בנג'מין זנדר
בנג'מין זנדר (באנגלית: Benjamin Zander; 9 במרץ 1939 ג'רארדסקרוס, בקינגהאמשייר), הוא מנצח, מורה, צ'לן, פסנתרן, מוזיקאי ומלחין אנגלי-אמריקאי יהודי, כמו כן הוא מרצה ומחבר בתחום טיפוח היצירתיות והמנהיגות, בין היתר לפי שיטת הפורום של לנדמרק.
![]() | |
בנג'מין זנדר בשנת 2009 | |
לידה |
9 במרץ 1939 (בן 84) בקינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת ![]() |
---|---|
מוקד פעילות | בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1980–הווה (כ־43 שנים) |
מקום לימודים |
יוניברסיטי קולג' לונדון ![]() |
עיסוק | מנצח, מורה, צ'לן, פסנתרן, מוזיקאי, מלחין, מרצה, מחבר |
סוגה |
מוזיקה קלאסית ![]() |
שפה מועדפת |
אנגלית ![]() |
כלי נגינה | צ'לו, פסנתר |
שיתופי פעולה בולטים | ועידת TED, התזמורת הפילהרמונית של בוסטון |
www | |
![]() ![]() |

קורות חייועריכה
בן רביעי בין ארבעת ילדיהם של הורים יהודים מברלין שנמלטו לאנגליה בגלל השלטון הנאצי בגרמניה. אביו, ד"ר ולטר זנדר, היה עורך דין, מזרחן ומוזיקאי, נגן צ'לו שאף הופיע פעם תחת שרביטו של המנצח ארתור ניקיש. בנג'מין התחיל את צעדיו הראשונים במוזיקה בהדרכת אביו בתחום הנגינה בצ'לו ובהלחנה. בנג'מין זנדר עסק בהלחנה מגיל 9. בילדותו הוזמן על ידי בנג'מין בריטן לאלדבורו במחוז סאפוק והיה לתלמידו. כמו כן למד אצל איימוג'ן הולסט, בתו של המלחין גוסטב הולסט. בגיל 12 התקבל כצ'לן לתזמורת הנוער הלאומית של בריטניה. מגיל 13 למד מוזיקה בפנימית אטינגם, ואחר כך בבית הספר סנט פול בלונדון על מנת להמשיך בלימודי נגינה בצ'לו עם הרברט ויתרס. מגיל 15 השתלם במשך 5 שנים באיטליה אצל הצ'לן הקטלאני גאספר קסדו. לשם כך שהה 3 שנים בפירנצה ובסיינה והשלים אחר כך לימודי הצ'לו באקדמיה הממלכתית למוזיקה של קלן בגרמניה, שם שימש כעוזר למורו. פרט לכישוריו המוזיקליים, בנג'מין זנדר חונן גם בכישורי כתיבה והרצאה, סיים לימודי ספרות אנגלית בקולג' יוניברסיטי בלונדון ובעת לימודיו זכה בפרס לכתיבת מסה של האוניברסיטה. בו זמנית נתן קונצרטים ורסיטלים כחבר ברביעית קינג-זנדר-אריאלי ולימד בבית הספר לילדים מחוננים במוזיקה של יהודי מנוחין. בשנת 1965 זכה במלגה והשתלם בארצות הברית באוניברסיטת ברנדייס ובאוניברסיטת הרוורד ועם לאונרד שור וארנסט אוסטר בניו יורק והתיישב לבסוף בבוסטון.
פעילותו המוזיקליתעריכה
החל משנת 1967 מלמד נגינה בקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד ומנצח על תזמורת הנוער הפילהרמונית של המקום. במסגרת תפקידו ב-NEC ניהל תוכנית אמנותית משותפת למוסד זה ולפנימיה לאמנויות הבמה בנאטיק, מסצ'וסטס. גם כן במסגרת מנהל זנדר כיתות אמן שבועיות באלם וולנט - מה שנקראת תוכנית וולנט היל. בעקבות קשיים פיזיים שהתעוררו אצלו ביכולת לנגן בצ'לו (לדבריו לא התפתחו באצבעותיו היבלות הנחוצות לכך) הפסיק את הקריירה שלו כצ'לן והקדיש את עצמו לאמנות הניצוח ולהוראה.
בשנות ה-70 ניצח בנג'מין זנדר על התזמורת הסימפונית האזרחית של בוסטון. פוטר מתפקיד זה בגלל הרפרטואר ה"כבד" כביכול שבחר - סימפוניות של מאהלר וברוקנר, למשל. במחאה כל החברי התזמורת התפטרו והקימו יחד עם זנדר את התזמורת הפילהרמונית של בוסטון בשנת 1979. [1] מאז 1979 מכהן בנג'מין זנדר כמנצח של תזמורת זו כשברפרטואר שלה זנדר ממשיך לשים דגש מיוחד על המוזיקה הרומנטית המאוחרת ועל הסימפוניות של גוסטב מאהלר. מצד שני שמר בנג'מין זנדר על קשר מיוחד עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון איתה הקליט בהצלחה רבה כמה סימפוניות של בטהובן ושל מאהלר. את הקלטותיו מלווה בהסברים לקהל המאזינים.
בנג'מין זנדר מנצח גם על תזמורת הנוער הפילהרמונית של בוסטון, שאותה הוא הקים בשנת 2012.
פעילותו החוץ-מוזיקליתעריכה
בנג'מין זנדר הצטיין כמרצה מבוקש וכמורה בתחום טיפוח היצירתיות, הניהול והמנהיגות והרצה בין היתר, תוך כדי הדגמות בפסנתר, בפורום הכלכלי העולמי בדבוס, בפני עובדי IBM, NASA, חברת הנפט של, ועידת TED, בריטיש טלקום וכו'. שיטותיו מקבלות השראה, בין היתר, מעקרונות "הפורום של לנדמרק" של ורנר ארהרד. כתב ספר בתחומים הנ"ל - "אמנות האפשר", יחד עם אשתו השנייה, הפסיכותרפיסטית רוזמונד זנדר, שהתמחתה בטיפולים משפחתיים. ספר זה תורגם לשבע עשרה שפות. לבנג'מין זנדר יש שלושה ילדים - בת אחת מנישואיו הראשונים לפטרישיה ובת ובן מנישואיו השניים (החל מ-1981) לרוזמונד סטון. שני בני הזוג נפרדו בשנת 1986.
גם לאחיו מייקל ולוק יש כישורים מוזיקליים ועוסקים בנגינה בזמנם הפנוי.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של בנג'מין זנדר
- בנג'מין זנדר, באתר AllMusic (באנגלית)
- בנג'מין זנדר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- בנג'מין זנדר, באתר Discogs (באנגלית)
- אתר האינטרנט של התזמורת הפילהרמונית של בוסטון
הערות שולייםעריכה
- ^ לא להחליף עם התזמורת הסימפונית של בוסטון, שהיא המפורסמת יותר