ברברה הפוורת'

פסלת בריטית, זוהתה עם תנועת הקונסטרוקטיביזם

ברברה הפוורת'אנגלית: Barbara Hepworth; ‏10 בינואר 190320 במאי 1975) הייתה פסלת בריטית, חברת מסדר האימפריה הבריטית. הפוורת' הייתה מחשובי הפסלים המופשטים במאה ה-20 ובת דורו של הנרי מור. יצירותיה מוצגות באוספים רבים ברחבי העולם.

ברברה הפוורת'
Barbara Hepworth
לידה 10 בינואר 1903
וייקפילד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 במאי 1975 (בגיל 72)
St Ives, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום בריטים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תקופת הפעילות 1924–1975 (כ־51 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות מודרניזם קטלאני עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Conversations with Magic Stones, Figure Three, Elegy III, Sea Form עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה גבירה מפקדת במסדר האימפריה הבריטית
מפקדת במסדר האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ון סקיפינג (19241933)
בן ניקולסון (19381951) עריכת הנתון בוויקינתונים
barbarahepworth.org.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"שתי צורות (מעגל מחולק)" (1969), רחבת מוזיאון תל אביב לאמנות.

ביוגרפיה

עריכה

הפוורת' נולדה בווייקפילד (אנ') שבמערב יורקשייר, שם שימש אביה כמודד קרקעות, ומאוחר יותר כחבר מועצה. ב-1920 החלה את הכשרתה כפסלת בבית הספר לאמנות לידס (Leeds School of Art). בשנת 1921, לאחר שזכתה במלגה, החלה ללמוד בקולג' המלכותי לאמנות בלונדון. מאוחר יותר בילתה זמן מה בלימוד פיסול באיטליה.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 הצטרפה הפוורת' אל חוג האמנים "הפשטה-יצירה" (Abstraction-Création) שהיה מזוהה עם האמנות הקונסטרוקטיביסטית. מאוחר יותר הייתה שותפה להקמת "מעגל", חוג אמנים בריטי שהוציא בשנת 1937 קובץ מאמרים קונסטרוקטיביסטי ובו התייחסויות לאמנותם של פיט מונדריאן ונחום גאבו[1].

בשנת 1938 נישאה הפוורת' לאמן בן ניקולסון, נישואים שהסתיימו בשנת 1951. בשנת 1965 זכתה בתואר דיים (Dame). בשנת 1975 נספתה בשרפה בביתה שבסנט איב (St Ives) קורנוול. במבנה זה, בו מוקם הסטודיו שלה, נפתח, בשנת 1980 מוזיאון ברברה הפוורת' המוקדש ליצירותיה במסגרת גלריית טייט.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ברברה הפוורת' בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סטיבן א. נאש (עורך), מאה שנות פיסול, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 1987, עמ' 59.