי מצוות לא תעשה מהתורה שמקורן בפסוק: ”את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם, אתו תשמרו לעשות, לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו” (דברים, י"ג, א'). בפסוק זה כלולים שני איסורים: האיסור להוסיף על המצוות, והאיסור לגרוע מהן.
| מקרא | ספר דברים, פרק י"ג, פסוק א' |
|---|---|
| משנה תורה | ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ב', הלכה ט' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו שי"ג, לאו שי"ד ספר החינוך, מצווה תנ"ד, מצווה תנ"ה |
  | |
איסור הוספה על המצוות
עריכהפרטי האיסור
עריכהשיטת הרמב"ם היא שכל מצווה, איסור או דין שאדם מוסיף על המצוות הכתובות בתורה, בין על המצוות שבתורה שבכתב ובין על המצוות שבתורה שבעל פה - עובר באיסור זה (וכגון שיאמר שיש איסור בתורה לבשל עוף עם חלב, בעוד שאיסור זה הוא רק מחז"ל).
רוב המפרשים חולקים על הרמב"ם (ראו ספר החינוך מצווה תנ"ד) וסוברים שאיסור זה הוא רק במצוות עשה. עוברים על האיסור רק כאשר מוסיפים על מצווה קיימת, כגון המניח תפילין עם ה' בתים[1] או המנענע בחמשה מינים בסוכות[2]
העושה את אותה מצווה כמה פעמים (כגון תוקע בשופר כמה פעמים או נוטל ארבעת המינים כמה פעמים) אינו עובר על איסור זה מכיוון שלא הוסיף על המצווה אלא רק קיים אותה מספר פעמים.
המקיים מצווה שלא בזמנה (כגון היושב בסוכה ביום השמיני) לא עובר על איסור בל תוסיף, אלא אם כן כיוון בדעתו שהוא מקיים מצווה[3] (מצוות ישיבה בסוכה). וכן אדם הנמנע מאכילת חמץ לאחר פסח אינו עובר משום בל תוסיף משום דהוי שב ואל תעשה.
דיני האיסור
עריכהאיסור זה נאמר לכל איש ואשה בכל מקום ובכל זמן. העובר על איסור זה במזיד מתחייב במלקות. אך זה בתנאי שיהיו עדים בדבר ושתהיה התראה.
המפרשים נחלקו האם האיסור הוא דווקא בכוונה לשם מצווה, או אף בלא כוונה[4].
מצוות דרבנן
עריכהלחכמים, ניתן כוח להוסיף מצוות על התורה ולשנות דינים בשעת הצורך (רק בסנהדרין).
דוגמאות:
- דוגמה למצווה שהוסיפו חכמים - החיוב להדליק נר חנוכה.
- דוגמה לאיסור שאסרו חכמים - בישול ואכילה של עוף בחלב
- דוגמה למצווה ששינו חכמים - ביטול מצוות שופר וארבעת המינים כאשר חל בשבת.
נחלקו המפרשים, האם כוח זה של חז"ל סותר את איסור בל תוסיף ובכל זאת ניתן להם כח זה, או שכח זה אינו כלול באיסור, ומה שכלול באיסור - נאסר גם על החכמים להוסיף (שתי הדעות מובאות במנחת חינוך במצווה תנד, אות ב').
טעם האיסור
עריכהטעם האיסור הוא מפני שהאל ציווה לנו תורה שלמה ללא חיסרון ולכן החושב שניתן להוסיף על המצוות ובכך להשלים את התורה, מראה שיש בה חיסרון והיא איננה שלמה. מחשבה זו היא פגם באמונה ולכן אסר האל בתורתו להוסיף עליה[5].
איסור גריעה מן המצוות
עריכהפרטי האיסור
עריכהכל המחסיר מן המצוות או מן האיסורים שבתורה עובר בלאו זה. מבואר בספר החינוך שדווקא כאשר מחסיר בשיעור המצווה, עובר בלאו זה (כגון המניח תפילין עם שלוש פרשיות במקום ארבע). אך הרמב"ם סובר שדווקא אם יאמר שמותר מן התורה לעשות דבר מסוים - והוא אסור - עובר בלא תגרע (כגון האומר שמותר מן התורה לאכול בשר בחלב).
דיני האיסור
עריכהכמו בבל תוסיף, איסור זה נוהג בכל איש ואשה בכל מקום ובכל זמן. העובר עליו בעדים ובהתראה - חייב מלקות.
טעם האיסור
עריכהטעם האיסור כטעם איסור בל תוסיף - פגיעה בשלמות תורת האל.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הערך "בל תוסיף", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- לא תוסיף ולא תגרע באתר אש התורה
- איסור לא תוסיף ולא תגרע(הקישור אינו פעיל), מאת הרב רן כלילי, באתר ישיבת ברכת משה
הערות שוליים
עריכההבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.