בריטיש אירוספייס
בריטיש אירוספייס (באנגלית: British Aerospace plc - BAe) הייתה חברה בריטית לייצור כלי טיס, תחמושת ומערכות הגנה. בריטיש אירוספייס הייתה חברה ממשלתית שהופרטה ואחר מספר מיזוגים ורכישות החלה לפעול כחברה חדשה בשם BAE Systems החל מסוף 1999.
מטוס הקרב טורנדו שייצרה החברה | |
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ממשלתית ובהמשך חברה ציבורית |
מייסדים | ממשלת בריטניה |
תקופת הפעילות | 29 באפריל 1977 – 30 בנובמבר 1999 (22 שנים) |
חברות בנות | Rover Group |
מיקום המטה | פארנבורו, אנגליה, בריטניה |
ענפי תעשייה | aircraft and space construction, תעשיית הנשק, תעשיית התעופה |
מוצרים עיקריים | כלי טיס, מערכות הגנה, תחמושת וטילים |
www | |
היסטוריה
עריכההקמת החברה
עריכההחברה הוקמה כתאגיד סטטוטורי ב-1977 ביוזמת ממשלת בריטניה מאיחוד של 4 חברות שהולאמו; הוקר סידלי, British Aircraft Corporation, Hawker Siddeley Dynamics and Scottish Aviation. המטרה הייתה לייצור חברה בבעלות בריטית שתהיה גדולה ומקיפה ביכולתה כדי להתחרות בשוק הבין-לאומי ולבצע פיתוחים ופרויקטים גדולים בשוק הצבאי והאזרחי.
במהלך 1979 הצטרפה החברה רשמית לקונסורציום יצרנית המטוסים הרב לאומית איירבוס ורכשה נתח של 20% במיזם[1]. המהלך הפך למעשה החלטה שהתקבלה עשר שנים קודם לכן, אז ממשלת בריטניה חזרה בה מתמיכתה בקונסורציום איירבוס. המטוס הראשון של איירבוס, ה-A300, היה בעל ביקוש ראשוני מועט, אך ההזמנות למטוס הנוסעים הצטברו בסוף שנות השבעים, עד 1979 היו בקונסורציום 256 הזמנות ל-A300, ואיירבוס השיקה את מטוס הנוסעים השני שלה, ה-A310, פחות מ-12 חודשים לפני שבריטיש אירוספייס הצטרפה רשמית לקונסורציום. ככל שהזמן חלף, התברר שאיירבוס איננה עוד שיתוף פעולה זמני לייצור מטוס יחיד בהתאם להצהרת המשימה המקורית שלו; הוא הפך למותג ארוך טווח לפיתוח מטוסים נוספים. בסוף שנות השמונים החלה העבודה על זוג מטוסי מטוס רחבי גוף חדשים, הגדולים ביותר שיוצרו בשלב זה בשם איירבוס; אלה יושקו במהלך שנות התשעים A330 ו-A340[2].
הפרטה
עריכהבהתאם להוראות חוק החלל הבריטי משנת 1980 ב-1 בינואר, הועבר התאגיד הסטטוטורי לחברה בע"מ, שנרשמה אז כחברה מוגבלת ציבורית (plc), תחת השם "British Aerospace Public Limited Company", ביום 2 בינואר 1981. בריטיש אירוספייס הופרטה בשני שלבים עיקריים, הראשון במהלך פברואר 1981, שכלל 51.6% מניות החברה, ובסיום המסחר ביום הראשון, מחירי המניות עלו ב-14%. מחיר. השלב השני התרחש במאי 1985, בו נמכרו 48.4% מניות ומחיר הסגירה ביום הראשון היה 11% מעל מחיר ההצעה הראשוני. למרות ההפרטה הזו, ממשלת בריטניה שמרה על מניית זהב של פאונד אחד, שאפשרה לה להטיל וטו על השליטה הזרה בדירקטוריון או בחברה.
ב-22 באפריל 1987 רכשה בריטיש אירוספייס את Royal Ordnance, יצרנית החימוש הממשלתית הבריטית, תמורת 190 מיליון ליש"ט. ארבע שנים לאחר מכן רכשה את יצרנית החימוש הגרמנית "הקלר וקוך".
בשנת 1988, בריטיש אירוספייס רכשה את "קבוצת רובר", יצרנית הרכב, שהייתה אז חברה ממשלתית שהוחלט להפריט גם אותה. בשנת 1994, קבוצת רובר נמכרה לחברת BMW.
בסוף שנות ה-80 החברה בנתה לוויינים מסדרה "Skynet" לאבטחת תקשורת צבאית של בריטניה.
בשנות ה-90
עריכהבתחילת שנות ה-90 הפכה החברה ליצרנית הנשק הגדולה באירופה.
ב-1995 חתמה בריטיש אירוספייס עם חברת סאאב השוודית הסכם לשיתוף פעולה לייצור משותף של מטוס הקרב JAS-39 גריפן. שיתוף הפעולה נועד בין היתר בשיפור תוכניות המטוס הקיימות ובאפשרויות היצוא שלו, תוך כדי שימוש בניסיונם של הבריטים בתחומים אלו[3].
