מודרניזם קטלאני

מודרניזם קטלאני (קרוי גם מודרניסטה) הוא הווריאציה הקטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות פלסטית הנקרא בצרפתית "אר נובו", בגרמנית "יוגנדסטיל" ובווינה "הזצסיון הווינאי". הריכוז הגדול ביותר של מבנים בסגנון זה נמצא באזור האישמפלה בברצלונה. החוקרים אינם תמימי דעים באשר לתאריכי תחילת הסגנון וסופו, אולם רובם מסכימים כי הוא צמח בשנות השמונים של המאה ה-19 וגווע לפני 1930[1]. הכל מציינים את התערוכה העולמית של ברצלונה (1888) כאירוע שהזניק את הסגנון לתודעה הבינלאומית.

קאזה באליו וקאזה אמטלר בפסץ' דה גראסיה
ארובות הגג בקאזה מילה, היצירתיות האדריכלית שהוגבלה במידת מה בעיצוב החזיתות פרצה בעיצוב מתחמים מוסתרים
עיצוב פנים בקאזה באליו
בית חברת האחים טורס (אדריכל: ז'אום טורס אי גראו; 1907) Casa de la Societat Torres Germans

מאפייני הסגנוןעריכה

הסגנון שואב את השראתו מן הצומח ושם דגש על קווים טבעיים ומעוגלים, על צבעוניות רבה ועל חומרים פשוטים ומקומיים. בחלק מן החומרים נעשה שימוש לא שגרתי, כגון בנייה עירונית אלגנטית בלבנים אדומות שיועדו למבני תעשייה או ציפוי בקרמיקה צבעונית מזוגגת. כן נעשה שימוש ברשתות ברזל ופלדה מצופות בטון, עץ, זכוכית צבעונית ונחושת לצורך עיצוב וקישוט.

רקעעריכה

תקופת השקט הפוליטי היחסי שכונתה "אל טורנו פסיפיקו" הביאה לשגשוגו המהיר של מעמד הבורגנות העשירה, במיוחד בברצלונה (בראשם התעשיין העשיר אוסביו דה גואל, פטרונו של האדריכל אנטוני גאודי). עובדה זו, יחד עם המגרשים הגדולים שנוצרו כתוצאה מתכנון רובע אישמפלה, סיפקו עבודה בקנה מידה גדול לאדריכלים. הבורגנים, ובפרט בעלי הבתים הפונים לשדרות הראשיות של הרובע, פסץ' דה גראסיה ואבינגודה דיאגונל, ביקשו להרשים את עמיתיהם בחזיתות מרשימות. עם זאת, היצירתיות האדריכלית שהוגבלה במידת מה בעיצוב החזיתות פרצה בעיצוב מתחמים מוסתרים יותר כארובות שעל הגגות, האורוות והמרתפים, שחלקם משמשים כיום כמוזאונים. במקביל, חיפשה ספרד כאומה להחיות את סגנונה המקורי ה"מורי" באמצעי בנייה חדישים, תוך אימוץ מקומי של רעיונות האדריכלות הנאו-מורית. מתיחת קווים מאפיינים של הסגנון כגון עיטורים מהצומח וצבעניות רבה, תוך החירות שמאפשרים חומרי בנייה מודרניים כבטון, פלדה וזכוכית, הניבו את רעיונות המודרניסטה.

גם עיצוב הפנים הושפע מהסגנון, שנתן אותותיו בעיצוב המדרגות, המעקות, קישוט התקרות ואף הרהיטים.

מבנים בעלי חשיבותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Melba Levick & Lluis Permanyer, Barcelona - a Modernista landscape, Poligrafa SA, 1993 מסת"ב 8434307502
  • Josep M. Botey & Peter Aprahamian ,Inside Barcelona: Discovering the Classic Interiors of Barcelona, Phaidon Press, 1998 מסת"ב 9780714837598

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Melba Levick & Lluis Permanyer, Barcelona - a Modernista landscape, עמוד 11