פתיחת התפריט הראשי

ברוך מרדכי ליבשיץ

הרב ברוך מרדכי ליבשיץ[1] (ה'תקס"ט, 1809, וילנה - ט"ו בניסן ה'תרמ"ה, 30 במרץ 1885, שדליץ) היה רב ליטאי-פולני שכיהן כרב הערים סמיאטיץ', וולקוביסק, נובהרדוק ושדליץ.

הרב ברוך מרדכי ליבשיץ
אין תמונה חופשית
לידה 1809
ה'תקס"ט
וילנה
פטירה 30 במרץ 1885 (בגיל 76 בערך)
ט"ו בניסן ה'תרמ"ה
שדליץ
מקום פעילות סמיאטיץ', וולקוביסק, נבהרדק, שדליץ
תחומי עיסוק הלכה, דרוש
רבותיו הרב בנימין דיסקין
חיבוריו "ברית יעקב", "בית מרדכי"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד בסביבות שנת ה'תקס"ט[2] לאביו רבי יעקב קלאצקי, סוחר תלמיד חכם מוילנא[3]. סבו מצד אביו היה רבי ברוך פרנקפורטר, ומצד אמו היה מצאצאי מהר"ם מלובלין, רבי מרדכי יפה, הרב שמחה רפפורט ועוד[4]. לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בוולקוביסק במשך 14 שנה, שם למד מפי רב המקום בנימין דיסקין, יחד עם בנו הרב יהושע לייב דיסקין והרב יצחק אלחנן ספקטור[5]. כבר בתקופה זו, בעודו אברך צעיר, התכתב בהלכה עם רבנים גדולים ומפורסמים[6] והשיב תשובות בהלכה. בשנת ה'תר"ב החל לכהן כרב בסמיאטיץ'. בשנת ה'תרי"ד חזר לוולקוביסק לכהן שם כרב, וייסד בה ישיבה[7]. בשנת ה'תרכ"ה עבר למלא את מקום הרב ספקטור כרבה של נובוגרודק (נובהרדוק). הוא סירב להצעת רבנות מלובלין, והשקיע את מרצו בהכנת תשובותיו לדפוס. בשנת ה'תרל"ד, כאשר גמר להכין את ספרו, עבר לכהן כרבה של קהילת שדליץ שהסכימה לתת לו את הסכום הנחוץ לו להדפסת הספר. בשדליץ כיהן כ-11 שנה, עד לפטירתו. בשנת ה'תרל"ח פרסם מכתב תמיכה ברב נתן פרידלנד ורעיונותיו בדבר יישוב ארץ ישראל[8].

נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תרמ"ה, ונקבר בשדליץ.

משפחתועריכה

  • חתנו (בעל בתו ליבא ינטע בזיווג שני) היה הרב אליהו קלצקין, רבה של לובלין. בנם הוא יעקב קלצקין.
  • בנו רבי יעקב זלמן ליבשיץ היה תלמיד חכם ועסקן ציבור. ייסד וניהל ישיבות בבריסק, והיה הגבאי ברוסיה עבור ישיבות עץ חיים ותורת חיים שבירושלים. תשובה הלכתית שכתב הובאה בספר "אמרי שפר" של גיסו, הרב קלצקין.
  • חתנו רבי יחיאל סלביטיצקי, נכדו של הרב יצחק מינקובסקי מקרלין, כיהן אחריו כרבה של שדליץ.
  • בנו מאיר יחזקאל עלה לירושלים, ונפטר בה בשנת ה'תר"ע[9].

ספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מקור השם "ליבשיץ" אינו בשם ליפשיץ, אלא על שם סבו מצד אמו שנקרא "ליבוש". אמנם, במקורות רבים שמו נכתב "ליפשיץ".
  2. ^ לפי חתנו הרב קלצקין היה זה בה'תקע"ה, אך כל המקורות מראים אחרת.
  3. ^ הלל נח מגיד שטיינשניידר עיר ווילנא, ה'תר"ס, עמ' 164. צינוביץ כותב שנולד בוולקוביסק.
  4. ^ כתב ייחוסו כפי שהדפיס חתנו הרב קלצקין בספרו "אבן פנה".
  5. ^ יעקב הלוי ליפשיץ, תולדות יצחק, ורשה ה'תרנ"ו, עמ' 5.
  6. ^ בהם הרב יעקב ברוכין מקרלין בעל "משכנות יעקב"; הרב דב בעריש אשכנזי מלובלין בעל "נודע בשערים"; הרב שמואל אביגדור תוספאה מלובלין בעל "תנא תוספאה", ועוד
  7. ^ דוד ניב, חנוך, תרבות עתונות, בתוך: וולקוביסק: ספיורה של קהילה יהודית-ציונית, עמ' 35. הובא גם שם בעמ' 67, בפרק "רבנים ודיינים". ניב מציין שהישיבה הוקמה על ידי הרב ליבשיץ בשנת 1887, אולם הרב ליבשיץ נפטר שנתיים קודם לכן.
  8. ^ אברהם יעקב סלוצקי, שיבת ציון חלק ב' עמ' 72
  9. ^ כרטיס הקבר של יחזקאל מאיר ליפשיץ, אתר הר הזיתים