את שנת 1996 סיימה עם הכנסות של 7.44 מיליארד ליש"ט ורווח של 465 מיליון ליש"ט. באותן השנים חטיבתה האזרחית ייצרה את כנפי מטוסי איירבוס ומטוסי נוסעים לטווחים קצרים (בעיקר את ה-BAe 146). חטיבת התעופה הצבאית ייצרה את מטוס הקרב פאנאוויה טורנדו[4].
בשנת 1994 ביחד עם חברה צרפתית פותח טיל "Storm Shadow".
ביוני 1997, הכריזה על שיתוף פעולה עם פעולה עם לוקהיד מרטין בתוכנית Joint Strike Fighter, שהובילה לבסוף לפיתוח ה-F-35 לייטנינג II[5]. בנובמבר 1997, רכשה חברת את חטיבת האלקטרוניקה הצבאית של תאגיד סימנס הגרמני[6].
בדצמבר 1998, הודיעו בריטיש אירוספייס, ודאסא, חטיבת האירוספייס של תאגיד דיימלר-קרייזלר, כי סיכמו עקרונית על עסקת מיזוג בשווי 15 מיליארד ליש"ט (25.2 מיליארד דולר)[7]. אולם חודש אחר כך הודיע בריטיש אירוספייס על הסכמתה לרכוש את מרקוני, חטיבת מוצרי האלקטרוניקה הביטחונית של ג'נרל אלקטריק בריטניה (GEC) תמורת כ-7.8 מיליארד ליש"ט (12.8 מיליארד דולר) במניות ובנטילת חובות[8]. המהלך ייצור את חברת האלקטרוניקה הביטחונית השלישית בגודלה בעולם[9]. העסקה מיזגה את שתי הספקיות הגדולות בבריטניה של ציוד ביטחוני ונשק, המייצרות מטוסי קרב, טילים, ומערכות אלקטרוניות להנחיית טילים ומטוסים. החברה עברה בגודלה את רייתיאון האמריקנית, ודורגה אחרי בואינג ולוקהיד מרטין האמריקניות בתעשיית התעופה[10], וכיצרנית הנשק השנייה בגודלה בעולם[11].
ב-30 בנובמבר 1999, בעקבות המיזוג הוקמה חברה חדשה - BAE Systems, שהיא ממשיכת דרכה של בריטיש אירוספייס. מספר חודשים אחר כך החלה בשיחות גם על מיזוג עם חברת בואינג שלא יצא לפועל[12].
קישורים חיצוניים
עריכה- ביזנסוויק, הפאזל של התעשיה הבטחונית באירופה, באתר גלובס, 3 באוגוסט 1998
- דרור מרום, דאסה גברה על בריטיש אירוספייס בהתמודדות על חב' קאסה מספרד, באתר גלובס, 14 ביוני 1999
- איי אונליין, החברה לשרותי איכות הסביבה בשת""פ עם בריטיש אירוספייס בשיקום מפעל תע""ש בי-ם, באתר TheMarker, 28 במאי 2000
הערות שוליים
עריכה- ^ בלומברג, פאריס, שותפות איירבוס הסכימו להסבתה לחברה רגילה, באתר גלובס, 14 בינואר 1997
- ^ דניאל דגן, ברלין, השבוע ביריד התעופה בברלין: איירבס משיקה שיווק אופציות לדגם הג'מבו-על, באתר גלובס, 4 ביוני 2000
- ^ ויקטור מאלט, פרטוריה, מייקל סקפינקר, לונדון שירות "פייננשל טיימס", פרטוריה ולונדון, יצרני נשק באירופה זכו בחוזים במיליארדי דולר בדרום-אפריקה ובנסיכויות המפרץ, באתר גלובס, 22 בנובמבר 1998
- ^ בלומברג, לונדון, רווחי בריטיש אירוספייס עלו אשתקד ב-8, באתר גלובס, 27 בפברואר 1997
- ^ דרור מרום, בריטיש איירוספייס תשתף פעולה עם לוקהיד-מרטין בפרוייקט GSF, באתר גלובס, 22 ביוני 1997
- ^ בלומברג, פרנקפורט, סימנס מכרה חט' האלקטרוניקה הצבאית לבריטיש אירוספייס ודיימלר אירוספייס, באתר גלובס, 2 בנובמבר 1997
- ^ בלומברג, לונדון, "דיילי טלגרף": BAe ודאסא סיכמו עקרונית להתמזג בעיסקת 25 מיליארד דולר, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1998
- ^ רויטרס, לונדון, GEC מנסה, כנראה, להתמזג עם בריטיש אירוספייס, האמורה להתמזג עם דאסא, באתר גלובס, 15 בדצמבר 1998
- ^ רויטרס, לונדון, בריטיש אירוספייס ו-GEC ב"שיחות מתקדמות" על מרקוני, באתר גלובס, 19 בינואר 1999
- ^ בלומברג, לונדון, בריטיש אירוספייס תרכוש את מרקוני של GEC בעיסקת 12.8 מיליארד דולר, באתר גלובס, 20 בינואר 1999
- ^ הגודל לא תמיד משחק לטובה, באתר גלובס, 10 במרץ 1999
- ^ איי אונליין, בואינג ובריטיש אירוספייס במו'מ למיזוג ב- 46 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 9 באפריל 2000