ברוך ראובן שלמה יונגרייז

אין תמונה חופשית

הרב ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייז (בערך ה'תרכ"חד' בניסן ה'תרצ"ד) היה המזכיר הראשי הראשון של ועד העיר האשכנזי בירושלים, ובהמשך מראשי ומייסדי העדה החרדית בעיר.

ביוגרפיהעריכה

יונגרייז נולד לפייגה פני ולרב משה, שכיהן ברבנות העיר קושיצה, אז בשליטת הונגריה. בהיותו כבן 18 עלה לירושלים ולמד בישיבת "אור חדש" בחצר שטרויס. בשנת תרע"ב שימש כמגיד שיעור בישיבות חתם סופר ואור המאיר של כולל שומרי החומות,[1] ובהמשך עמד בראשו.[2] תקופה מסוימת, החל משנת ה'תרס"ט, כיהן כמנהל מושב הזקנים המאוחד בעיר.[3] נמנה עם מייסדי שכונת שערי חסד.[4]

יונגרייז כיהן כמזכיר הראשי של "ועד העיר האשכנזי", שבתחילת דרכו ייצג שנים ספורות את רוב הציבור החרדי בעיר. עם תום מלחמת העולם הראשונה עמד בקשרים עם הראי"ה קוק בעודו שוהה בלונדון, ואף הצטרף עם שותפו הרב דובער אפשטיין להסתדרות "דגל ירושלים",[5] אולם ניסה לעכב את ביאתו של הרב קוק ארצה לכהן ברבנות ירושלים.[6]

בהמשך התגבש הציבור החרדי בירושלים, הועד הכללי והמוסדות העיקריים בעיר, סביב הראי"ה קוק, ויונגרייז וחוגו אשר התנגדו לקבלת הרב קוק כרבה של העיר, נותרו במיעוט מספרי.[7] זמן קצר לפני בואו של הראי"ה ארצה, בקיץ של שנת תרע"ט, עבר עם "ועד העיר האשכנזי" (נקרא גם: "ועד העיר לקהילות האשכנזים") ופלג קטן בראשותו לחסותם של הרב יצחק ירוחם דיסקין והרב יוסף חיים זוננפלד.[8] במסגרת תפקידו ביצר את כוחה של העדה החרדית בירושלים, חיזק את בית הדין שלה, מערכת הכשרות,[9] יחסי הפנים והחוץ ועוד.

באותן שנים שיתף פעולה ועד העיר האשכנזי בראשות יונגרייז עם אגודת ישראל העולמית, אותה ייצגו בירושלים משה בלוי, רפאל קצנלנבוגן, מנחם מרדכי פרנקל ומשה פרוש. עם זאת, הפריד יונגרייז בין אגודת ישראל, שהייתה תנועה עולמית, ובין הוועד העירוני בראשותו. במקביל מינה יונגרייז את בלוי כפקיד בוועד העיר האשכנזי, לצד עבודתו באגודת ישראל.

יחד עם יונגרייז בוועד העיר היו ד"ר יעקב ישראל דה-האן, שהחליף את יונגרייז כמנהל בפועל של העדה, והרב משה ליב ברנשטיין. אחד האירועים הזכורים ביותר הוא מפגש השלושה עם איל העיתונות הלורד נורטקליף בשנת תרפ"ב בירושלים. השלושה טענו בפניו כי המוסדות הלאומיים והרבנות הראשית אינם מייצגים את היהדות החרדית בירושלים, והמאבק על יישוב הארץ אינו לרוחם. בעקבות המפגש התחוללה סערה עצומה בארץ ישראל ומחוצה לה.

יונגרייז שימש כמזכירו האישי של הרב יוסף חיים זוננפלד[10] וייסד גוף בשם "קופת הרבנים" באמצעותו גייס כספים ברחבי העולם היהודי. בהקשר זה כתב הרב צבי פסח פרנק אל הרב חיים הירשנזון מכתב חריף, המאשים את יונגרייז ואנשיו בפעילות מאחורי הקלעים של יצירת מצג שווא, כביכול ועד העיר האשכנזי מייצג את היהדות החרדית בירושלים, בתימרון הרב יצחק ירוחם דיסקין לעת זקנותו, ואף בגנבת חותמתו של הרב יוסף חיים זוננפלד.[11]

חמש שנים קודם פטירתו עבר התקף לב ומאז פחתה פעילותו הציבורית. יונגרייז נפטר ביום שלישי, ד' בניסן תרצ"ד,[12] ונטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.[13]

משפחתועריכה

יונגרייז נישא לאלטע פעריל לבית יוליוס. להם שני בנים ושלוש בנות.

  • חיים אברהם הלוי יונגרייז – נישא לחיה גיטל לבית שפיצר. נפטר בשנת תשי"ט.
  • הרב דוד יונגרייז – ראב"ד העדה החרדית.
  • אסתר הנדל – נישאה לר' שמעון הלל שלזינגר.
  • רחל רבקה – נישאה לפרץ טוביה שטיין. נפטרה בשנת תרע"ח.
  • מירל ברכה – נישאה לברוך בנדיט הלוי איזק.

לקריאה נוספתעריכה

  • "תולדות שבט הלוי", נדפס בראש ספר בנו הרב דוד יונגרייז אור דוד, כרך א, ירושלים תשל"ג (על ברוך ראובן שלמה, עמ' לג-לט)
  • מנחם פרוש, שרשרת הדורות בתקופות הסוערות, כרך ד, ירושלים תשס"א, עמ' 44–45
  • העדה, גיליון 1341, פרשת צו תשס"ו, עמ' יב
  • הרב יוסף שיינברגר, האיש על העדה: עדות ביהוסף שמו, מנחם מנדל וצבי משי זהב (עורכים), ירושלים תש"ע, עמ' רסח-רעב (הספדים עליו)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ירושלים, מוריה, 24 באוקטובר 1911, עמ' 3.
  2. ^ הבחירות בכולל אונגריה, דואר היום, 9 בדצמבר 1919, עמ' 3.
  3. ^ לוח ירושלים: תש"י, עמ' רלח; לוח ארץ ישראל יז, עמ' 163; הסכסוך במושב הזקנים, מוריה, 11 באוקטובר 1921, עמ' 2.
  4. ^ יעקב גליס, שכונות בירושלים, ירושלים תשמ"ח, עמ' 129.
  5. ^ אגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, סי' פז.
  6. ^ מרא דארעא דישראל, כרך ב, עמ' רצז.
  7. ^ דבר ההתאחדות, גיליון לט, ניסן תשנ"ב, עמ' יג-יד.
  8. ^ אספה פומבית, דואר היום, 8 באוגוסט 1919, עמ' 4.
  9. ^ שערוריה בבית-המטבחים, דואר היום, 30 ביולי 1923, עמ' 3.
  10. ^ לדוגמה: אצל המושל, דואר היום, 17 בדמבר 1926, עמ' 4.
  11. ^ מלכי בקודש, כרך ד, תרע"ט-תרפ"ב, עמ' 43-44.
  12. ^ הרב ראובן שלמה יונגרייז ז"ל, הארץ, 22 במרץ 1934, עמ' 3.
  13. ^ מצבתו בהר הזיתים.