בנימין יהודה לייב ברנשטיין

הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין (בערך תקצ"ט, 1839 - ב' בשבט תרס"ה, 8 בינואר 1905) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת חיי עולם בירושלים.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

תולדותיו

עריכה

נולד לרבי פישל ואסתר מלכה מאומן. סבו היה רבי יהודה לייב, נכדו של רבי יוסף יהודה לייב מבאלטא, תלמידו של המגיד ממזריטש[1]. אביו עלה ארצה עקב ברכתו של רבו, רבי משה צבי מסאווראן שבארץ ישראל יזכה לילדים. רבי פישל התגורר בצפת שם הקים חצר גדולה להכנסת אורחים. לאחר תקופה קצרה נולד לו בנו, שנקרא בנימין יהודה לייב, על שם אביו וחמיו רבי בנימין מפינסק[2]. הסנדק היה רבי אברהם דב אוירבך מאבריטש. בילדותו נפל לבור מים ועד שמצאוהו כמעט נפטר אך לבסוף התעורר וחזר להכרתו[3]. עוד בילדותו היה מתמיד ועילוי. בשנת תרי"א עלה רבי משה בידרמן לארץ ישראל ביקר בצפת ובחן את הילדים. לאחר שבחן את בנימין, אמר לבנו רבי יצחק דוד: אמך לא רצתה לעלות ארצה כי פחדה שלא תמצא חתנים לנכדותיה, והנה יש לה חתן. ואכן לאחר זמן קצר לקחו רבי יצחק דוד לחתן לבתו ברכה עלקא. לאחר נישואיו עבר לירושלים לגור על יד חותנו[4].

בירושלים היה תלמידם של רבי משה יהודה לייב מקוטנא, רבי שמואל סלנט, מהרי"ל דיסקין, רבי מאיר אוירבך, רבי נחום משאדיק, רבי יעקב לייב לוי, רבי שמעון מנשה חייקין ועוד.

בשנת תרמ"ו הקים יחד עם חותנו את ישיבת חיי עולם וכיהן כראש הישיבה. מתלמידיו בישיבה היה רבי גרשון לפידות. בתפקיד זה גם פעל להשגת תרומות לישיבה, והתרים את הנגיד פנחס נימינסקי מאומן שתרם שני בניינים לישיבה.

היה פעיל בארגונו של חמיו, "בני משה", להחזקת נכדי רבי משה מלעלוב ונסע לאירופה לגייס תרומות ואכן זכה למכתבי תמיכה נלהבים מרבנים ואדמו"רים, בהם מכתבו של רבי חיים מצאנז. בהיותו באירופה התיידד עם משפחתו, צאצאי היהודי הקדוש מפשיסחה[5] וכן עם רבי חנוך הניך מאלכסנדר. תקופה לפני כן התאלמן, ובהיותו באירופה הציע לו רבי הניך לשידוך את אסתר שרה בת רבי פלטיאל יוסף, אף הוא נכדו של היהודי הקדוש ואכן נישא לה. אשתו התייתמה בילדותה וגדלה אצל קרובה, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, ה"דברי בינה" מביאלה.

בשנת תרנ"ב, עם הקמת בד"צ חסידים בירושלים, הוצע לו לכהן כדיין אך הוא סירב והציע את בנו לתפקיד.

ילדיו מאשתו הראשונה היו רבי משה ישראל, רבי בצלאל ישעיה ורבקה רחל, אשת בן דודו של אביה, רבי אלתר בידרמן מסוסנוביץ. מאשתו השנייה היו ילדיו:רבי ירוחם פישל ברנשטיין, דבורה יוטא, בת שבע אשת הרב אריה מרדכי רבינוביץ[6] ולאה פריידא אשת הרב ירמיה וובר ובשנית אשת רבי מרדכי צבי שמרלר.

את מקומו בראשות ישיבת חיי עולם מילא נכדו רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, אותו מינה בחייו לכהן כמגיד שיעור.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ראו עליהם בקהילות המבשר מס' 162, כ"ג סיוון תשע"ב.
  2. ^ גרסה אחרת מינסק.
  3. ^ האדמו"ר מסאווראן אמר לרבי פישל לקחת עמו לארץ ישראל בחור בשם דן. בחור זה הציל את בנימין. לאחר שהתעורר בנימין סיפר שדמותו של הרב מסאווראן נראתה אליו כשהיה בבור ואמרה לו שלא יבהל ועוד מעט יחלצוהו. בני המשפחה פרסמו סיפורים אלו, יחד עם הבטחתו של הרבי מסאווראן שבארץ ישראל יהיה להם ילד, כסיפור מופת.
  4. ^ בשנת תרט"ו כבר מופיע בכולל ווהלין כבן 16 נשוי.
  5. ^ סבתו של אשתו, אשת רבי משה מלעלוב, הייתה בתו של היהודי הקדוש.
  6. ^ אביהם של רבי בנימין ורבי פישל.